מה גורם לנו להתאהב?
אומרים שגברים נמשכים לצורה החיצונית, בעוד שנשים מחשיבות יותר את האישיות ואת המעמד הכלכלי והחברתי. אז זה יופי, או אופי? האינטרנט מציע תשובה אפשרית
מה גורם לנו להתאהב? האם זה מראה חיצוני? אישיות? מעמד? כסף? התשובה די ברורה - כל אלה חשובים. אבל מה מביניהם הוא הגורם המהותי ביותר? מה הוא הגפרור שמצית את התבערה? האם יש גורם כזה?
להתאהב באנשים כאלה. יתר על כן, יש אנשים יפים, יפים מכולם, שלא מושכים מעבר ליחסי מין מזדמנים. אולי היופי חשוב למשיכה המינית, אבל האם הוא באמת מהותי לאהבה? מי יתקע לי כף שהוא יודע תמיד, בוודאות מלאה, להבחין בין אהבה למשיכה מינית? לא זו בלבד, אלא שייתכן שהיופי הוא לאו דווקא צורה חיצונית, אלא בעיקר מעמד. שחקני כדורגל, למשל, אוהבים לבסס את ההצלחה שלהם בחברה באמצעות יחסים עם דוגמניות.
השאלה הזו נחקרה אולי יותר מכל נושא אחר, והמחקרים מגיעים לתוצאות שכבר נהפכו לנדושות. יש הבדל בין גברים לנשים. גברים מסתכלים יותר על הצורה החיצונית, בעוד שנשים יותר על האישיות, על המעמד ועל הכסף.
אבל האם אותם מחקרים אינם מוטים מראש? ייתכן שהמחקרים מתבססים על תשובות ותגובות של נשים וגברים, שאינם יודעים בהכרח להבחין בין מראה חיצוני ואישיות. האם ניתן להפריד בין גורמי ההתאהבות? ייתכן, למשל, שגבר בעל מעמד מקבל עם הזמן תווי פנים עוצמתיים, שנעים להתבונן בהם. שלא לדבר על כך שהכסף מאפשר לו לטפח את עצמו טוב יותר. כלומר, ייתכן שגם נשים נמשכות בעיקר לצורה החיצונית, אם כי אולי עם סממנים אחרים.
ייתכן שהיופי הוא בעיקר מעמד
לכאורה, ניתן להתבסס על ממצאים בשטח. אנשים יפים מחוזרים יותר. הצורה החיצונית קובעת. איך נוכל להסביר, אם כן, התאהבות באנשים לא יפים במיוחד, ואולי גם במכוערים? אם הצורה החיצונית היא גורם מהותי, דומה שאי אפשר
טוקבק כדורבנות:
התאהבתי בכתיבה שלו / מיכלי מותק
התאהבתי בכתיבה של אדם מסויים. והיה מדובר בכמה שבועות מדהימים של כתיבה חושפנית ומעמיקה על רגשות, על תחושות, על חוויות בעבר. שום מה בפגישה פנים אל פנים הקסם פג. אולי בגלל שמי שיודע לכתוב בצורה קסומה שכזו, מתקשה להתבטא בצורה דומה כשהמקלדת לא מגינה אליו.
לא יודעת. אבל המון שיחות מעמיקות על החיים והמון תובנות שבהיכרות פנים אל פנים היה לוקח זמן רב להיחשף באופן דומה, אם בכלל. מעניין מדוע מאחורי המקלדת אנחנו פחות נזקקים למגננות הרגילות שלנו.
איך אפשר להסביר אהבה ממבט ראשון בלי צורה חיצונית? יש מחקרים שמודדים שניות ספורות עד לנקודת הפתיחה. אלא שגם במקרה הזה, אין בדיוק הבחנה בין הגורמים. כמו שאדם משדר במהירות הבזק את צורתו החיצונית, כך ייתכן שהוא משדר גם את אישיותו. הצורה החיצונית היא במידה רבה השתקפות של האופי. מחקר בין גנבים, חוטפי תיקים מנשים, גילה שהגנבים מזהים את האישיות החלשה של הקורבנות שלהם בשנייה אחת.
האינטרנט מאפשר התאהבות שכולה מבוססת על אישיות
איך אפשר לדעת בכל זאת? האינטרנט נותן לנו את התשובה. אולי לא תשובה מלאה, אבל בהחלט רבת עניין. האינטרנט מאפשר התאהבות שכולה מבוססת על אישיות, התכתבויות בין אנשים אנונימיים שמלבות אהבות גדולות. אהבה נטולת סממנים חיצוניים של יופי, מעמד וכסף. אמנם במהלך ההתכתבויות הארוכות שואלים גם לגבי הצורה החיצונית, המעמד והכסף, אבל השאלה הזו באה לרוב כבר באיחור, כאשר האהבה פורחת. שמעתי פעם ראיון עם זוג כזה, ושניהם אמרו שכבר לא היה אכפת להם איך הם נראים. חיצוניות סבירה בהחלט חשובה, אבל רק כעזר למה שכבר קיים, ולא כתנאי שבלעדיו אי אפשר להתחיל.
מחקרים שנערכו בעקבות אותן אהבות אינטרנט מדברים גם על אהבה עמוקה, משמעותית ומתמשכת יותר. בהתאם לכך, ייתכן שסוף כל סוף נוכל להכריע - האישיות היא גורם האהבה המהותי ביותר. אלא שהאינטרנט והמחקרים בעקבותיו הם עדיין בראשיתם. ייתכן שנצטרך להמתין עוד דור שלם, דור שלא ידע רק אהבות מצויות, כדי לדעת בוודאות.
אבינועם בן זאב הוא פילוסוף. אם אתם מתלבטים בדילמה מוסרית הקשורה ביחסים, באהבה ובזוגיות, אתם מוזמנים לשלוח אליו אימייל ואולי הוא יבחר להתפלסף על כך כאן.
מומלצים
