הגמלאים והעבודה על סף חתימה עם קדימה

נציגי קדימה ומפלגת הגמלאים צפויים לחתום היום (ד') בצהריים על ההסכם הקואליציוני ביניהם - כך נמסר ממפלגת קדימה, אולם יו"ר מפלגת הגימלאים רפי איתן ביקש לצנן את ההתלהבות, אולי כדי לא להחליש את עמדת המיקוח שלו: "עוד לא גמרנו את המשא ומתן. מי אמר שנחתום היום על ההסכם? יש לנו פרוצדורה, נניח שמחר נשב ונסכם אז צריך להביא את זה למועצת המנהלים של הגמלאים לאישור. אם יסכימו לכל הדרישות הכספיות אז יכול להיות שנגמור".

איתן הוסיף: "הבעיה שלנו העיקרית זה לא איזה תפקידים נקבל, אלא כמה כסף יינתן לגמלאים השנה, בשנה הבאה ובעשר השנים הבאות. אלו הבעיות העיקריות של הגמלאים ובשביל זה נבחרנו. נכון שכשר הגמלאים אני אוכל לעשות את זה, אף אחד לא פיקפק שאני צריך להיות שר הגמלאים". 

גם ההסכם הקואליציוני בין העבודה וקדימה אמור להיחתם בימים הקרובים, אם כי מועד מדויק לכך עדיין לא נקבע. בינתיים, יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ עמיר פרץ, כינס אמש את בכירי מפלגתו על מנת לעדכנם על ההתפחויות במשא ומתן הקואליציוני ועל הישגיו, לקראת כניסתה של העבודה לממשלה. פרץ דיווח על כמה חילוקי דיעות עם קדימה, הן בנושאים הכלכליים והן בנושאים המדיניים, אולם נראה כי העבודה הצליחה להשיג כמה הישגים משמעותיים:

סל הבריאות: בנושא זה, סוכם בין העבודה וקדימה כי סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקל בשנה. כמו כן, סוכם כי בשנת 2007, יגדל הסל ב-400 מיליון שקל, על מנת לצמצם את פערי העבר, וכי התוספת בסך 310 מיליון שקל, שניתנה ל-2006, תיכלל בבסיס תקציב סל הבריאות. בסך הכל, יגדל תקציב הסל במהלך 2006 ו-2007 ב-710 מיליון שקל. עם זאת, מהעבודה נמסר כי הצעתה לא התקבלה במלואה, ולכן עומדת על הפרק הצעת פשרה שטרם סוכמה באופן סופי.

פינוי מאחזים: במהלך ישיבת הסיעה, הודיעו אנשי קדימה לעמיר פרץ כי הם מסכימים להכנסת סעיף לתוך ההסכם הקואליציוני המדבר על פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, כפי שפורסמו בדו"ח טליה ששון. העבודה התעקשה על הכללת סעיף זה, אולם בקדימה הסכימו לו רק במהלך הערב. במהלך הישיבה, ועוד לפני הודעת אנשי קדימה, התפתח ויכוח סוער בין חברי הכנסת של העבודה, סביב השאלה, האם נושא המאחזים והכללתו בהסכם הקואליציוני יהיה בגדר קו אדום במשא ומתן.

בנימין בן אליעזר אמר כי אין צורך להתעקש על הסעיף, לאור העובדה ששר הביטחון יהיה פרץ, והוא יהיה זה שיחליט בעניין זה. חברי הכנסת מתן וילנאי ועמי אילון השיבו כי לא ניתן לפנות מאחזים ללא מעורבות ראש הממשלה, ועל כן יש להתעקש ולהוסיף סעיף זה להסכם הקואליציוני. יצוין, עם זאת, כי למרות הכללתו, הסעיף לא יופיע בקווי היסוד, שאמורים לחייב את הקואליציה כולה, אלא רק בהסכם הקואליציוני שייחתם בין העבודה ובין קדימה.

סגני השרים: פרץ דיווח לחברי הסיעה על השיחות שניהל ביום שני עם אהוד אולמרט בעניין זה, וסיפר כי הוא הסכים בסופו של דבר לביטול סגני השרים, משום שלא היתה לו ברירה אחרת. עם זאת, תיאר פרץ במילים קשות את חילופי הדברים בינו ובין אהוד אולמרט במהלך השיחות.

ח"כים סיפרו כי פרץ אמר שהגיע בשיחות עם אולמרט למשבר אמון, וסיפר לחברי הסיעה: "ראיתי בזה משבר אמון. אמרתי לאולמרט: איך אני יכול לעבוד איתך מעכשיו, אם אתה נותן מסמכים חתומים, ואז אתה קם בבוקר, קורא עיתונים וחוזר בך? היתה אווירה קשה מאוד, ברור לחלוטין שזה היה מהלך שגוי של אולמרט, שנבע מהפחד הגדול שלו. הנושא הזה קטע את הדיונים הפרודוקטיביים שהיו ביום שני". גם פרופ' דוד ליבאי, יו"ר צוות המו"מ, אמר: "היתה אווירה רעה ועכורה. היה משבר אמון מאוד חריף בעניין זה". ח"כים בעבודה סיפרו כי התרשמו מדבריו של פרץ בנושא סגני השרים כי יו"ר העבודה חש "כאילו שאולמרט טמן לו מלכודת".

"נראה אותך מפוצץ המו"מ על סגני השרים"

חברי הכנסת של העבודה דנו בנושא זה, אך בסך הכל, היה ברור לכולם כי לא ניתן לפתוח את נושא סגני השרים לדיונים בין קדימה והעבודה, ולא ניתן לפוצץ בגללו את המו"מ. ח"כ יורם מרציאנו דרש להחזיר את עניין סגני השרים לדיון, אולם הצעתו לא נענתה לתמיכה מרובה. מרציאנו אמר כי ביטול תפקידי סגני השרים הוא "תרגיל יחסי ציבור" שאין בו הגיון, והוא צעד פופוליסטי. ח"כ אופיר פינס פנה למרציאנו ואמר לו בציניות: נראה אותך יוצא לעיתונאים ואומר להם שעל זה אתה מפוצץ את המו"מ. גם חבר צוות המו"מ של העבודה, חגי מרום, אמר כי ביטול סגני השרים היה צעד "מצער ושגוי".

במהלך הישיבה הועלו הצעות שונות, בהן לדרוש סגן שר בכל מקרה, או להחליף שר ללא תיק בשני סגני שרים. לא התקבלה שום החלטה בעניין זה, אלא לנסות להעלות את נושא סגן השר במשרד הביטחון לדיון נוסף, אולם בשום מקרה לא להטיל וטו בגללו.

סעיף האזרחות: חברי הכנסת דיווחו כי בקדימה מתנגדים באופן נחרץ להוסיף סעיף להסכם הקואליציוני, המכונה "סעיף האזרחות". מדובר בסעיף אותו דורשת העבודה, שאמור לקבוע כי לא יוצע לאזרחים ישראלים לעזוב את המדינה במסגרת של שום מהלך מדיני. סעיף זה אמור היה להקשות על כניסתה של ישראל ביתנו לממשלה, אולם כאמור – בקדימה מתנגדים באופן נחרץ. על כן, סעיף זה נותר עדיין במחלוקת בין שתי המפלגות, וצוותי המשא ומתן ימשיכו לדון בו, בניסיון להגיע לפשרה ולהסכמה בסעיף זה.