הפתעה: התגלו מים מתחת למדבר
מיפוי הידרולוגי שערכה חוקרת מהאוניברסיטה העברית בירושלים גילה כמות גדולה למדי של מים מתחת למדבר יהודה, שרק כ-20% מנוצלים. לדברי החוקרים, ניצול נכון יספק מים ראויים לשתיה בעלות נמוכה לישובים בסביבה
בישראל, בה כמות המים הזמינים לשימוש נמוכה ביותר, ישנו מאגר אחד של מי תהום טבעיים זמינים, אך אינם מנוצלים די צרכם. המאגר (אַקְוִיפֵר) ממוקם במדבר יהודה, והוא מתמלא מגשמים בנפח ממוצע שנתי של 100 מיליון קוב מים, מתוכם רק 20% מנוצלים.
מסקנה מפתיעה זו עולה ממחקר מיפוי הידרולוגי שנעשה בעבודת תזה למוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים בידי ליהי לרון בן-יצחק, בהנחיית פרופ' חיים גבירצמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה. המחקר מספק מידע מפורט בנוגע למסלולי הזרימה, למפלסים ולנפחים של מה שמכונה "אַקְוִיפֵר חבורת יהודה", מאגר מי תהום הנמצא תחת מדבר יהודה. מאמר על המחקר ראה אור בגיליון האחרון של כתב העת להידרולוגיה Journal of Hydrology.
מֵי התהום באַקְוִיפֵר מחלחלים בהרי יהודה וזורמים לכיוון צפון מזרח אל ים המלח לארבעה מעיינות הסמוכים לים המלח – צוקים, קנה, סמר ועין גדי. מעט מים דולפים בתת הקרקע ומגיעים גם הם לים המלח. למרות שמדובר בכמות קטנה מכלל הצריכה בישראל, כמות זו יכולה להספיק לפחות לתצרוכת של מים ראויים לשתייה לערים מעלה אדומים, בית לחם וחברון בעלות נמוכה בהרבה מזו הקיימת, אומר פרופ' גבירצמן.
לדבריו, כיום המים המגיעים למעלה אדומים עושים דרכם לעתים מאות קילומטרים מאגם הכנרת דרך המוביל הארצי. לטענתו פעולה זו מיותרת, משום שניתן לשאוב מים הנמצאים מתחת לעיר.
נוסף על מחקר המיפוי של בן-יצחק, מחקר נוסף בוצע בידי תלמיד המוסמך אלדד לוי, גם הוא תחת הנחייתו של פרופ' גבירצמן. לוי עוסק בזיהוי המליחות של מי התהום ומזהה את הפריסה המרחבית של המים המתוקים והמלוחים באַקְוִיפֵר חבורת יהודה. לשם כך נעזר בטכניקה של חישה מרחוק ומבצע 'סקר גיאו-חשמלי עמוק'.
"לשני המחקרים יש השתמעויות מעשיות לפיתוח עתידי של מי תהום לרווחת הישראלים והפלסטינים המתגוררים באזור ולשימור משאבי טבע לאורך ים המלח", אומר גבירצמן. "הממשלה הקצתה את המים האלה לפלסטינים, אשר למרבה הצער אינם עושים דבר לנצל במלואו את מקור המים הזמין להם", הוא מוסיף.
באשר להשפעה השלילית של שאיבה מוגברת של מי תהום אשר זורמים היום לים המלח ההולך ומתייבש, אומר גבירצמן כי בכל מקרה מי תהום אלו אינם מספיקים כלל וכלל לעצירת הבעיה וכי לפתרונה נחוצים צעדים דרמטיים.
