מתוך נאום שנשא בכנסת עם תום מלחמת סיני

ב-7 בנובמבר 1956, כיומיים לאחר סיומה של מלחמת סיני, קראה מועצת הביטחון לפינוי כוחות בריטניה, צרפת וישראל ממצרים. באותו יום נשא ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון נאום ניצחון בכנסת, בו סיכם את הישגי המלחמה. יום לאחר מכן הורה לנציג ישראל באו"ם להודיע כי ישראל מוכנה להסיג את כוחותיה מחצי האי סיני (אותו כבשה במלחמה). להלן מספר קטעים נבחרים מנאומו של בן גוריון בכנסת:

"לפי שעה עלינו להבהיר את עמדתנו בשבע שאלות אלו ולהביאן לעולם בכל התוקף המוסרי:

1. הסכם שביתת הנשק עם מצרים מת ונקבר ולא יקום לתחיה, לאחר שהרודן המצרי התעלל בהחלטות מועצת הביטחון.

2. יחד עם ההסכם נפחו נשמתם קווי שביתת הנשק.

3. אין סכסוך בין ישראל לבין העם המצרי. המלך פארוק והרודן המצרי הטילו אסון על העם המצרי.

4. אין אנו רוצים בהתמדת האנרכיה ביחסינו עם מצרים ומוכנים אנו למשא ומתן ישיר עם מצרים ולשלום. אנו מקווים שכל העמים שוחרי השלום יצטרפו לרצוננו זה.

5. אנו מוכנים למשא ומתן כזה לשלום קבע עם כל שאר מדינות ערב, אבל אם מדינות אלו יסרבו, אך ישמרו על הסכמי שביתת הנשק, גם אנחנו נשמור עליהם.

6. שום כוח זר, יהיה שמו אשר יהיה, לא ישכון בתחומיה של ישראל או באחד השטחים המוחזקים על ידיה.

7. ישראל לא תילחם בשום מדינה ערבית ובתוכן גם מצרים, אם לא תותקף.

(...) מעמד הר סיני שנכבש בימים אלה ותנופת הגבורה של צה"ל היוו נקודת המוקד גם של ביטחוננו ושלומנו הפנימי וגם של יחסינו החיצוניים בזירה העולמית ובמזרח התיכון. לפני יומיים סיים צה"ל בפעולת בזק טיהור של חצי האי סיני ורצועת עזה בתקופה של פחות משבוע ימים. זה היה המבצע הצבאי הגדול והמפואר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים ביותר בתולדות העמים. צבאנו לא פגע בשטחה של ארץ מצרים ואף לא ניסה לפגוע בה ואני מקווה שגם להבא לא נוכרח לפגוע בשטחה, שלא נחזור אליה כפי שהיה לפני 3300 שנה. (...)

עשיתם (פונה לחיילי צה"ל) אולי דבר מה גדול ואדיר, הנעלה מכל משמעות מדינית וביטחונית: קרבתם אותנו לרגע הנשגב והמכריע בתולדות ימינו הקדומים למקום מתן חוקה, שבו נתבע עמנו להיות עם סגולה ובחיים ניצבים לעינינו שוב השורות הנצחיות בתורתנו המספרת על יציאת מצרים ובוא אבותינו למדבר סיני (...)

משבר סואץ הסעיר את העולם, זכותינו לחופש השיט נפגעה בגסות עוד לפני מספר שנים והוסיפו לפגוע בזכות זו גם לאחר החלטת מועצת הביטחון משנת 1950. זכות זו נפגעה בגסות ובחוצפה גם בזמן האחרון. ארה"ב וגם בריטניה הגדולה ולמותר להגיד שגם ברית המועצות העדיפו שלא לפעול נגד הרודן הפשיסטי כל עוד שהרודן המצרי פעל נגדנו. רק כאשר הרודן פגע גם במעצמות אלה חלה התעוררות. אם כי גם מועצת הביטחון ב-13 באוקטובר חזרה על חופש השיט לכולם, הכריז הרודן המצרי ששום אוניה ישראלית לא תורשה לעבור בתעלה. בשביל עתידה של ישראל חופש השיט בים סוף ובאילת הוא לא פחות חיוני מאשר חופש השיט בסואץ.  הסחר הימי של ישראל החל בעצם בים סוף לפני 3000 שנה בימי שלמה המלך ונמל אילת הוא הנמל העברי הראשון בימי מלכי יהודה. עוד לפני 1400 שנה היתה קיימת עצמאות עברית באי יוטבת אשר בדרום מצרי אילת, האי שנקרא בימינו טיראן. (...)

השכם והערב הכריז הרודן המצרי, כי מצרים מקיימת מצב מלחמה עם ישראל ואין זה כלל מקרה שבתוך השלל הרב במדבר סיני מצאו בתוך הציוד העשיר של הקצינים המצרים תרגום ערבי של 'מיין קמפף' להיטלר (...)

אחרי הבחירות בירדן בהן מילאו המצרים תפקיד מכריע, נבחר רוב פרו מצרי. הצבאות של שלוש ארצות: מצרים, סוריה וירדן הועמדו תחת פיקוד משותף בראשות המצרים להשמדת ישראל. (...)

הרודן המצרי שלח אנשי פדאיון לארצנו מוקשו שדותינו בניצנה ונפלו קורבנות. לא נשאר ספק כי הטבעת סביבנו הולכת ומתהדקת נגדנו. לנקיטת אמצעים נמרצים גייסנו מספר גדודי חיילים לשמור מפני פגיעות מצד סוריה וירדן גם יחד. על הגבול המצרי גייסנו גדוד שריון. יש הבדל ארגוני יסודי בין הכוחות שלנו ושל השכנים. בו בזמן שכוחות השכנים גויסו כולם, הרי שהכוח הסדיר שלנו קטן ומצומצם בעיקרו ומושתת בעיקר על מילואים. עם התחלת הגיוס קיבלתי מנשיא ארה"ב שני שדרים המביעים דאגה בגלל הגיוס. הסברתי לו כי בזמן האחרון גברו הסכנות ושליט מצרים הכשיל את כל מאמצינו לשלום על ידי ריבוי ציודו, חתירתו תחת עצמאות של שאר מדינות ערב ובעיקר שאיפתו להכחיד את ישראל על ידי פיקוד אחיד של שלוש ארצות וחדירת פדאיונים לישראל (...)

צפוי לנו בעתיד מאבק מדיני קשה ואולי משהו חמור מזה. נתנסינו בנסיונות קשים בעבר ולא נרתענו, לא ניתפס לרהב הנסלח של שליטי ערב אבל גם לא נתבטל בפני תקיפי עולם כשאין הצדק אתם (...) נפגוש הימים הבאים בעוז, בתבונה, בהכרת צדקתינו וכוחנו מבלי שנתעלם מזיקתנו הטבעית והמוכרחת למשפחת העמים בעולם".