פטנט ישראלי מעמיד אנשים על הרגליים

שלומי שגב, 50, עושה זה שנים פעילות גופנית מדי יום – הולך, רץ, מתאמן בחדר כושר ועוד. לפני כחודשיים וחצי, בעת שהתאמן, הוא עשה כנראה תנועה לא נכונה. "כאב חד ופתאומי פילח לי את הברך", הוא מספר, "משהו חזק מאוד וממוקד, שלווה בתחושה בכל הרגל". הוא חזר לביתו ונח, אבל עוצמת הכאב לא פחתה.

"בשבועות שלאחר מכן סבלתי בנוסף לכאב החד גם מחולשה ברגל, ולכן צלעתי", הוא משחזר. "במקביל שמתי לב שהברך והקרסול שלי נוטים פנימה.

"פניתי לאורתופד, והוא איבחן קרע במיניסקוס והציע לי שתי חלופות טיפוליות: הראשונה ניתוח, והשנייה מנוחה תוך הימנעות מפעילות גופנית לפחות עד שעוצמת הכאב תפחת והצליעה תיפסק. שתי ההצעות נשמעו לי בעייתיות לביצוע, ולכן שקלתי טיפול אחר".

הוא נזכר ששנה קודם לכן, אחרי שבנו בן ה-12 שבר את הרגל וגובס, הוא טופל, כחלק מתהליך השיקום, במערכת 'אפוס'. "משבר מחלימים בדרך כלל אחרי חודש בערך, בתוספת חודש של פיזיותרפיה", אומר שגב, "והנה הבן שלי חזר לעצמו תוך שלושה שבועות ומיד התחיל לשחק כדורגל. לכן רציתי גם בשבילי את המערכת הזאת, אבל ניסו להניא אותי מהרעיון והסבירו לי שייקח זמן רב עד שאחלים והמיניסקוס יירגע, ויותר מכך, שיעברו חודשים רבים עד שאוכל לחזור לפעילות גופנית. אבל מכיוון שלא היה לי מה להפסיד, התעקשתי על השימוש בערכה".

סוליית אפוס. הכל התחיל במקרה

שגב התאמן על הערכה חצי שעה מדי יום. "הכאב פחת מיום ליום, ומכאב חד ומפלח הוא נעשה עמום ופחות ממוקד", הוא מעיד. כעבור ארבעה ימי טיפול באפוס הוא חזר לאורתופד בקופת החולים, כי נקבע עבורו תור כבר בעבר. "האורתופד בדק את הברך ודי נדהם כשאיבחן שהכאב פחות מגביל את התנועה שלי", מספר שגב. הוא יצא מהרופא מעודד והמשיך להשתמש באפוס. "עשרה ימים עד שבועיים מהתרגול הראשון הצליעה נעלמה כמעט לגמרי", הוא מספר, "ותוך חודש שכחתי מהכאב".

שגב חזר בהדרגה לפעילות גופנית. "אני כשיר עכשיו בשיעור של כ-80% ממה שהייתי לפני שקרעתי את המיניסקוס", הוא אומר, "אבל השיפור נמצא במגמת עלייה, ואני מרגיש מצוין".

התערבות חיצונית בשלבי הדריכה

מערכת אפוס היא פרי פיתוח של מחקר רפואי ארוך. ד"ר עמית מור, רופא שהשתלם ברפואת ספורט, וד"ר אבי אלבז, אורתופד שהשתלם אף הוא ברפואת ספורט, בדקו במשך שבע שנים את תפיסת המרחב המפרקית.

הכל התחיל במקרה. "בשנת 95', כשעוד היינו סטודנטים, אבי ואני התעניינו באופן שבו הכתף מייצבת את עצמה", מספר ד"ר מור, "אבל כמעט לא מצאנו מחקרים בנושא בספרות הרפואית, לעומת אינספור מאמרים ומחקרים על הברך, הקרסול, הגב והירך". רוב המחקרים, לדבריו, בדקו את משמעות האימון והתרגול של האיברים האלה אחרי שנפגעו.

"השליטה העצבית והשרירית באותם מפרקים נבדקה לאורך ולרוחב, אבל חסר היה מחקר על השיקום שלהם", אומר ד"ר מור, "ואז הבנו שאנחנו בעצם מחפשים סימולציה. אנחנו מבקשים לראות איך אימון פונקציונלי, שמדמה את פעילותו התקינה של השלד, מועיל כשיש בעיה במפרקים. כבר אז רצינו למצוא טיפול שיעזור לחולה לבצע את הפעולות הטבעיות היומיומיות שהוא עושה במפרקיו".

במשך שנים של ניסוי וטעייה יצרו השניים את האפוס – מכשיר שמבוסס על התערבות חיצונית ביו-מכנית בכל שלבי הדריכה של האדם. ד"ר מור: "שתי יחידות ביו-מכניות ממוקמות בנעל מיוחדת תחת כל כף רגל. המיקום של כל יחידה נמצא בדיוק בנקודות נשיאת המשקל האסטרטגיות של המטופל. ההתערבות הביו-מכנית הזו משנה, בדומה לפיזיותרפיה, את הכיוון ואת העוצמה של הכוחות שפועלים על המפרקים, ובכך מושגים כמה דברים חשובים במקביל: הסטת העומס מהמפרק הפגוע, הפחתת הכאבים, שיפור התפקוד – כמו הליכה, טיפוס, עלייה וירידה במדרגות ומעבר מתנוחה לתנוחה – שיפור היציבה ואסטרטגיית התנועה הכללית של המטופל ועוד".

אחרי שסיימו לפתח את המכשיר, שלחו אותו שני הרופאים לבדיקה מחקרית. "פנינו לפרופ' נחום הלפרין, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים אסף הרופא, וביקשנו שינסה את ערכת האפוס על מטופלים", מספר ד"ר מור. "הוא נענה לאתגר, ובמהלך המחקר כפול הסמויות (שבו משווים קבוצת מחקר מול קבוצת ביקורת) בדק את תגובותיהם של 31 מטופלים מול קבוצת ביקורת שמנתה 30 מטופלים. הנבדקים בקבוצה אחת הרכיבו את כל הערכה, ואילו בקבוצה השנייה השתמשו בנעליים בלי היחידות הביו-מכניות.

"הממצאים היו שבקרב משתתפי הקבוצה הראשונה פחת הכאב ב-80% לעומת קבוצת הביקורת, ויכולת התפקוד שלהם – עלייה וירידה במדרגות, הליכה וכדומה – השתפרה במידה משמעותית. הבנו שגם טווח התנועה במפרק הפגוע השתפר".

מרוצים מהתוצאות שהשיגה הערכה, מיהרו מפתחיה לרשום אותה כפטנט. לפני כשנתיים אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את המכשיר לשימוש. המערכת מיועדת לטיפול בפגיעות בתחום האורתופדי והנוירולוגי. באמצעותה משתקמים ממחלת שחיקת הסחוסים (אוסטאוארתריטיס), מחלה שפוגעת ב-65% מהאוכלוסייה מעל גיל 60.

אחרי שערכת האפוס הוכיחה את עצמה, לדברי יזמיה, התוויית הטיפול בה הורחבה אל מעבר לפגיעות ברך. ד"ר מור: "האפוס נמצא יעיל גם בטיפול בפריצת דיסק ובכאבי גב, בשיקום נפגעי תאונות דרכים, בשיקום אחרי ניתוחים להחלפת מפרקים, בשברים בקרסול וכן באנשים שעברו אירוע מוחי, בחולי פרקינסון ובחולי טרשת נפוצה". מחיר המכשיר: 2,500 שקל.

חיזוק שרירי הרגליים

יצחק אבירם, 71, מספר: "לפני כשלוש שנים מעדתי במהלך טיול בחו"ל והרגשתי כאב חד בברכיים. כשחזרנו לארץ נדדתי בין אורתופדים, והם אמרו לי שאין מה לעשות והלעיטו אותי בתרופות שלא עזרו לי. הוצאתי הון על רופאים, תרופות ופיזיותרפיה, אבל שום דבר לא עזר לי, אפילו ברמה של הפחתת הכאב. המצב שלי הידרדר, ומאדם פעיל שמתאמן בחדר כושר לפחות שלוש פעמים בשבוע הפכתי לשבר כלי.

"בהתחלה הזדקקתי לקביים, ובהמשך גם התקשיתי לקום מהמיטה. כמעט לא יכולתי להשתמש במדרגות שיש לנו בבית. אם רציתי למשל לעלות לקומה השנייה, זה לקח לי חצי שעה, כי נאלצתי לנוח הרבה זמן בין מדרגה למדרגה".

אבירם התוודע למערכת האפוס דרך מדריך בחדר הכושר. "החלטתי לנסות", הוא מתאר. "בהתחלה לא היה כל שינוי במצב שלי. למרות זאת התמדתי והתאמנתי על הערכה שלוש פעמים בשבוע, ותוך חודשיים כבר יכולתי ללכת ביציבות ולעלות ולרדת מדרגות. 13 חודשים אחר כך הכאב פחת. בנוסף, שרירי הרגליים שלי התחזקו. היום אני מסוגל לטפס בבית על סולם, חזרתי לחדר כושר ולפעילות אינטנסיבית, ואני מאושר".

הקהילה האורתופדית הישראלית מפרגנת לשני הרופאים. "הם לקחו קונספט מחשבתי ופיתחו אותו בצורה מבריקה", אומר ד"ר מתי נוף, מנהל היחידה האורתופדית לכף רגל בבית החולים אסף הרופא. "המערכת שלהם מושתתת על ההבנה שהדבר החשוב ביותר לצורך שיקום הוא עבודה, וכך המכשיר 'עובד' בשביל המטופל כאילו מדובר בפיזיותרפיה פנימית. התוצאות, אני גאה להגיד, מדהימות".