בפעם השנייה: יצא לרגע - וחייו ניצלו

צילום וידאו: סטודיו אדי בוי 

גם אביו של דוד, פיזולי, עולה חדש מאזרבייג'אן ,שעובד גם הוא באזור, מיהר להגיע לבית החולים "איכילוב", לאחר שבנו ואחיינו בני ה-17 שנפצעו אושפזו שם. מנשרוב סיפר כשהוא רועד "ברגע ששמעתי את הפיצוץ רצתי וראיתי אותם שרועים על הרצפה. אין מה לעשות, אנחנו חייבים עבודה ובגלל זה חזרנו לאותו מקום בלי פחד".

עובד נוסף שהגיע לבית החולים הוא, רמי ביצאי בן 26 מבקה אל גרבייה, שהחל לעבוד במקום כטבח לאחר הפיגוע הקודם. "לא האמנתי שגם לי יקרה דבר כזה. אני התחלתי לעבוד כשהסתיימו השיפוצים אחרי הפיגוע הקודם ולא פחדתי לרגע. המחבלים לא מבדילים בין אחד לשני. המשפחה שלי עכשיו בדרך אליי, הם מאוד דואגים למרות שאמרתי שלא נפצעתי, רק כואבות לי האוזניים. כשאירע הפיצוץ הייתי בתוך המטבח, יצאתי וראיתי את ההרוגים, אנשים צרחו ולא ידעתי מה לעשות. ראיתי חבר שעובד איתי שנפצע ברגל אז הוצאתי אותו החוצה, למרות שלא ידעתי איפה יותר בטוח להיות בפנים או בחוץ. לאחר שיצאנו נזכרתי שהגז פתוח במטבח ופחדתי שיהיה עוד פיצוץ אז נכנסתי במהירות לסגור אותו".

בין תקווה לייאוש

לבית החולים וולפסון הגיע מנחם יונס מאורנית לחפש את אשתו שנפצעה קשה מאוד והוא אינו יודע מה עלה בגורלה. "נסענו באזור התחנה המרכזית, אני אשתי לילי ושניים מהילדים שלנו עם אורחת שהגיעה אלינו מצרפת. הילד אמר שהוא רעב, אז שאלנו אותו אם הוא רוצה שווארמה והוא אמר שכן. אז עצרנו בצד כדי שהוא יאכל. אשתי יצאה מהאוטו עם הילד ואז היה פיצוץ. פינתי משם את הילדים שלי ואת האורחת והגעתי אל אשתי וראיתי שהמצב שלה קשה מאוד. אם היא תחייה זה יהיה נס. היא לא נשמה ומאז אני מחפש אותה בין בתי החולים, אבל אני לא מוצא אותה. הבן הקטן שלי עובר כרגע ניתוח באיכילוב והבת הגדולה שלי איתו. אני פ ה בוולפסון עם האורחת מצרפת ואני רק מחפש את אשתי אבל אני לא מאמין שהיא חיה" סיפר בבכי.

אסתר אביגדור מירושלים, ניצלה את חופשת הפסח על מנת לקנות נעליים לנכדיה בתחנה המרכזית הישנה. "הנכדה אמרה שהנעליים לא יפות אז הלכנו לחפש נעליים במקום אחר ואז אירע הפיצוץ במזל אנחנו ניצלנו". שניים מהנכדים בני 10 ו-23 נמצאים בבדיקות, לאחר שהם נפגעו בעיניהם. "ראינו הרבה אנשים שנפגעו, הרבה דם ועשן. תודה לאל שניצלנו".

גיא שדה בן 32 מתל אביב שהה באזור הפיגוע סיפר "הייתי בבית דפוס כחמישים מטר ממקום הפיגוע כששמעתי את הפיצוץ. אנשים עפו, כולם רצו לכול הכיוונים, אנשים צעקו. המראות היו מזעזעים. אני ועוד מספר אנשים רצנו לאזור. נכנסו לחנות סמוכה, לקחנו חגורות ובדים ועשינו קשירות לחמישה פצועי רגל. יש לי ידע כמתנדב מד"א לשעבר, אז עשיתי חסימות עורקים והחייאות. המחבל התפוצץ מחוץ לחנות השווארמה".

שדה, נשוי ואב לבן, אושפז בבית החולים לאחר שנחתך מרסיסים בכפות רגליו כשעזר לפצועים, "הגעתי לכאן כדי לקבל טיפול מנע מזיהומים. עזרתי לפצועים ונכנסו לי קצת רסיסים לכפות הרגליים". 

ברק כהן, בן 35 מטירת הכרמל הגיע עם חברו לטייל בתל אביב. השניים היו במקום הפיגוע ומאז כהן, שנפצע ברגלו והועבר לבית החולים וולפסון, מחפש את חברו. "זה היה פיצוץ איום ונורא, קשה היה לראות את זה ועכשיו אני מחפש את החבר שלי, אין לי מושג איפה הוא ומה קרה לו", סיפר בבכי.