קול אשה

לראשונה זה זמן רב מביעה חברת תקליטים ישראלית גדולה אמון בלהקת מטאל ישראלית צעירה, DISTORTED, ומחתימה אותה על חוזה הפצה לאלבום הבכורה.

"'דיסטורטד' זה מהדברים היותר טובים ששמעתי", מסביר יוסי זילברפלד, הלייבל-מנג'ר של תחום המטאל ב-NMC, "האלבום שלהם בנוי נכון, מוקלט נכון, הם גם מנגנים נכון, שרים נכון. כל מה שאפשר הוא פשוט נכון אצלם, ואני שומע המון מטאל".

זה לא ההישג היחיד עליו חתומה הלהקה (מירי מילמן - שירה, רפי מור - שירה/גיטרות, גיא שלום - בס, בני זוהר - גיטרות, מתן שמואלי - תופים) המוציאה בימים אלו את אלבומה הראשון MEMORIAL. "דיסטורטד" היא להקת המטאל הישראלית הראשונה בארץ שיש לה סולנית מובילה. "היו פה המון להקות מטאל אבל באמת להקה עם סולנית אף פעם לא הייתה ואני מרגישה מעולה שהקמתי את הזרם הזה בארץ", אומרת מירי מילמן, "הסצינה העולמית בכללותה נפתחה בשנים האחרונות לסולניות מטאל, רובן גם הגיעו ל-MTV ואתה רואה שלהקות עם סולניות זה הלהקות היותר מובילות היום".

להקת דיסטורט

איפה ומתי התחלתם?

"הכל התחיל ב-1998 ב'אורט רמת יוסף' שבבת ים, זה תיכון שכולנו למדנו בו. רפי היה חבר טוב של בני והם ניגנו ביחד. אחרי שנה אני הגעתי לאודישן שהם עשו לתפקיד קלידן, שרתי וניגנתי והם אמרו 'טוב החלטנו לקחת אותך בתור זמרת ולא בתור קלידנית'. כעבור עוד שנה, לקראת ההקלטות של הדמו הראשון שלנו, הצטרף אלינו גיא שבא מרקע של מזרחי, דאנסים, ואום-כולתום, המשכנו להופיע עוד מספר שנים. לפני שנתיים וחצי החלטנו שהגיע הזמן להקליט אלבום בשבדיה שזו אימפריית המטאל. אם תסתכל בתקליטייה שלי אז אין שם להקה שלא יצאה משבדיה, בשבילנו זו האימפריה, האולפנים הכי טובים, הלהקות הכי נחשבות, אז החלטנו שאם עושים הקלטות אנחנו לא מתפשרים. לפני שנה טסנו לשבדיה והקלטנו את האלבום תוך שבועיים מטורפים שעבדנו בהם 22 שעות ביום".

ואיך הגעתם ל-NMC?

"זה גם היה סיפור שנמשך הרבה זמן. במהלך השנה האחרונה חיפשנו לייבל שיוציא לנו את האלבום. העברנו עותקים לחברים ומכרים שמכירים כל מיני אנשים. הדיסק התגלגל ליוסי מ-NMC ואמרו לנו שהוא אהב את הדיסק, אבל איכשהו היה איזה קצר בתקשורת והמון זמן לא קרה כלום. יום אחד פשוט נמאס לי – התקשרתי ובאמת יוסי אמר לי 'תשמעי אנחנו מאוד אוהבים את הדיסק אני מנסה להשיג אתכם, יאללה בוא נעשה משהו'. הגענו לפגישה וסגרנו עניינים. חוזה הדפסה והפצה כלל ארצי של הדיסק לכמה שנים".

נחזור לאלבום, מה חלוקת התפקידים?

"אני כותבת כמעט את כל המילים, רוב המילים הם שלי ועזר לי המתופף הקודם שלנו אורי. אח"כ אנחנו יושבים בתור להקה, מעבדים ומחברים את המוזיקה, כאשר כל אחד מביא רעיונות משלו".

"יש שני נושאים עיקריים - אחד זה כאב על אבדן של בנאדם מאוד יקר לי. השני הוא נקודת מבט של בנאדם שחי בארץ, מה שאנחנו עוברים פה יום יום ואיך אני בתור בנאדם בדבר הקטן הזה שנקרא ישראל, איך אני חיה ומה אני מרגישה".

איך הדמות בעטיפה משתלבת בקונספט של האלבום?

"קודם כל הוא חבר מאוד טוב שלנו, קוראים לו עוז מיכאלי, יש לו גוף מופרע שמשדר כאב. ניסינו להעביר את הכאב דרך העטיפה. האלבום גם נקרא memorial כי יש פה הדגשה של הזיכרון, של משהו שהיה, משהו שחסר. התמונות בעטיפה הן של המשפחות שלנו, בעיקר שלי. הצד של אבא שלי רובו נספה בשואה, כמעט לא נשארו שרידים מהמשפחה שלו וזה בא להדגיש את הכאב והזיכרון הזה, את השם הזה של אנשים שכבר לא איתנו היום, שזה בעצם הקונספט של האלבום".

"האב טיפוס של כולם זה מטאליקה ודברים מאוד ישנים החל מזפלין ופינק פלויד דרך אליס אין ציי'נס, טול ובלאק מטאל כבד. מבחינת שירה ההשפעה שלי היא אנק (Anneke van Giersbergen ) מד'ה גזרין (the Gathering) שהיא הייתה הריל מודל שלי כל השנים".

לי הזכרתם קצת את אורפנד לנד.

"זה משפחה, כולנו מבת ים וחברים מאוד טובים. אנחנו בקשר טוב עם קובי ואורי ולא סתם קיבלנו את הכינוי דיסטאורפנד. סה"כ כולנו יצאנו מישראל, וההשפעות הים תיכוניות מאוד חזקות על כולנו".

איך התגובות של המטאליסטים בארץ לסולנית אישה?

"בהתחלה היה מאוד קשה ולא ממש קיבלו אותי. היה מאוד קשה לקהל לקבל את זה שפתאום באה בחורה, עולה לבד עם ארבעה גברים עושה בדיוק מה שגבר עושה על הבמה, אבל שרה שירה נשית. תמיד היו את הבנות שהעריצו אותי וחלק מהילדים שאהבו ותמכו, אבל אפשר להגיד שבהתחלה היה לי מאוד קשה. בפסטיבלים של להקות, אני הייתי הסולנית היחידה והבחורה היחידה בבאק סטג'. אבל בשלוש שנים האחרונות הקהל נקשר לזה, יותר מעריכים, בגלל שיש את הסצינה העולמית שמתפתחת מבחינת זמרות אז בשנים האחרונות הרבה יותר קל לי, מקבלים את זה, מעריכים ושומעים את השירה". 

מה אמא ואבא אומרים בבית?

"אווו, אתה נכנס לנושא כאוב. בוא נגיד שיש לי את התמיכה מהבית מאבא ואמא. אמא תומכת יותר בגלוי, אבא פחות. אבל עדיין אני מרגישה שהם תומכים, אני מרגישה בלב שלהם שהם מעריכים אותי על מה שאני עושה. הם גאים בסתר".

הם היו בהופעות שלך? איך הם יצאו מזה?

"גררתי אותם לפני שנתיים ומאז אבא שלי לא מפסיק להגיד לי שהוא יצא חירש מההופעה, אמא שלי היא מעריצה שלי. אח"כ אבא שלי היה בעוד הופעה ויש סיפורים מהקהל שהוא בא ואמר להם בגאווה זו הבת שלי, זו הבת שלי".

בואי נתקדם בזמן. אנחנו ב-2016, מה עבר עליכם בעשר שנים אחרונות.

"לפחות עוד שלושה אלבומים. חרשנו את הבמות ברמות על, טסנו והופענו בכל חור. יש לנו קהל של מעריצים ענק ומעמד של להקה שקיימת 20 שנה כמעט. זו השאיפה".

עוד 10 שנים, זה אומר שתהיי בת 34, סליחה על השוביניסטיות אבל יש משפחה, ילדים? משהו?

"האמת שזה כרגע ממש רחוק ממני. אני לא רואה את עצמי מתחתנת בשנים הקרובות, שלא נדבר על ילדים. כרגע מה שתקוע לי במוח זה לעשות מוזיקה, להוציא אלבומים, לעשות שואים מטורפים בחו"ל ויהיה מה שיהיה. יש לי נפש צעירה, עדיין לא התבגרתי ממש ונראה לי שילדים זה יגיע בשלב הרבה יותר מאוחר, אם אמא שלי תשמע את זה, היא תיכנס לאבל".

אז שאני לא אכתוב את זה?

"(צוחקת) אתה יכול, זה לא מפריע לי, יודעים גם בבית וגם חברים שלי שחתונה וילדים זה לא באופק שלי כרגע".

Distorted תשיק את אלבום הבכורה בהופעה שתתקיים הערב (ב') בשעה 22:00, במועדון ה"בארבי" בתל-אביב. "ההופעה תכלול סט מאוד גדול של שירים. הופעה מלאה באורך של שעה ורבע שעה וחצי, כל האלבום פלוס שירים ישנים, פלוס קאבר הפתעה ויהיו גם כנרים והמון זמרים אורחים על הבמה", מבטיחה מילמן.