המפץ הושלם - ונכשל?
נכון, היה צפוי שקדימה תנצח, שאולמרט ירכיב את הממשלה הבאה. אבל לא פה טמון הסיפור האמיתי. הדרמה הגדולה נמצאת במפלגת העבודה, שהפכה לכוח משמעותי ולליכוד, שהתרסק כמעט כליל. את משבצת "ההפתעה הגדולה" תופסים הגמלאים, שהצליחו לכבוש את לבבות צעירי ישראל, וישראל ביתנו, שמיצבה עצמה כימין החדש
קחו כל מה ששמעתם בשבועות האחרונים על הבחירות האלה ותזרקו לפח. הלילה התברר: הבחירות האלה היו דרמטיות, אולי הדרמטיות ביותר שידענו מזה זמן רב. המערכת הפוליטית עברה לא טלטלה, לא זעזוע - אלא רעידת אדמה של ממש.
מצד אחד, המפץ הפוליטי הושלם. מצד שני, לא ברור עד כמה ובאיזו הצלחה. העובדה שקדימה והעבודה יחד לא מגיעות לחמישים מנדטים, לא מסמנת טובות למפץ, שאמור היה לייצב את המערכת הפוליטית. העובדה הזו, יחד עם אחוזי ההצבעה הנמוכים, מסמלת בלאגן, מיאוס וחוסר עניין של הציבור בדמוקרטיה הישראלית. אם זו הצלחה למפץ - נראה שצריך לעדכן את המונח הצלחה במילון.
באופן פרטני, את ההצלחה החלקית קוצרת הלילה קדימה, המפלגה שזכתה במירב המנדטים. בגדול, זה היה צפוי. אהוד אולמרט יהיה כנראה זה שירכיב את הממשלה הבאה ויעמוד בראשה.
האיש שאך לפני כשנה היה אחד האישים הלא-פופולריים במערכת הפוליטית הישראלית הופך הלילה לראש ממשלה על גבו של אריק שרון, ששוכב ללא ניע כבר חודשים ארוכים בבית החולים הדסה בירושלים. מי היה מאמין? מי יכול היה לנבא את זה? מאידך: אחרי כל מה שעברנו כאן בחודשים האחרונים, להפוך לראש ממשלה עם 28 מדנטים? רק 28? דרמה, כבר אמרנו?
הסיפור האמיתי הוא זה של מפלגת העבודה, של מפלגת הגמלאים, של הליכוד ושל ישראל ביתנו. במידה מסויימת גם של ש"ס. המפלגות האלה סיפקו הלילה את הסיפור שכולם ידברו עליו מהיום והלאה. הן עשו בדיוק את כל מה שאף אחד לא ציפה מהן לעשות: להפתיע. חלק לטוב, וחלק לרע.
הליכוד למשל התרסק לגמרי. הציבור נקם את נקמתו במפלגה שהפכה לגוף הפוליטי המסואב ביותר והשנוא ביותר ישראל. זה לא מפתיע. הגמלאים מצידם מכניסים שבעה אנשים לכנסת. שבעה אנשים שאת רובם איש לא מכיר, אנשים שאף אחד לא יודע מאין באו ולאן הם הולכים, מה עמדותיהם בנושאים המדיניים ומה הם סוחבים על גבם. זה כן מפתיע. העבודה, מצידה, שמרה על כוחה. במציאות הפוליטית שנוצרה אחרי המפץ זה הישג, במיוחד לאור העובדה שהפער בינה ובין קדימה עומד על שמונה מנדטים בלבד.
לנוכח התוצאות הסופיות, אפשר להפסיק לדבר על העבר ולהתחיל לדבר על העתיד, על היום שאחרי. מהלילה, מתחילים לדבר על הקואליציה הבאה, על הממשלה שתנהל את המדינה בשנים הקרובות, ועל העובדה שלמרות המפץ, למרות הקמתה של קדימה – המערכת הפוליטית לא בהכרח הפכה הלילה ליציבה יותר.
בקדימה החלו לדבר מוקדם יותר על הוויתור שיצטרכו לעשות על תיקים חשובים בממשלה. לא עוד שחצנות של יהירות בקדימה, אלא השלמה עם המציאות, השלמה עם התוצאות שמבשרות בצורה חדה וברורה: מפלגת העבודה ועמיר פרץ, שהציבו בראש סדר העדיפויות שלהם את הנושאים החברתיים והכלכליים - הולכים לקבוע את אופיה העתידי של ישראל לא פחות מאשר קדימה. העבודה לא סתם תשב סביב שולחן הממשלה, היא תשב שם כשבידיה תיקים חשובים, ועמיר פרץ הוא הראשון מבין מנהיגי העבודה מאז יצחק רבין שלא המשיך לדרדר את העבודה במספר המנדטים שלה.
הכוכב שזרח לגמלאים ולליברמן
מפלגת הליכוד, מהעבר השני, נזרקה לכל הרוחות על-ידי הציבור הישראלי. התוצאה שמביא הלילה הליכוד היא תוצאה נוראית מבחינת המפלגה, שמאז 77' ניהלה את המדינה (עם שתי הפסקות קצרות). אפשר אמנם להאשים רק את בנימין נתניהו בתוצאה הקשה, אבל יהיה זה בגדר חטא לאמת. הליכוד כולו, על התנהלותו ויחסו לאריק שרון, על יהירותו ושחצנותו, על חוסר היכולת לומר די ולשים נקודה - הפך עצמו לגוף לא רצוי בציבוריות הישראלית. רואים את זה באופן ברור בתוצאות.
בפינת הביזאר של הבחירות האלה נמצאים הגמלאים. מפלגת גיל, שהופכת להפתעה הגדולה של הבחירות, היא מפלגת מחאה, מפלגת אופנה שאף אחד לא יודע מה היא רוצה ולאן היא הולכת. בלעדי הקמפיין של העבודה בנושאים החברתיים, ספק אם מישהו היה מסתכל לעברם. עד כמה שזה נראה ביזארי, שמפלגת גמלאים וקשישים שאוחזים זה בזה כדי לנוע ממקום למקום, תהפוך לרלוונטית עבור גדודים של צעירים ברחבי הארץ - זה קרה.
עשרות אלפי ישראלים, שלא רצו עוד להצביע עבור אותם אנשים שהפכו את הפוליטיקה למאוסה ורדודה, הלכו לגמלאים, ונתנו עוד דחיפה קטנה לדרדור הפוליטיקה אל תהומות של חוסר יציבות ומטרות לא ברורות. בזכות הצבעת המחאה והאופנה, בזכות הטרנדים ובדיחות הדעת של ציבור שלא באמת איכפת לו ממה שקורה כאן, עוד עשויים אנשי מפלגת הגמלאים למצוא את עצמם סביב שולחן הממשלה, ולהשפיע על גורלה ועתידה של המדינה.
אחרונות חביבות ברשימת המפתיעות הן ישראל ביתנו וש"ס, שעברו את הליכוד. הלילה הפכה ישראל ביתנו לליכוד החדש, למפלגת הימין החדשה שתוביל את הימין בישראל. ש"ס הפכה למפלגה שכבר אי אפשר להמשיך לזלזל בה נוכח האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית. מצד אחד באו הישראלים, בעיקר המזרחיים, וחיזקו את ש"ס. מן העבר השני באו ישראלים אחרים, ובראשם העולים, ואמרו שהם נותנים את מבטחם בליברמן. הלילה, מוזר ככל שזה נשמע, ליברמן נתפס כיותר פרגמטי מהליכוד, וכיותר רציני ואמין מנתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
