עזבו ויאגרה: הדרך הטבעית להגברת החשק המיני

כשליש מהמטופלים בישראל נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים, והנהירה לרפואה המשלימה לא פוסחת על הגברים שסובלים מאין אונות. לצד תרופות האון ויאגרה ודומותיה פורח שוק של תרופות אקזוטיות לחיזוק הזיקפה ולשיפור החשק המיני, שרכיביהן כוללים ויטמינים, מינרלים ושורה ארוכה של גרגרים, זרעים ושאר חומרים שמופקים מדלעת, מצנון, מבטטה, מאצות ים וממה לא.

פרופ' משה שטרנפלד, רופא פנימי ומומחה לרפואה סינית, שהשתלם בתחום בטייוואן, טוען שכל חולשה בתפקוד המיני נובעת מהכליות. "השאלה הבסיסית שאני מנסה לברר עם המטופל", הוא אומר, "היא אם מדובר בחוסר חשק מיני ראשוני או משני, כלומר תופעת לוואי של מחלה כרונית כמו יתר לחץ דם או סוכרת. אם מדובר באין אונות ראשונית, אני מחזק את אנרגיית היאנג (הסינים מחלקים את העולם ליין – היסוד הנקבי, וליאנג – היסוד הזכרי) של הכליות של המטופל באמצעות דיקור או מוקסה – בדיד דמוי סיגר לוהט שמחמם את הנקודות המוחלשות בערוץ הכליות. בעזרת האנרגיה שהיא מפיצה מכניסה המוקסה חום לכליה ומחזקת את המצבר שהתרוקן".

אם האימפוטנציה היא משנית, כלומר קשורה למחלה, פרופ' שטרנפלד מחזק לדבריו את ערוצי הטחול והלבלב, שוב באמצעות דיקור ומוקסות, שמטעינות את הכליות באנרגיה החיונית לתפקודו.

- האם גם תזונה יכולה לעזור לתפקוד מיני ירוד?

"אני בודק את המטופל על פי תורת האבחון הסינית. אם הוא טיפוס יאנגי, כלומר טיפוס בעל חום פנימי חזק, אמליץ לו לאכול מזונות ניטרליים או קרירים – תפוחים, אגסים, אבטיח, מלון, שפע ירקות ירוקים ועוד. אם מדובר בטיפוס בעל אנרגיה יינית, כלומר כזה שנוטה לקרירות פנימית, אעמיס עליו מזונות מחממים או ניטרליים, למשל ירקות כתומים, תבלינים חריפים, תפוזים, אשכוליות ולימון. מה שחמוץ – מחמם".

הטיפול בחוסר תפקוד מיני צריך להיות הוליסטי, לדעת פרופ' שטרנפלד. הוא לא מסתפק בדיקור או בשימוש במוקסות וכולל בטיפול גם מגוון צמחי מרפא ותזונה בהתאמה אישית. הוא מקפיד לאבחן איזה טיפוס הוא המטופל, כי אם יותאם לו טיפול שמחזק את העודפים האורגניים שיש לו ממילא, עלולות להיגרם תופעות לוואי משמעותיות.

כהמלצה כללית הוא מציע לגלות מתינות בענייני סקס. הוא ממליץ גם על מנוחות ארוכות, בעיקר בשעות אחר הצהריים, אז התנומה מחזקת את האנרגיה של הכליות. הרפואה הסינית מצדדת ביחסי מין פעם בשבוע, ועדיף רק פעמיים בחודש, כדי לא לגזול אנרגיה מהכליות ולא לבזבז זרע. הכי כדאי לעשות אהבה באמצע האביב ובמהלך הקיץ.

טיפול משולב

יצחק טבעוני, מוותיקי המטפלים האלטרנטיביים בארץ, פותח בהבהרה: "אנחנו לא מדברים על טיפולי וודו ותרופות סבתא, אלא על טיפולים שנעשו מקובלים. באשר לאימפוטנציה, הבעיה קורית לכולם בזמן זה או אחר. זה יכול לנבוע ממתח וחרדה לאורך זמן, מעייפות או מחוסר איזון הורמונלי. בכל מקרה, אין מניעה לטפל בחוסר חשק מיני באמצעות שילוב של הומאופתיה, דיקור ועשבי מרפא יחד עם טיפול קונבנציונלי".

- הטבעונים מעדיפים סביבה נקייה מלחצים ומזיהום. האם גם זה תורם לתפקוד מיני תקין?

"הרפואה הטבעונית מתייחסת ברצינות רבה לגורמים סביבתיים. לדוגמה, אווירה של תחרות עזה בעבודה ושל חתירה מתמדת להשיג סטטוס חברתי, לפעמים תוך כדי התנהגות כוחנית, גוזלת מהאנרגיה המינית של האדם.

"יש עוד דברים שפוגעים בתפקוד המיני, לפי הראייה הטבעונית: לבישת מכנסי ג'ינס שלוחצים על אזור המבושים וגורמים להאטת זרימת הדם לאיברי הרבייה, עישון, נטילת סמים – אפילו קלים, תזונה שלא מכילה אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וירקות ירוקים ומתבססת על ג'אנק, ריבוי שתיית קפה ואלכוהול, בעיות במחזור הדם הכללי עקב ישיבה ממושכת מול המחשב, מיחושים אורתופדיים באזור האגן. ואני מדגיש: גם שימוש רב בטלפון נייד, שגורם לקרינה אלקטרו-מגנטית על הגולגולת ובתוכה, עלול לפגוע בתפקוד המיני".

- האם הרפואה האלטרנטיבית מתייחסת לקשר הזוגי במהלך הטיפול המיני?

"בתשאול הכללי שאני עורך למטופל אני נוהג לכלול גם היבטים פסיכולוגיים כמו דיכאון, לחץ ודכדוך, מאורעות חריגים שהתרחשו במשפחה וכמובן טיב הקשר הזוגי. האם קיימים בבית מאבקי כוח, התחשבנות, טינה שקטה מתחת לפני השטח. אם המטופל מאשר שהעניינים בבית 'לא זורמים', אני רואה בכך גורם משמעותי להיחלשות החשק המיני".

- גבר מגיע לשיא יכולתו המינית בגיל 18. מתי מתחילה הדעיכה?

"דעיכה משמעותית בתפקוד המיני בגברים מתחילה קצת אחרי גיל 40, אבל עדיין קשה להגיע לאוכלוסייה שסובלת מתפקוד מיני לקוי בגיל הזה בגלל מבוכה או הפנמה. יש גם כאלה שמדחיקים ומתעלמים, אומרים לעצמם 'זה קורה לי רק לפעמים...'. לפי הסטטיסטיקה, יותר מ-50% מהגברים מעל גיל 40 סובלים מתפקוד מיני לקוי ברמות שונות".

- אז איך אתה מטפל בבעיות של חוסר חשק, בעיקר בגיל צעיר?

"השיטה הטבעונית-אינטגרטיבית מציעה תרופות שמפעילות ישירות את השדרים שיוצאים מתאי מוח השדרה אל אזור המותניים, מעוררות ריגוש מיני ומזרזות את זרימת הדם בכל אזורי הגוף. מדובר באיזון הורמונלי של מערכת המין הגברית בעזרת תוספי תזונה, שמשפרים מאוד את התפקוד המיני.

"אנחנו מצדדים בגישה הוליסטית, שמטפלת במקביל בתחומים אורגניים ונפשיים. בנוסף לשאלון המפורט שממלא המטופל ושמאפשר לנו לקבוע לאיזה סוג טיפוס הוא שייך, אנחנו עורכים אבחון ייחודי דרך תעלת השמע באוזן; האבחון 'מצלם' את רמת האינסולין בדמו, קיומם של אזורים חלשים אנרגטית בגופו, בעיות במערכת כלי הדם, הצטברויות סידן בעורקים – כל מה שמשבש את זרימת הדם התקינה בגוף.

"על פי סימני חוסר האיזון שמשתקפים דרך תעלת האוזן, המטופל יקבל תוסף מיוחד. ברוב המקרים התוסף הזה משמש זרז שמאזן את הכימיה של הדם ומסייע לגוף לאזן את המערכת המנטלית והפיזית, לסלק עייפות ולהדליק את החשק המיני".

תוספי התזונה מסייעים, לדבריו, לאיזון הרגשי ולסילוק חרדות ומאפשרים לגוף לייצר בעצמו את ההורמונים החשובים – הורמון הגדילה והורמון המין הגברי טסטוסטרון. "אבל כדי שגבר יתפקד מינית באופן תקין", מדגיש טבעוני, "הוא זקוק קודם כל לדימוי עצמי טוב, כי הוא מוקף בנשים מצליחות ומתוחכמות שמעמידות אותו לא פעם בתחרות עם אחרים".

- מה דעתך על הוויאגרה ודומותיה?

"כשהוויאגרה יצאה לשוק לפני שבע שנים, גברים רבים בני 40 פלוס, רובם נשואים, יצאו מהארון. הם הודו בפני עצמם – וגם זה דורש אומץ אצל גבר – ואחר כך בפני בנות הזוג שלהם, שיש להם בעיה עם החשק המיני. אבל לדעתי הוויאגרה, שנותנת מענה טכני 'ביצועי', היא לא התשובה. תרופות האון הן אביזר טכני, והן לא יכולות לתת מענה שלם לבעיות תפקוד מיני, במיוחד לא אצל צעירים. יש לזכור שהוויאגרה, הלוויטרה והסיאליס גורמות לתגובה אינסטרומנטלית. הן תורמות לביצוע של המשגל, אבל לא מהווות תחליף לאינטימיות והופכות את המשתמש למעין כלי ביצועי ריק מתוכן רגשי".

- הוויאגרה, מבחינתך, היא מחוץ לתחום לגבי צעירים. מדוע?

"לפי נסיוני הקליני, לכ-25% מהגברים הצעירים בגילאי 23-40 יש בעיות של היעדר זיקפה. פגשתי מאות צעירים בגילאים האלה שהתמכרו לוויאגרה לצורך שיפור הביצועים, כדבריהם. כשזה לא עזר, הם התחילו לחפש מענה יסודי יותר, פחות טכני, להגברת החשק המיני, וזה תהליך חיובי".

בסקר שנערך בקרב חיילי צבא הקבע נמצא שרבע מהחיילים לוקים בתפקודם המיני. "אין ספק שהמתח בשירות הצבאי רב, לפחות בקרב הדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות ואצל הצעירים שיוצאים לפעולות קרביות. חלק ניכר מהחיילים שמשרתים בקבע חשופים בעבודה שלהם לתחרות, צריכים להוכיח את עצמם, מרבים להיתקל בסיטואציות של הישרדות, מסתכנים, חיים באווירת מתח ואי ודאות. כל זה מחליש מאוד את התפקוד המיני וגם פוגע ביכולת הפריון".