שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תפוס אותי אם תוכל

    באותם הרגעים שאנחנו יושבים חבוקים מול הגלים, או שכובים מתחת לעץ שלנו, עיוורים לכל העולם ושקועים לגמרי אחד בתוך השפתיים של השני, אני משוכנעת שמה שאנחנו עושים זה לא פחות מאהבה. זה שקוף כמו שיפון, וזה רק עניין של זמן עד שזוג העיניים הלא נכונות יצפה בנו מתחבקים על חוף הים, מתנשקים בחניון ציבורי או שוכבים בפארק על שמיכה עם ריח של בגאז'

    בזמן האחרון אני חושבת הרבה על איך אתפס. הרי בסופו של דבר זה חייב יהיה לקרות, ההפקרות הזאת לא תוכל להימשך לנצח. ככל שהקשר שלנו מתארך ומתעצם, הנושא מעסיק אותי יותר. כי מבלי להתכוון, אנחנו הופכים חשופים ליותר ויותר אנשים עם כל יום שעובר. זה שקוף כמו שיפון, וזה רק עניין של זמן עד שזוג העיניים הלא נכונות יצפה בנו מתחבקים על חוף הים או מתנשקים עמוקות בחניון ציבורי או שוכבים צמודים אחד אל השני על שמיכה עם ריח של בגאז' בפארק עירוני.

     

    אומרים שהרבה יותר דיסקרטי ללכת למוטל נידח, או לצימר שמציע את שירותיו לאוהבים אסורים לפי שעה (שום דבר לא רוצח את הליבידו שלי מהר יותר מהמחשבה על מלון זול). אבל גם אומרים שמי שלא שם כוס מים ליד מיטתו בלילה יקום עם אבנים בכליות, כך שאני מזמן הפסקתי להקשיב למה שאומרים. תמיד העדפתי מקומות ציבוריים, כאלה שלא תהיה לי בעיה להסביר את נוכחותי בהם בכל שעה של היום, והאווירה החופשית הזאת שכאילו אומרת שאין דבר יותר טבעי או נכון מהימצאותנו באותו מקום ספציפי יחד, מדליקה אותי הרבה יותר מראי על תקרה מתקלפת. אז נכון שאני מוותרת על הנוחיות של מיטה, אבל באותם הרגעים שאנחנו יושבים חבוקים מול הגלים, או שכובים מתחת לעץ שלנו, עיוורים לכל העולם ושקועים לגמרי אחד בתוך השפתיים של השני, אני משוכנעת שמה שאנחנו עושים זה לא פחות מאהבה. מה גם שהרבה יותר קל להסביר מכונית חונה בדרך עירונית מאשר בחנייה של מוטל חבוי.

     

    הגבולות בין שני העולמות שלך מיטשטשים

     

    המינוס הגדול ביותר בקשר אסור שמבוסס על יותר מסקס הוא העובדה, שבמצב כזה הרבה יותר קל להיתפס. במידה מסוימת זה אפילו בלתי נמנע. כי ברגע שאתה עובר לחיות חיים כפולים תמיד מגיע הקטע שבו הגבולות בין שני העולמות שלך מיטשטשים, ומאותו רגע ואילך, כמעט בלתי אפשרי ליצור הפרדה מוחלטת בין השניים.

     

    וכמו בכל התמכרות, היא משפיעה על כל פן של החיים שלך, גם על אלה שאתה סבור שמחוסנים ממנה ושייכים לעולם מקביל מנותק ומהודק. אתה מוזמן לטעון שאתה יכול להפסיק מתי שאתה רוצה מכאן ועד לטימבקטו, אבל כשתתכופף ותקרא את השורה התחתונה, תגלה שההתמכרות הזאת אמיתית. רק שלאהבה אין אדולן, כך שאין תחליף חוקי שיקל עליך.

     

    בהתמכרות, כמו בהתמכרות, כיון שהאלטרנטיבה לא מצטיירת כסנסציה קיומית, מה גם שאתה מבסוט מהמצב הנתון ואפילו מרוצה עד כדי המלצות חמות לחבריך, אתה ממשיך בשלך, בשלכם, יוצא במחול השדים וכוסאמו על כל העולם.

     

    גם לאהבה אסורה מתרגלים, זן אקזוטי של שגרה

     

    העניין הוא, שגם לאהבה האסורה המדהימה הזאת אתה מתרגל. זה רק סוג אחר של התרגלות, זן אקזוטי של שגרה. היא לא מעייפת אותך (רק פיזית), היא לא מונוטונית לך (רק בתנועות האגן), היא לא משגעת אותך (רק את הצורה). וברגע שהקשר שלכם מקבל גוון מסוים של שגרתיות ורודה, אתה מפסיק להיות פרנואיד כלפי הסביבה שלך. כי אתה כבר כל כך עמוק בפנים, ובאופן הכי טבעי וזורם שבעולם, שאתה כבר לא מסוגל לתאר את החיים שלך אחרת.

     


    בלתי אפשרי לשמור סוד שכזה בבטן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

     

    תוסיף לזה את העובדה שכמו כל מאוהב חסר תקנה, אתה לא לגמרי מחובר למציאות, הראש שלך בעננים ואתה מרוכז בשולי במקום בעיקר, וכתוצאה מכך אתה מפספס פרטים קטנים ושוכח כללים אלמנטריים. וכך, בלי לרצות, וממש בלי להתכוון, אתה הופך להיות פגיע לנורא מכל, אימת כל נואף באשר הוא - הרגע שבו תיתפס.

     

    לא רק גברים רצים לספר לחבר'ה, לא רק נשים מספרות הכל לחברות. אצל גברים תא הווידויים לרוב נמצא במקום אחד, אצל חבר טוב שהוא בונקר אנושי, להבדיל מנשים שיש להן תמיד לפחות שלוש "חברות הכי טובות" (אחת שהכי כיף לעשות איתה שופינג, אחת שהיא אחות לא-ביולוגית, אחת שתומכת בזמנים קשים). יש שני מכנים משותפים לחבורה החביבה הזאת:

     

    1. הם לעולם לא יגלו את הסוד שלכם לאיש (כך הם טוענים).

    2. אין מצב בחיים שמתישהו הם לא יפלטו את הסוד שלכם (כדאי שתפנימו את זה).

     

    גם להם, כמו לך, יש בני/ות זוג חוקיים שהם לא מסתירים מהם כלום, או חבר טוב שגם הוא ישן עם האויב, או שלוש חברות "הכי טובות בעולם" אחרות. קחו את זה בחשבון לפני שאתם שופכים את המעיים. אני לא אומרת אל תספרו, כאשה אני יכולה לומר במודעות מתגלגלת מתוך כוח האינרציה שזה כמעט בלתי אפשרי לשמור סוד שכזה בבטן מבלי לטפח גידול ממאיר על השחלה. אבל חשוב שתהיו מחוברים למציאות: אם הוצאתם את החתול הזה מהשק, הוא עלול להתחיל לילל בכל רגע נתון.

     

    במקרים רבים אותו בונקר אנושי גם הופך להיות האליבי האולטימטיבי שלכם, זה שאיתו אתם משחקים כדורגל כשבעצם אתם מבקיעים גולים במקומות אחרים, זה ששומר על גבכם כשאתם יורדים לפזצטה שלפני ההסתערות. הוא בעל יותר אינפורמציה ממה שאתם חושבים או זוכרים, הרי מזמן כבר הפסקתם לעקוב אחרי המידע שאתם מספקים על מנת לטהר את המצפון שאין לכם.

     

    הבלבול הכרוני גורם לשכוח למחוק סמסים אוהבים

     

    אותו מצב של בלבול כרוני הוא שגורם לכם לשכוח למחוק סמסים אוהבים שנשלחו מאמצע ישיבת עבודה, או בשניות הפנויות שהיו לכם כשעמדתם ברמזור או בחנייה מתחת לבית דקה קשה לפני שמתנתקים עד למחרת. זה מה שגורם לכם בטעות להשאיר מייל מפליל פתוח על המחשב, או שם משתמש חשוף לכל מאן דבעי, לדבר בסלולרי בשירותים בשעות מאוחרות של הלילה כשאתם בטוחים שהחוקיים שלכם ישנים עמוקות, לקפוץ לפיצוציה ל"שנייה" שהופכת להיות חצי שעה כי אתם לא מסוגלים עוד לנשום מבלי להריח את האהבה שלכם מקרוב.

     

    בזמן האחרון אני חושבת הרבה על איך אתפס. האמת, האפשרויות כל כך רבות שסביר להניח שלא משנה כמה תרחישים אעלה בדמיוני, הסצנה הסופית לא תהיה ביניהם. יכול להיות שלא אתפס בחיים, יכול להיות שכבר נתפסתי, ושזה רק עניין של זמן עד שזה ייצא לאור. באמת שאין לי שמץ. אבל עד שזה יקרה, כל מה שיש לי לומר לחוקי שלי הוא - תפוס אותי אם תוכל.

     

    ולאהוב שלי: רק תמשיך לתפוס אותי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    לא מסוגלים לנשום בלי להריח את האהבה שלכם מקרוב
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים