סיפורי ההרוגים: "ציפינו לנס, אבל התקוות התבדו"

"ביום אחד הפכו ארבעה ילדים ליתומים מאב ואם. הורים בריאים, צעירים, מלאי שמחת חיים. סבא וסבתא שחיכו לנכדים נוספים". כך הספידה מרים טרטנר, תושבת קדומים, את חבריה הטובים בני הזוג רפי והלנה הלוי בת 60 שנרצחו אמש עם רעות פלדמן, בת שירות לאומי בת 20 מהרצליה ושקד לסקר בן 16 כשמחבל התפוצץ במכוניתם. בני הזוג אספו את המחבל שהתחפש לחרדי בטרמפיאדה הסמוכה. "הם מנעו בגופם אסון יותר גדול", אמרה טרטנר.

רעות פלדמן, תושבת הרצליה, התנדבה במוקד הביטחון של קדומים במשך שנתיים במסגרת השירות הלאומי. לחבריה היא סיפרה על רצונה להיות פוליטיקאית. בתקופת ההתנתקות היא היתה בגוש קטיף ובפינוי עמונה, התבצרה באחד הבתים שנהרסו. 

אמו של שקד, אביגיל, עובדת למעלה מ-20 שנה כמנהלת חשבונות בבית הספר לבנות ביישוב. מזכירת ביה"ס, יהודית, סיפרה ששקד נהג לבקר את אמו ובכל הזדמנות. בנוסף שקד היה מתנדב לפעילויות חברתיות באזור. עינב, אחותו הגדולה של שקד, סיפרה: "רק לפני שבוע חגגנו לשקד יום הולדת 16, הוא היה ילד שמח, מלא חיים ומאושר. הוא למד בישיבה התיכונית בקרני שומרון והלך אתמול כרגיל לחוג הקפוארה ביישוב בו הוא לומד". האחות אמרה שאתמול הם התקשרו לשקד לטלפון הנייד, אך הוא לא ענה. "אתמול שמענו על הפיגוע, נלחצנו נורא. הטלפון הנייד שלו לא היה זמין".

במהלך הלילה נלקחו דגימות די.אנ.איי. ממשפחתו של שקד, על מנת לוודא שאכן מדובר בגופתו. "ציפינו לנס", אמרה עינב, אך למרות כל התקוות הבשורה המרה הגיעה לבית המשפחה בשעות הצהריים. שקד הותיר אחריו הורים, דניאל ואביגיל, ושלושה אחים: מירון, בן 24, עינב בת 21 ועדיאל בן ה-10. 

• הפיגוע: מחבל שהתחזה לחרדי לקח טרמפ והתפוצץ
• דניאלה וייס: מדיניות אולמרט הזמינה את הפיגוע
• הפתח: בעד או נגד פיגועים?
  

רפי והלנה הלוי (צילום רפרודוקציה)

מרים טרטנר, חברת נפש של הלנה הלוי, סיפרה ל-ynet: "הלנה עלתה לארץ מברזיל לפני 40 שנה, כשהיתה בת 18. היא עלתה מברזיל, בלונדינית צעירה, לקיבוץ בארות יצחק ושם התנדבה והכירה את רפי, בחור שחרחר, יפה תואר, ממשפחה של תלמידי חכמים מצפת. דור שביעי בארץ. הם התחתנו ונשארו לגור בבארות יצחק". כעבור ארבע שנים עברו לגור בכפר גדעון בעמק יזרעאל ועסקו בחקלאות. לפני כ-17 שנים עברו לקדומים עם ארבעת ילדיהם.

"הם אהבו את הארץ אהבת נפש, אהבו טבע. אהבו את קדומים. הבית שלהם היה תמיד פתוח לרווחה לכל מי שרצה", סיפרה חברתם. לדעתה, "הם העלו את המחבל כי חשבו שהוא טרמפיסט תמים. היה חשוך וקר, ואז רפי התחיל לחקור אותו והבין שמשהו לא בסדר. הוא אמר לו שלישוב הוא לא יכנס, ואז כנראה המחבל הפעיל את המטען. בגופם הם מנעו אסון יותר גדול".

דודתה של הלנה, פנינה קשלר, סיפרה ל-ynet שהלנה "אהבה את ברזיל ונהגה לנסוע לביקור משפחתי פעם בשנה בקיץ. אישה חכמה, אוהבת שעזבה מדינה למען הציונות כדי לעלות לבד לארץ, להתחתן ולבנות משפחה סיימה את ימיה ככה. קשה לי להאמין שזה קרה".

"הם היו בדרך חזרה מבר מצווה של קרוב מספחה בפתח תקווה ובדרך אסף את שני הצעירים בטרמפיאדה בקרני שומרון. הוא לא נכנס עם האוטו ליישוב, היכן שהנזק היה יכול להיות הרבה יותר גדול. הם היו פשוט גיבורים. אני משוכנעת שההם מנעו בגופם אסון שהיה יכול להיות נורא".

"רפי דאג לעצי הזית של הפלסטינים"

תושבת אחרת בקדומים אמרה ל-ynet: "התחושה קשה כיוון שהדרך שבה אירע הפיגוע מפחידה", אמרה תושבת המקום, "מצד אחד - אנחנו כל הזמן לוקחים טרמפים וגם המחבל עלה על טרמפ".

רפי עבד בקדומים כאחראי הביטחון במועצה (רבש"ץ), "בשנים האחרונות עבר לעבוד בגינון", סיפרה תושבת קדומים, "רפי מאוד אהב את העבודה שלו. הלנה ניהלה את המועדונית של ילדי בית הספר ביישוב. הם מאוד אהבו מוזיקה, היתה להם שמחת חיים, דרום אמריקנים אמיתיים. היה להם בית מטופח וגינה מטופחת, אחד הבתים הכי מטופחים בקדומים. הם היו אהובים מאוד בישוב ואהבו את החיים".

הרב דניאל שילה, שכיהן בעבר כרב היישוב קדומים, אמר ל-ynet: "היחס של רפי היה אנושי כלפי כולם, גם כלפי הערבים. למרות שהוא היה ממונה על הביטחון ועסק בענייני ביטחון, הוא הקפיד לשמור על הזכויות של הערבים שלא יפגעו. לדוגמה, בקרבת הישוב היו עצי זית של ערבים ועצי זית של קדומים, הוא ידע בדיוק למי שייך כל עץ ודאג שלא ייפגעו עצי הזית של הפלסטינים".

לדברי הרב שילה, "מדובר במשפחה מאוד מעורה, טובי לב, אנשי חברה ומשפחה אנושית". על האירוע אמר: "צריך להמשיך לקחת טרמפיסטים ולבחון את מי לוקחים. יכול להיות שאנחנו צריכים להפסיק לקחת טרמפיסטים מהכביש ולקחת אותם בשאר היישובים, אחרי שהם עברו איזושהי בדיקה של השומר בשער, וזה יהיה סינון נוסף בשבילנו.

"האנשים האלה מחפשים לרצוח אותנו בכל מקום, מפני שהם לא השלימו עם עצם קיומה של מדינת ישראל. צריך לתת לצבא לטפל באופן הנחרץ ביותר כנגד אותם מחבלים ומתכננים".

רפי והלנה הותירו ארבעה ילדים  עודד, גלעד, נעמה ונטע ושלושה נכדים - שון, בן ארבע, מיה בת שנה ורונה בת שלוש. הם יובאו למנוחות ביום ראשון.

"מחכה שרעות תתקשר"

מאות בני משפחה, מכרים, חברות וחברים ליוו היום את רעות פלדמן בדרכה האחרונה. רעות נולדה וגדלה בהרצליה בשכונת נווה עמל. הוריה, רחל ויונתן, בנו את ביתם בחצר בית הסבא והסבתא ושם גידלו את ילדיהם, רעות הבכורה שתי בנות נוספות, בנות 17-18 ובן הזקונים, בן 13.

"אני מחכה שהיא תתקשר אליי", אומרת רחלי מרק, חברתה הטובה של רעות. מרק, יחד עם חברה נוספת, רחלי סטוקר מרעננה, החזיקו היום תמונה מימים אחרים טובים יותר בה מצולמות שלושתן מחובקות, מחייכות ומאושרות כשהן מחליקות על קרח. "אנחנו כל החיים ביחד", הן סיפרו, "למדנו יחד באולפנא בהרצליה וכל הזמן אנחנו ביחד. היינו בנות בית אצלה והתארחנו אצלה כמה שרק יכולנו. הוריה תמיד היו מקבלים אותנו בשמחה".

על רעות הן מספרות: "תמיד היא עשתה מעשים טובים. פשוט בן אדם מדהים. היא התנדבה במד"א, התנדבה במעון לחולי נפש, תמיד חיפשה לתרום לחברה. היא בחורה מאוד אסרטיבית ותמיד השכינה שלום בין כולם. זאת השנה השנייה של השירות לאומי שלה והיא בחרה לשרת במוקד האבטחה של קדומים. היא עשתה עבודת קודש והייתה נעולה על העבודה שלה. לא נראה לה מוזר לשרת בקדומים והיא בכלל לא פחדה לשרת שם ולא הזכירה שמדובר בשומרון ושמסוכן שם. היא עשתה את זה מתוך אהבת הארץ".

לדבריהן, "רעות מאוד אהבה את הארץ, כשהצענו לה לטוס לטיול לחו"ל היא תמיד לא הסכימה והעדיפה לטייל בארץ. תמיד היא אמרה שהיא רוצה לטייל בישראל ופה יש הכל וצריך להגיע לכל המקומות בארץ ולהכיר אותם כי פה המקומות הכי יפים בעולם".

אתמול בערב יצאה רעות למשמרת נוספת במוקד האבטחה של קדומים. היא הייתה אמורה להגיע לקדומים מוקדם למרות שהמשמרת שלה הייתה צריכה להתחיל רק בשתיים בלילה. "אנחנו עדין לא מעכלות את האסון", אמרה רחלי מרק.