אחר כך, במיטה, מדדנו זה לזו היקפים
לי היו פעם רגלי גפרורים וזרועות מקלות, ולזוגי היתה בטן מסוקסת. אבל עם כל הזלילות במסעדות, העובדה שהתחלתי סופסוף לבשל (רק מאפים וקינוחים בינתיים) והבילוי הקבוע שלנו מול הטלוויזיה עם החבר'ה, משפחה בהפרעה וטוגנים בשמן עמוק - והפכנו לשתי נשמות רזות מרופדות היטב בשכבות עבות של שומן. אחרי הפסח, דיאטה זוגית
"אבל מאמי, אני כל כך רעבה, הקרקורים שלי מעירים את השכנים, פיתחתי כבר אלרגיה לחסה ונבטים!".
אני מתיישבת על הרצפה הקרה ומביטה במילקי שנבעט ישר לפח. כך הלך לעולמו המוצר המתוק האחרון בבית, ונשארו להם דלי הקלוריות, הדיאטים, הלייטים ושאר הדברים שאפילו הכלבה מסרבת לבלוע. כל מיני מאכלים ותרכיזים יקרים, שהמציאו עבור פראיירים כמונו שעושים דיאטה וחושבים שאבקת פלא בטעם חרובים תקצר להם תהליכים ובדרך תקטין גם את נפח הקיבה.
גם אותו שמעתי ערב אחד מתגנב למטבח, כאילו להביא כיבוד לאורחים, אבל תוך כדי שואב את המזווה, מכרסם במהירות בזק את הנאצ'וס והבוטנים ודג במבות קטנות מתוך הצלחות של האורחים. שולח לעברי מבט מתחנן שלא אחשוף את נפילתו המרה בפני כולם. בטח לא אחרי שטפחו לו על השכם שרזה מעט, ואמא שלו הכריזה שהוא לא שמן אמיתי, אלא רק רחב עצמות, ושאני כרגיל מחבלת לו בביטחון העצמי. הצעתי לה לנסות את חגורת הבטן שלי, רק למקרה שתרצה להיראות טוב יותר בשמלה הצמודה מדי שלה, ורמזתי שהעצמות הרחבות עברו אליו בתורשה ממנה.
בטוש כחול סימנתי מה מוכרח לרדת עד הנופש הבא באילת
עוד באותו שבוע נרשמנו לסדנת תמיכה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אחר כך, במיטה, מדדנו היקפים, ובטוש כחול סימנתי מה מוכרח לרדת עד הנופש הבא באילת. הוא הנהן והצמיד על המקרר תמונה שלנו מהימים היפים: אני בביקיני זעיר, רגלי גפרורים וזרועות מקלות, והוא בבטן קוביות מסוקסת. לא כל כך מזמן. אבל עם כל הזלילות של העת האחרונה במסעדות, העובדה שהתחלתי סופסוף לבשל (רק מאפים וקינוחים בינתיים) והבילוי הקבוע שלנו מול הטלוויזיה עם החבר'ה, משפחה בהפרעה וטוגנים בשמן עמוק - והפכנו לשתי נשמות רזות מרופדות היטב בשכבות עבות של שומן.
בהתחלה חיינו בהכחשה. עשינו שופינג, למרות שהסחורה כבר לא התאימה למבנה הפיזיולוגי החדש, התעלמנו באלגנטיות מהקפלים והצמיגים ומקוצר הנשימה ברגעים אינטימיים, מההליכה המסורבלת ברחובות. הבטנו במראה אחד על השני בשתיקה, כי אין טעם להעיר לפרטנר, כשאת בעצמך חשה כמו היפופוטם לכוד בחצאית מיני.
מישהי שלא ראתה אותי מזמן שאלה אם זה בן או בת
רגע האמת הגיע רק כשמישהי שלא ראתה אותי תקופה ארוכה החמיאה על הבטן הקטנה והחמודה שלי ושאלה אם זה בן או בת. בינתיים האחיין שלו החל לקרוא לו דובון בובון. תחושת העלבון הצורבת עשתה את שלה. עוד באותו שבוע נרשמנו לסדנת תמיכה, חידשנו את המנוי במכון וניתקנו קשרים עם השפית החובבת. הבנתי שכשהכרנו אני והוא, הייתי אני הרזה מבין שנינו, אבל עם כניסתי למשפחה שלו, שטורפת סטייקים בלי לחשבן קלוריות, התחלתי גם אני לפתח הרגלי אכילה של אמריקאי מצוי ושכחתי איך ארבע פיצות בערב לא מסתדרות עם החלום על מותניים צרות ושמלה אקסטרה-סמול ב”זארה".
למעשה, כשאת חולקת עם מישהו מיטה את חולקת עמו גם תפריט. הרי לא תביאי לו שווארמה ותלקטי לידו גרגרי אורז חום, סביר יותר שמהר מאוד תעברי מהאורז לפיתה. כך גם כשהגבר שלך בדיאטה, זה יהיה ממש אכזרי מצידך לפתות אותו עם ג'חנון, כשאת יודעת שהוא מעלה במשקל רק מלהסניף ניחוחות של המבורגרים צלויים.
החלטנו לאתגר את ההרזיה בתחרות ובהימורים
לכן מוכרח להתקיים שיתוף פעולה קולינרי. אם את סובלת, שגם הוא יסבול - ולהפך. כשהגענו שנינו לסדנה עם אותה הבעיה בדיוק, המשתתפים הביטו בנו אכולי קנאה. רובם טיפסו על המשקל בדד. היתה שם האשה שבעלה נתן לה אולטימטום חמישה קילו פחות או שאני לוקח את השכנה הבלונדינית, והגבר המקשיש שמתקשה לבצע פעלולים בין הסדינים כבעבר, הזקן שחטף התראה להתקף לב, ושני אחים תיכוניסטים שלא מצליחים להיפטר מהבתולים כי כל הבנות סביבם רוצות רק את נבחרת הכדורסל. ועוד מקרים של בני זוג המתעללים בבן הזוג השמנמן שלהם שנאבק בבעיית משקל. במקום לעזור לו, הם מרעיבים אותו למוות, או מנופפים מולו בנקניקיה בלי לכבד אותו בביס.
לנו היה העונג לעבור יחד את מסכת הייסורים הדיאטטית. מדי בוקר פצחנו בסשן סוער של כפיפות בטן, כרסמנו פריכיות אורז, שחינו הלוך ושוב בבריכה השכונתית, מחביאים את השומנים תחת חליפת גלישה. אולם הואיל ושנינו טיפוסים תחרותיים, החלטנו לאתגר את ההרזיה בתחרות ובהימורים. החברים היו צריכים לבחור מי המנצח הגדול מבין שנינו ואנחנו התערבנו בינינו שמי שיוריד ראשון חמישה קילו יקנה לשני ג'ינס צמוד, שבעה קילו שווים מסאז' מקצועי ועשרה קילו, היעד הסופי שלנו, יומרו בחופשה מפנקת בקפריסין.
לפתע, התמיכה ההדדית והפרגון הדביק, התשואות עם כל סנטימטר פחות והתמדה בשכיבות סמיכה, הפכו לתחרות אימתנית בה כל אחד רוצה לנצח ושוכח את המצוקות של בן הזוג. התחלנו לגרות אחד את השני בדיבורים על מאכלים, הטמנו מלכודות בדמות שוקולדים ברחבי הבית, אפילו התקנתי לו על המחשב שומר מסך עם תמונה של עוגת שוקולד נוטפת דובדבנים. היינו שבוזים לא רק מהמאמץ העילאי שהשקענו בדיאטה, אלא גם מהאווירה המתוחה בבית. כל הזמן חישבנו אחוזי שומן וחשבנו על פתרונות יצירתיים כיצד להדיח את הפרטנר לדבר עבירה עתירת קלוריות.
אבל כשעלינו בסוף אותו החודש על המשקל, גילינו לתדהמתנו שלא רק שאנחנו דומים באופי, שנינו השלנו מעלינו את חמשת הקילו הדרושים. מרוב שמחה והתלהבות, שכחנו את הקרב על המשקל, את הג'ינס המובטח ואת ההימורים, והלכנו לחגוג על חתיכת עוגה. אחר כך חזרנו לשגרה והמשכנו לשרוף אנרגיות בפעילות נמרצת בין הסדינים. במקום קצפת ליקקנו זה מזה יוגורט ביו. תתפלאו מה כמה קילו פחות עושים לחיי המין.
לפנייה לכתב/ת 
