האיוולת של גושי ההתנחלות

גבולות הגושים אף פעם לא הוגדרו רשמית. גדר ההפרדה, שנבנית באופן חד-צדדי על-ידי ישראל, קובעת אותם דה-פקטו. "גוש אריאל" למשל מתפרש על שטח גדול מאוד, המגיע עד לב ליבה של הגדה המערבית וכולל למעלה מ-15 התנחלויות, מאריאל במזרח (מרחק של כ-20 ק"מ מהקו הירוק!), דרך קדומים בצפון, מעלה שומרון במערב עד עופרים ובית אריה בדרום. לכל ברור שגוש כזה מונע רצף טריטוריאלי מינימלי ממדינה פלסטינית עתידית. זאת גם הסיבה שהאמריקנים מונעים מישראל להשלים את הגדר סביב הגוש הזה.

כך גם דינו של גוש מעלה אדומים. גוש זה מהווה טריז שחוצה את הגדה המערבית לשניים: חלק צפוני וחלק דרומי. מעבר לכך, הוא מבודד את מזרח ירושלים משאר הגדה. בתוך הגוש נכללת תכנית E1 לבניית 3,500 יחידות דיור בין מעלה אדומים לירושלים, שנועדה לנתק את מזרח ירושלים הלכה למעשה. הפלסטינים לא יוכלו להסכים להסדר לפיו ירושלים המזרחית איננה בירתם. ניתוק מזרח העיר מהגדה על-ידי גושי ההתנחלויות (שנבנים ומתוכננים להיבנות) יהווה משום כך מכת מוות לסיכוי לשלום.

במקרה שלא יהיה הסכם שלום, לא תהיה לגיטימציה להתנחלויות וגם לא לגושי ההתנחלויות. גם אם ישראל תיסוג באופן חד-צדדי מכל שאר השטחים ללא הסכם, הפלסטינים יראו בגושים את הסיבה להמשיך בסכסוך, והחיים בגושים עלולים להיות תחת טרור מתמשך. גם העולם לא יוכל להכיר בריבונות ישראלית בגושים בלי הסכמה פלסטינית והסדר קבע, וגורל היישובים עלול להיות כגורל ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון השומרון.

מעבר לכך, "מפת הדרכים", שמשמשת מצע מדיני עבור מפלגת קדימה, קובעת בפירוש שכבר בשלב הראשון על ישראל להפסיק כל בנייה בהתנחלויות (כולל מה שמוגדר "גידול טבעי"). ישראל בונה היום אלפי יחידות דיור בעיקר בגושי ההתנחלויות (כ-5,300 יחידות דיור בשנת 2005, לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה), כך שאין היא יכולה לבוא בידיים נקיות ולדרוש מהצד הפלסטיני למלא את חלקו במפה.

אחת הביקורות הקשות שנשמעו בצד הפלסטיני על יוזמות שלום דוגמת ז'נבה, הייתה שבעצם ההסכמה הלא-רשמית לגושי התנחלויות, נתנו היוזמים הפלסטינים לגיטימציה לישראל להמשיך ולהרחיב את ההתנחלויות. החמאס לא היסס להשתמש בכך בקמפיין הבחירות, כשאמר: "עשר שנים של מו"מ והידברות עם ישראל הביאו להכפלת מספר המתנחלים בשטחים; לעומת זאת חמש שנים של מאבק מזוין הוציאו את ישראל מעזה".

ישראל חייבת להיות חכמה מול החמאס ולא לשחק לידיו, על מנת להציל את הסיכוי לחיות כאן בשקט. החברה הפלסטינית עדיין יכולה להחליף את השלטון, ואבו-מאזן הוא עדיין היו"ר. ישראל צריכה לעשות הכל כדי לחזק את המתונים הפלסטינים ולהילחם בקיצונים. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות יוזמת שלום אמיתית, שתאתגר את החמאס ותגרור לחץ בינלאומי עליו. דווקא מי שרוצה לפתח את גושי ההתנחלויות, צריך לשאוף להגיע מהר ככל האפשר להסדר קבע שיאפשר לנו סוף-סוף לכלול את מרבית המתנחלים בשטח שבריבונות ישראל, ולא - ניאלץ להיפרד גם מהם.

חגית עופרן, חברה בצוות מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו"