חוק טל מסריח? חכו לקצבאות

יש לקוות שעוזריהם של ראש הממשלה אולמרט ושר המשפטים רמון, המתווך הגדול במגעים עם יהדות התורה, קראו את פסק הדין של בג"ץ בעניין חוק טל וסימנו לבוסים שלהם קטעים נבחרים. בג"ץ כידוע, לא פסל את החוק, אבל בדרך לא נמנע מלשפוך קיתונות של רותחין על האפליה הפסולה ומלשוב ולחזק את מעמדו של עקרון השוויון כעקרון חוקתי מרכזי. הלכה למעשה, יצר בג"ץ הבחנה חשובה בין "כשר" לבין "כשר, אבל מסריח", תוך רמיזה שברגע מסוים, כאשר הסירחון יתגבר - גם הכשרות תתפוגג לה.

כפי שהדברים נראים כעת, ריח כבד של סירחון פוליטי וציבורי יעלה מן ההסכם הקואליציוני המסתמן עם יהדות התורה, באופן שיעמיד בספק את כשרותו. ההישג המרכזי אותו אמורה להביא מפלגה זו לבוחריה הוא מענקי הרווחה החודשיים בסך מאות שקלים, אשר ישולמו למשפחות מרובות ילדים - מעין תחליף לקיצוץ בקצבאות הילדים והשוואת הקצבה המשולמת בעבור כל ילד ללא תלות בגודל המשפחה.

העיקרון החשוב, לפיו מדינת ישראל מעניקה קצבה שווה לכל אחד מילדי ישראל, כבר ספג מכה קשה בהסכם הקואליציוני עם סיעת ש"ס, על פיו יוקפא התהליך להשוואת הקצבאות עד לשנת 2009. עתה, בזכות ההסכם המסתמן עם יהדות התורה, ייקבר סופית הרעיון שלמדינת ישראל יש אותה המחייבות כלפי ילד עני במשפחה חד-הורית וכלפי ילד עני במשפחה ברוכת ילדים; שמצוקתה של המשפחה הענייה במגזר החרדי, של זו במגזר הערבי ושל זו החילונית או המסורתית בפריפריה היא אותה המצוקה. המשפחות ברוכות הילדים תמשכנה ליהנות לקצבאות מוגדלות בעבור הילד הרביעי ומעלה ובצדן מענקי רווחה; יתר המשפחות העניות תידרשנה להסתפק בהרבה פחות.

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כיום חיות בישראל 86 אלף משפחות עניות בנות ארבעה ילדים ויותר. לצדן חיות 147 אלף משפחות עניות להן בין ילד אחד לשלושה. אין ספק כי היקף העוני בקרב המשפחות ברוכות הילדים הוא הגבוה ביותר מבין כל מגזרי החברה - 57% מכלל המשפחות הללו חיות בעוני. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהעוני הוא נחלת כל מגזרי החברה הישראלית ומשפחותיה. עובדה זו בולטת ביחס למשפחות החד-הוריות, מרביתן מועטות ילדים: לא פחות מ-34 אלף משפחות ישראליות (8% מהכלל) הן חד-הוריות, ו-30% מתוכן חיות בעוני. בימי גזירות נתניהו וחבריו (שרבים מהם כובשים היום את ספסלי קדימה), היו אלה המשפחות החד-הוריות שהניפו את נס המחאה הציבורית. חברי-הכנסת של יהדות התורה לא טרחו לבקרן באוהליהן מחוץ למשכן הכנסת. אם אכן תתעלם מממשלת אולמרט ממצוקתן בשעת חלוקת מענקי הרווחה, יהיה בכך חוסר הגינות משווע ופגם מוסרי קשה.

קיצוץ הקצבאות בשנים האחרונות היה צעד אכזרי ולא חכם. למרות הצדק הרב שטמון בסיסמה "עבודה ולא קצבאות", תהליך הקיצוץ חייב היה להיעשות באופן הדרגתי ורק לאחר מתן פתרונות ממשלתיים למצבו הקשה של שוק העבודה.

בנוסף, לא היה כל מקום להחיל את הקיצוץ על אוכלוסיות שממילא לא היו אמורות להשתלב בשוק העבודה, דוגמת הקשישים. המפלה הניצחת לה זכה נתניהו בבחירות האחרונות החזירה את הסיכוי ליצירת מדיניות כלכלית-חברתית מאוזנת ואחראית, היכולה לרפא, ולו במעט, את פצעיה של החברה הישראלית; והנה, במקום להשתמש במרחב התמרון הפוליטי שעומד לרשותו, מתכוון ראש הממשלה להחזיר בדלת הקדמית ובגדול את הפוליטיקה הסקטוריאלית, זו אשר מבחינה בין ישראלי לישראלי, בין עוני לעוני ובין מצוקה למצוקה. המפלגה הגדולה, שביקשה לייצג את כל הישראלים ואת הקונצנזוס, חוזרת לימים בהם הכל נתון למיקוח ולסחר-מכר, ומה שהיה עד לפני יום לעקרון חשוב ומרכזי - נרמס תחת רגלי האתנן הפוליטי.

פרשת אי גיוסם של בחורי הישיבות הצמיחה את תנועת המחאה "התעוררות" - תנועה צעירה ותוססת, שגוועה עם כניסתם הפזיזה של חבריה למשחק הפוליטי-מפלגתי. אם אכן יחתום אולמרט על הסכם האפליה בין עוני לעוני, מן הראוי שתקום "התעוררות" ציבורית חדשה, כזו שתחבר יחד משפחות חד-הוריות מן הפריפריה, משפחות מוחלשות ממרכז הארץ וישראלים שיש להם די על השולחן ובכיס, אך מצפונם אינו מניח להם לשתוק.

עו"ד הרב גלעד קריב, המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל