מלכת היופי לשעבר יאנה קלמן: פתאום גידול בראש

שלושה ימים אחרי שעברה ניתוח להוצאת גידול (ציסטה) ממוחה, כבר התרוצצה יאנה קלמן, מלכת היופי לשנת 1995, יפה ומטופחת כתמיד, במסדרונות המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). איש לא יכול היה להאמין שרק לפני כמה ימים עוד נשקפה סכנה לחייה.

חמש שנים אחרי שליוותה לניתוח את חברתה רוית ירקוני, מלכת היופי לשנת 1994, שלקתה בגידול ממאיר בראשה, התברר ליאנה שגם בראשה הופיע גידול. היא אפילו עברה את הניתוח באותה מחלקה ובאותו מרכז רפואי. לשמחתה, במקרה שלה הגידול לא נמצא ממאיר.

הכל התחיל בפתאומיות לפני כמה שבועות. יאנה (31) נתקפה כאבי ראש חזקים, שלא הרפו ממנה. בהתחלה" לא ייחסתי לזה חשיבות", היא מספרת. חשבתי שכאבי הראש הם תוצאה של עייפות ועומס יתר. אני אמא לשתי בנות (5 ו-3) ובן (10 חודשים), אני לומדת ועובדת. הייתי בטוחה שזו הסיבה".

אך הכאב רק הלך והתגבר, ובימים הבאים התמקד באזור המצח והעיניים ובחלק האחורי של הראש. "הבנתי שמשהו לא בסדר איתה", אומר ד"ר דור זילברג, בעלה של יאנה, נוירוכירורג ועורך דין שמתמחה בנזקי גוף וברשלנות רפואית ומנהל הפורום הרפואי בנושא ועדות רפואיות ב-ynet . "יאנה היא אשת ברזל שאף פעם לא מקטרת ושום דבר לא קשה לה, ופתאום היא מתלוננת על כאבים ממוקדים, שלא חולפים. חשדתי שמשהו כאן לא תקין".

"בפנים הייתי מרוסק"

יאנה, אחות אונקולוגית במקצועה, דווקא לא חשדה במאום. "אני מטבעי אדם רגוע ונינוח, כך שלא התרגשתי. חשבתי שכשם שהכאב הופיע הוא גם יחלוף. גם דור לא הקרין לי שהוא לחוץ. הוא רק אמר לי שאני צריכה לעבור בדיקות שגרתיות".

דור: "רופא המשפחה שלח את יאנה לבדיקות והן חזרו תקינות. אבל אני לא הייתי רגוע. חשדתי שמדובר בגידול. פניתי לחבר נוירולוג וביקשתי שיבדוק אותה וישלח אותה לבדיקת CT. כדי שיאנה לא תחשוד בדבר, ביקשתי ממנו לשלוח אותה בנוסף גם לסדרת בדיקות כלליות".

"לא התרגשתי, חשבתי שהכאב בראש יחלוף". יאנה קלמן(צילום: יונתן בלום)

כבר למחרת עברה יאנה בדיקת CT. "דור חיכה לי בחדר של הטכנאי", היא מספרת, "ובסוף הבדיקה נכנסתי לשם גם אני. כשדור ראה את התוצאה על פלט המחשב, הוא יצא מהחדר – והטכנאי בעקבותיו. נשארתי לבד. לא הבנתי מה קורה. אחרי כמה דקות דור חזר ואמר לי בטון הכי רגוע בעולם: 'יאנה, יש ממצא שכנראה נצטרך להוציא בניתוח'. כשהלכנו לקבוע תור ל- MRI הוא אמר לי שהסיכוי שזה ממאיר קלוש, אבל קיים".

דור: "הייתי במצב שהשטן יצר. אני, שרגיל לבשר לאנשים שיש להם גידול, עומד פתאום מול אשתי האהובה, אם ילדיי, ולא יודע מה לעשות. החלטתי לשחק אותה קול. אמרתי לה בטון אגבי שצריך לעבור MRI כדי לוודא אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. הפכתי את העניין למשהו פעוט, כמעט חסר משמעות, אבל בפנים הייתי מרוסק".

יאנה: "כשחזרנו הביתה רחצתי את הילדים והכנתי ארוחת ערב. כאילו הכל כרגיל. אני לא יודעת אם הייתי בהכחשה או בחוסר הבנה, כי היו לי מספיק רמזים שיכולים היו להפחיד אותי. רק כשהילדים היו במיטות ישבתי עם דור וביקשתי שיסביר לי הכל בפירוט. הוא הסביר לי באריכות והיה נינוח ורגוע. למחרת הלכתי עם הילדים לספארי והזמנתי את אבא שלי לארוחה. הייתי רגועה ולא מוטרדת".

חדירה לאוכף הטורקי

יום למחרת עברה יאנה הדמיית MRI, שבה נמצא שבמוחה יש ציסטה שלוחצת על עצבי הראייה. היה ברור שצריך למהר להסיר אותה לפני שייגרם נזק בלתי הפיך לעצבי הראייה. ציסטה במוח קיימת ב-10% מכלל גידולי המוח ומתבטאת בכאבי ראש, טשטוש והפרעת ראייה.

דור: "הלחץ של הציסטה התחיל להתבטא בטשטוש ראייה, שמיום ליום הלך והחמיר. שדה הראייה בעין ימין נפגע, ותוך ימים גם בעין שמאל. יאנה נמצאה בסכנה ממשית לנזקים קשים וצמיתים לראייה".

שלושה ימים אחרי הדמיית ה-MRI , בהרדמה כללית, עברה יאנה ניתוח להסרת הציסטה. "הבנתי שאין ברירה אלא לנתח. פחדתי מהניתוח ומההשלכות שיכולות להיות לו, אבל רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר", היא אומרת.

לדברי פרופ' צבי רם, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי איכילוב, שניתח את יאנה, הציסטה במוחה היתה שם תמיד, אך לאחרונה התמלאה בנוזל ותפחה, מה שגרם ללחץ על עצבי הראייה. הציסטה" התמקמה באזור במוח שנקרא 'האוכף הטורקי', והמטרה היתה להוציא אותה בלי לפגוע בבלוטת יותרת המוח, שגודלה 8-10 מ"מ בלבד", הוא מסביר. חדרנו" באמצעות 'שרוול מתכת' דרך הנחיר אל הסינוסים ואל בסיס הגולגולת. משם הגענו לבלוטת יותרת המוח, שהציסטה ישבה עליה – וכרתנו את הגידול. כל הפעולה בוצעה תחת מיקרוסקופ".

הניתוח ארך יותר משעה. יאנה: "ביקשתי מדור שיהיה לצידי בזמן הניתוח, והידיעה שהוא יהיה שם נתנה לי ביטחון רב". דור: "הבטחתי לה, אבל לא עמדתי בזה. הייתי לידה והחזקתי לה את היד בשלב ההרדמה, אבל בניתוח עצמו יצאתי החוצה. אני, שניתחתי עשרות ומאות פעמים ניתוחים כאלה ואף מורכבים יותר, מצאתי את עצמי עם פיק ברכיים".

יאנה: "כשהתעוררתי מההרדמה היה לי קשה לפתוח את העיניים. 12 שעות רק ישנתי. בהדרגה כאב הראש הלך ופחת. הכי מוזר היה בלילה, כשהשכנה שלי

לחדר קראה לאחות באמצעות הפעמון ובאופן אינסטינקטיבי, מתוך הרגל של שנים, רציתי לגשת ולעזור לה. אבל לא יכולתי לקום".

כבר למחרת ירדה יאנה מהמיטה. אחרי כמה ימים שוחררה לביתה, תוך דרישה מפורשת של רופאיה להגביל זמנית פעילות גופנית ולהימנע מהתכופפות, מביצוע תנועות חדות וגם מהתעטשות. "עם שלושה ילדים יהיה קצת קשה להקפיד על האיסורים האלה, אבל אני אדם צייתן ואצמד לכל הוראה", אומרת יאנה. "עכשיו אני משתקמת ומקווה לחזור לעבודה כמה שיותר מהר. אני אופטימית". שבועיים אחר כך כבר טפפה יאנה שוב על מסלול הדוגמנות.

דור: "יאנה אדם חזק והיא תתגבר מהר וללא טראומה על מה שעברה. לי, כבעלה וכרופא, היה בלתי נסבל לראות את האישה שאני אוהב סובלת ואולי נמצאת בסכנת חיים. אבל סוף טוב הכל טוב. העיקר שזה מאחורינו".