בג"ץ פרסם את נימוקיו לדחיית העתירה בעניין בז"ן

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אומר כי לנוכח מכלול השיקולים והאילוצים שעמדו לנגד עיני המדינה בהסכם עם בז"ן, ובראשם הרצון להבטיח פעילות יציבה ושוטפת של בז"ן, אין לומר שההתקשרות בהסכמים חורגת ממתחם הסבירות בנסיבות העניין.

אתמול פירסמו שופטי בג"ץ את נימוקיהם לדחיית העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ההסכם של המדינה עם בז"ן, תוך שהם מדגישים כי "תחושה קשה של אי הנוחות" העולה מההסכמים אינה מספיקה כדי להתערב ולבטלם.

התנועה לאיכות השלטון ביקשה מבג"ץ לבטל את ההסכם שבו התחייבה הממשלה להעביר לחברה לישראל, בשליטת משפחת עופר,137 מיליון דולר תמורת חלקה בבתי הזיקוק.

לדברי השופט חשין בפסק הדין, "ההסכמים שכרתה המדינה עם בז"ן ועם החברה לישראל הם הסכמים הפוגעים קשות במוסד הציבורי האמור להנחות את רשויות המדינה בפעילותן. המדינה קלעה עצמה, במעשיה ובמחדליה, לדרך ללא מוצא... נוסיף ונדגיש - ובהדגשת יתר - כי התנהלותה של המדינה בפרשה שלפנינו גובלת באוזלת יד של ממש".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לפני ימים אחדים ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לבדוק את התנהלותו של החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, בשעה שניהל את המשא-ומתן והוביל לחתימת ההסכם עם החברה לישראל. זאת, לאור העובדה שגלעד מונה בתחילת החודש למשנה למנכ"ל החברה לישראל.

מהחברה לישראל נמסר בתגובה: כל חמשת השופטים הגיעו למסקנה שדין העתירה להידחות. ארבעה מתוכם נימקו את החלטתם תוך הסכמה עם השופטת חיות, ואילו נימוקיו של המשנה לנשיא חשין היו שונים, אך גם הוא, כאמור, הגיע לאותה מסקנה.

עוד אומרים בחברה לישראל כי אפילו המשנה לנשיא חשין, המצוי בהקשר להנמקותיו בדעה שונה מול ארבעת חבריו קובע כי: "... אין בפי העותרים טענה שההחלטה להתקשר בהסכם הייתה נגועה בשיקולים זרים או בשחיתות, אומר אני: אכן כן: לא נטען ולא הוכח כי ההסכם בין המדינה לבין החברה לישראל היה נגוע בשיקולים זרים או בשחיתות".