"אנחנו לא אוליגרכים. נישפט רק על התשואות"

"אנחנו גוף גדול וחזק, לא פחות טוב מהבנקים ולא פחות טוב מחברות הביטוח", אומרים אמיר קס ורון לובש, מנהלי קרן ההשקעות מרקסטון יום אחרי שהשיקו את חברת הפיננסים הגדולה בישראל - פריזמה.

לאחר שקנו את מקומם בקהיליית העסקים המקומית, מתקבל הרושם כי הדאגה העיקרית של מנהלי הקרן היא לקנות את מקומם גם בקרב הציבור הישראלי, שהולך להיות בסופו של דבר הלקוח העיקרי שלהם. "חשוב לנו שיידעו מי אנחנו, אנחנו קרן אמריקנית שגייסה את כספה מקרנות פנסיה אמריקניות. אנו מאמינים בכלכלה הישראלית. ההתמקדות בכלכלה הישראלית מקורה באמונה שהישראלים הם אנשים מוכשרים שרוצים לעשות טוב ולחיות טוב", אומר רון לובש.

קס מספר כי לפני 3 שנים, כשקמה הקרן, היה הרבה יותר קשה לגייס כסף עבור השקעות בישראל. "כולם דיברו על הסיכון הישראלי, ואנחנו ניסינו להגיד שזה לא כל כך מסוכן. כל פעם שהתפוצץ אוטובוס ידענו שאין טעם לנסוע לעשות עוד מצגת בפני משקיעים זרים. העדפנו להישאר במלון, אך בסופו של דבר הצלחנו לשכנע את המשקיעים והבאנו לארץ 800 מיליון דולר". 

רון לובש אמיר קס מייסדים ומנהלים שותפים של קרן מרקסטון (צילום: משה שי)

פריזמה, ההשקעה הגדולה ביותר של מרקסטון עד כה, הוקמה על בסיס חברת סולומון שוקי הון, שהיתה עד לפני שנה חברת ברוקרים קטנה בשליטת עמית ברגר. באמצעות רצף עיסקאות רכשה מרקסטון את קופות הגמל של לאומי והפועלים ואת חברת קרנות הנאמנות פקן, ויצרה את אחד הגופים הגדולים בשוק ההון המקומי. לאחר "הסגירה" הסופית של רכישות הקופות והקרנות, תנהל פריזמה נכסים פיננסים בהיקף של 50 מיליארד שקל. 

"בפריזמה הלכנו צעד קדימה מתוך הנחה ששוק ההון המקומי הולך למודל של העולם המפותח, ושם אין שקרים ואין דחיפות, ולא כל אחד מצליח, כמו כאן, להראות שהוא בעל הקרן המובילה בשוק. קרנות וביצועים מודדים לפי גודל, לפי תשואה ורמת סיכון", אומר לובש ומדגיש " הפילוסופיה שלנו שמה את הלקוח במרכז".

"קיימת היום תחרות בשוק מי ימלא את הוואקום שהשאירו הבנקים בעקבות וועדת בכר. אנחנו יצרנו שיתופי פעולה עם הגופים הגדולים בעולם, והבאנו ללקוח הישראלי את הקרנות הכי טובות בעולם. זה לא עוד מישהו שעובד במרתף בתל-אביב ואוסף מניות בעולם", אומר לובש ועוקץ מנהלי השקעות ישראליים שמנהלים קרנות שמשקיעות בחו"ל.

"יצרנו קשר דווקא עם גופים זרים. קפיטל (חברה אמריקנית שמנהלת קרנות עבור פריזמה)  מנהלת טריליון דולר, החברה מוציאה 200 מיליון דולר בשנה רק על מחקר. לקחנו את המוצר הטוב ביותר שלהם ושמנו אותו בתשקיף ישראלי. הכוונה שלנו היא להביא את המיטב של חו"ל לישראל", מוסיף לובש.

אתם מוטרדים מהפדיון בקרנות של פקן?

"בנכס נזיל יש תנודתיות שקשורה גם לגורמים אקסוגנים ולפעולות שיווקיות. צפינו חלק מהפידיון בקרנות השיקליות, לא הופתענו. זה לא קשור דווקא למרקסטון, גם קרנות שעדיין נשארו בידי הפועלים התנהגו בצורה דומה", אומר אמיר קס בתגובה לפדינות המואצים בקרנות פקן לאחר שפורסם כי נרכשו על ידי מרקסטון.

"יש דיסאינפורמציה לגבי קרנות שיקליות וקרנות אג"ח. לוקח לשוק זמן להתנהל ברמה סבירה. מי שמשלם את המחיר זה הגדולים, ומי שמרוויח זה הקטנים. חלק מהאנשים עברו מאג"ח למניות וחלק עברו מפקן לגופים קטנים. כל שקל שיוצא מפקן מטריד אותי, אך בסופו של דבר אנו מסתכלים על הכל מנקודה רחבה ובסופו של יום ניבחן על התשואות. חובת ההוכחה היא עלינו, ואנו עומדים מאחורי כל הדברים שהצענו לציבור, ומבקשים את אמון הציבור". 

"אנו רואים בשוק ההון הישראלי הזדמנות. יש תקופת ביניים בשוק ההון, ואנו בונים משהו. הבאנו את מיטב האנשים - לפעמים הם ינצחו ולפעמים לא, אך בסופו של דבר אני מאמין שהציבור יאמין בנו. אנחנו גוף גדול וחזק, וגדולי המשקיעים בעולם נתנו בנו אמון", אומר קס.

במשפט אחד פורס אמיר קס את האיסטרטגיה של מרקסטון. "אנחנו קרן גאוגרפית, לקחנו כסף ממשקיעים מקצועים ויצרנו קרן גדולה בקנה מידה ישראלי - 800 מיליון דולר - אנו מצווים על פיזור בין ענפים ובין חברות, ומשקיעים בחברות טובות שאנו רוצים להפוך למצוינות", אומר קס.

השקעתם כבר ב-7 חברות אבל עדיין חסרה לכם בפורטפוליו חברה גדולה. זה לא חסר לכם?

"קודם כל, פריזמה תהיה חברה גדולה", אומר קס. " אנו נכניס לתוכה שותפות בינ"ל, כך שבסופו של דבר למרקסטון יישארו 60%. השאר ימולא על ידי גוף זר אחר".

קס לא אישר ולא הכחיש את ההערכות שחברת ההשקעות גולדמן זאקס צפויה לרכוש נתחים מפריזמה. "אנחנו ישראלים עם אופי אמריקני. אנחנו לא רצים לספר לחבר'ה. נספר כשיהיה סיפור עסיסי. לעשות עסקים בעיתון זה נחמד, אבל זו לא המטרה".

עד היום השקיעה מרקסטון בחברות הפונות לשוק המקומי (דפי זהב וסטימצקי - 100% בשתיהן), בחברות תעשיתיות מוטות יצוא (נילית  - 20%, PRS כ-40%, זרעים גדרה - 100% ונטפים - 20%) ובתחום הפיננסי (פריזמה - 90%).  

"השקענו כבר מחצית מהקרן לרכישת 7 חברות. אפשר להניח שיהיו עוד 6-8 חברות לחצי השני. האסטרטגיה שלנו בתחומי התעשייה היא ליצור ערך על ידי חיפוש חברות מנצחות, בתחום המקומי האסטרטגיה שלנו היא לרכוש חברות בעלות מותג מוביל", אומר קס.

"אנחנו מסתכלים על עוד חברות. תחום הנדל"ן מעניין אותנו, וגם תנובה מעניינת להשקעה, אבל מבנה השליטה שם קשה כי יש הרבה שותפים,  וזה עלול להימצשך עוד זמן רב עד לסגירת עסקה, אם בכלל". 

"בכל חברה בה אנו משקיעים אנו שואפים לרכוש שליטה. בנילית ובנטפים רצינו לרכוש יותר אך לא רצו למכור לנו", הוסיף קס.

יצא לכם שם של קרן שמוכנה לשלם מחיר יקר עבור חברות, כיצד אתם מסבירים זאת?

"לא כל כך אכפת לנו מה השוק חושב", אומר קס. "לדוגמא, חברה כמו דפי זהב, רכשנו אותה לפי מכפיל 7 על EBITDA. כבר עכשיו השווי שלה כמעט כפול".

"אני לא רוצה להרוס את המוטו שאני משלם טוב, בסופו של דבר אם יודעים שאתה משלם מחיר טוב פונים אליך יותר, ויש לך יותר הצעות. אבל בסופו של דבר אנחנו עושים עיסקאות הוגנות", אומר קס.

לובש הוסיף: "בתקשרות הכל יוצא החוצה. באופן טבעי אנשים מנתחים דברים שאין להם הרבה מידע עליו, אז עושים כותרות. כשאתה מכניס פיל כמו מרקסטון לאמבטיה המים נשפכים החוצה, ותמיד יש מישהו שנרטבות לו הגרביים. אף אחד לא ציפה שיקבלו אותנו עם דיגלונים או עם שטיח אדום".

"הבאנו את המשקיעים המוסדים הגדולים בעולם לכלכלה הישראלית. אנו מנהלים כספי פנסיה, אנחנו לא אולגרכים", אומר לובש. "על הכתפים שלנו יושבים 7 מיליון פנסיונרים (המשקיעות העיקריות במרקסטון הן קרנות פנסיה אמריקניות) שזה חיסכון החיים שלהם. אנו נישפט על פי תשואה לאורך זמן, ולא על כותרות או תדמית בתקשורת".