קדימה: לא נחתום על הסכמי עודפים עם אף אחד

למי יגיע בסופו של דבר הקול שלך באמת? המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-17 החלו לגבש הסכמי עודפים, שיאפשרו להן לזכות בקולות שלא יועדו אליהן. מפלגת קדימה אינה מתכוונת לחתום על הסכם עודפים עם אף אחת מהמפלגות. גורמים בכירים בקדימה הסבירו היום (א') שההחלטה מבוססת על כך שקדימה עתידה להיות הסיעה הגדולה בכנסת, ולכן היא עלולה רק להינזק מהסכמי עודפים. כמו כן הסביר בכיר במפלגה: "איננו רוצים להיות מחוברים בהסכמים לא לשמאל הקיצוני ולא לימין הקיצוני. אנו לא נחתום על הסכמי עודפים לפני הבחירות".

מפלגת העבודה ומפלגת מרצ חתמו אמש על הסכם, כפי שעשו גם בבחירות הקודמות. גם הליכוד וישראל ביתנו חתמו על הסכם עודפים. ש"ס נמצאת במו"מ לחתימה עם יהדות התורה. לעומתן הבהירו מפלגות הירוקים ותפנית כי לא יחתמו על הסכמי עודפים עם אף מפלגה.

מעבר להתחבטות בדבר מצע המפלגות בנושאים השונים צריך הבוחר לקחת בחשבון גם את הסכמי העודפים שחותמות המפלגות בינן לבין עצמן, כך שרצוי שהבוחר ידע שייתכן שלמרות שנתן את קולו למפלגה מסוימת, ימצא עצמו תומך במועמד ממפלגה אחרת. כך לדוגמא מצא עצמו ח"כ ניסן סלומיאנסקי בכנסת ה-16 רק בזכות הסכם עודפים שחתמה המפד"ל עם עם אחד (לשעבר מפלגתו של עמיר פרץ). בנוסף, זכה הליכוד ל-36 מנדטים בפועל, ובעקבות הסכם העודפים זכה לשני מנדטים נוספים, וכך נכנסו לכנסת חברי הכנסת חיים כץ ואיוב קרא.

הנוסחה המתמטית בה משתמש ועדת הבחירות המרכזית כדי לקבוע את הסכם העודפים מסובכת ונשענת על שברי אחוזים שמקבלת כל מפלגה. כמות הקולות הדרושה עבור קבלת מנדט אחד, מחושבת על ידי חלוקת סך הקולות הכשרים שניתנו לכלל הרשימות שעברו את אחוז החסימה, ב-120 (מספר המושבים בכנסת).

הקולות העודפים שהוענקו לרשימה, אך אינם מגיעים לכמות הדרושה לקבלת מושב אחד - מועברים בין רשימות שהגיעו להסכמי עודפים טרם הבחירות, או יחולקו לרשימות עם מספר הקולות הגבוה ביותר למושב, על פי שיטת באדר-עופר. ההסכם תקף רק עבור מפלגות שעברו את אחוז החסימה.

בכנסת ה 16 נפלה ברגע האחרון הצעת חוק שמטרתה לבטל את הסכם העודפים. היוזמה לבטל את ההסכם הגיעה מכיוון הליכוד עוד כשהיה נחשב למפלגה גדולה. המפלגות הגדולות הן שזוכות בדרך כלל ליתרון מהסכם העודפים. אך בין הקריאה השניה לשלישית נפל החוק בעיקר בגלל היחלשות כוחו של הליכוד בכנסת, לאחר המפץ הפוליטי עם הקמת קדימה.