והרי החדשה

רגע לפני שאנחנו נפרדות, אחרי שעד כה צלחה את הראיון הגדול הראשון שלה באופן מרשים למדי, שחררה תשובות זהירות אך לא מחושבות מדי, וכמעט שהצליחה לשכנע אותי שהיא לא מנסה לשכנע אותי בכלום, רותם סלע מפספסת. זה קורה כשאני חוקרת אותה על סל התרבות שלה, ומבקשת את רשימת הכי הכי שלה בתחומי הספרות, הקולנוע והמוזיקה. סלע נדרכת במקומה. "רגע, זה אמור להיות עכשיו איזה משהו אינטלקטואלי, או סתם חארטה?", היא שואלת.

מה זאת אומרת?

"זאת אומרת שאם את שואלת אותי על טלוויזיה, אני צריכה למצוא איזה משהו תיעודי, או להגיד לך מה שאני באמת אוהבת?".

"אני תמיד הייתי מאלה שאמרו שהן רוצות רק לדגמן". רותם סלע

המוזר הוא, וראו בחירותיה הספונטניות למטה, שלסלע אין בכלל במה להתבייש. מה שהיא באמת אוהבת לראות בטלוויזיה זה שידורים חוזרים של "סיינפלד", משהו שכל אחד מאיתנו, אני מאמינה, היה מספר בלי עכבות, ורק את הדוגמנית החוששת משיפוט הציבור זה מצליח להכניס לסטרס.

לא שאפשר להאשים את סלע על שהיא מעט מבולבלת. אחרי הכל, התפקיד החדש והנחשק שקטפה לאחרונה, כתבת שטח של גיא פינס, מציב אותה בצד השני של העדשה, זאת שמבחינה בזיוף, בצביעות ובריקנות של עולם הזוהר, ובוחרת להגיש אותו כמצרך עובר לסוחר עם חיוך ציני בצד. בעולם הזה, היא ודאי כבר יודעת, דוגמנית יכולה להתמתג בקלות כאחד משניים: או טיפשה עד כדי צחוק היסטרי ("עוף זה ציפור", וכיוצא בזה), או להיות גאון עדין שמאיים להתפרץ בכל רגע (ראו האגדות האורבניות על האיי.קיו של אורלי ויינרמן). בחורה חמודה, נורמלית, מבית טוב, שהיא גם במקרה בעליהם של גנים משובחים וזיקה למצלמות עלולה ליפול בין הכיסאות. "אני יודעת מה אנשים חושבים", מהרהרת סלע. "הם שומעים על דוגמנית שיצאה פעם עם כדורגלן, וזה ישר יוצר להם איזו תבנית בראש של חוסר עומק. מה לעשות שזה לא הסיפור כאן".

אבל זה בטח מעייף לנסות להוכיח את עצמך כל הזמן.

"כן. זה מזכיר לי שרק אתמול דיברתי על זה עם חבר שלי. מה דיברנו, רבנו ממש. הוא אמר לי שזה לא סתם שאנשים חושבים שכל הדוגמניות טיפשות, ונראה לו שזה באמת ככה, ורק אני היוצאת דופן. אמרתי לו, 'תגיד, אתה פעם דיברת עם דוגמנית והגעת למסקנה הזו בעצמך?', למה סטיגמות כל הזמן? מילא אם אומרים על כדורגלנים שהם לא הכי אינטלקטואלים, אני עוד יכולה להבין, כי מגיל תשע הם על המגרש ולא לומדים וכל העולם שלהם זה כדורגל. אבל בחורה בת 20 ומשהו, שרוצה להצטלם קצת, למה ישר לחשוב שהיא לא יכולה גם להיות חכמה? מה, את פגשת דוגמניות כל כך מטומטמות?".

האמת, לא נעים לי לומר לך, אבל כן.

"טוב, נו, בתכלס זה קיים. יש אנשים לא מבריקים בתעשייה הזאת, ואם לא היית מקליטה את השיחה, הייתי אולי מרחיבה את הדיבור, אבל יש גם הרבה דוגמניות אינטליגנטיות, ומכוערות שהן טיפשות. ההבדל הוא שאת המכוערות לא מראיינים".

הטייפ, שנשאר פתוח, לא הצליח אומנם לחשוף שמות וטענות ספציפיות, אבל הרזומה של סלע, המכיל פרישה מהתחום בגיל 18 וקאמבק בגיל הזעיר של 23, מעיד בעצמו על לא מעט פיכחון. היא אומנם התגלתה על ידי רוברט בן שושן בגיל 15, וכבר כיכבה בקטלוגים וחרשה תצוגות, אבל הכריחה את עצמה לחוות גם מציאות בין לבין. "עברה כבר שנה מאז שחזרתי לדגמן, והיום אני מסתכלת על החיים האלה אחרת לגמרי. 90 אחוז ממה שקורה לי היום זה דברים שאני אוכלת בלי מלח. עברתי דברים בחיים שעיצבו אותי והפכו אותי לאדם עם פול ביטחון. אני לא איזה מישהי שאפשר להפחיד אותה. אם את בחורה רגישה מדי, אז לא תחזיקי מעמד בתחום".

את הפריצה הגדולה שלך עשית באקט של הורדת התחתונים ב"לימוזינה" של גיל ריבה.

"אוף, אני כבר נשמעת לעצמי כמו תקליט, ולא ראיתי את התוכנית אף פעם, אז אין לי מושג איך ערכו את זה. אז ככה: זאת היתה פרובוקציה שנעשתה בהומור. הכל היה מבוים. לא באמת הורדתי את התחתונים. הכל היה צחוק אחד גדול".

מה חשבו מכרייך ומוקירייך?

"מי שמכיר אותי הזדעזע, כי כולם יודעים שאני הכי לא כזו, אבל מבחינתי, זה נעשה בפאן ובהומור. היתה לי אמירה בזה".

מה, שבעידן פוסט מודרני דוגמנית ותחתונים יכולים להופיע רגע אחרי ראיון עם פוליטיקאי, והכל באותה "לימוזינה"?

"זה מה שלדעתך גיל ניסה להראות?".

כן.

"אז אני לא יודעת. אני חשבתי על זה שאני אומרת לאנשים, אתם חושבים שדוגמנית זה פוסטמה, מישהי שמניעה את עצמה משם, מהתחתונים? אתם חושבים שדוגמנית זה רק חסה וסוכרזית? אז הנה, קבלו את זה בפרצוף".

אני לא בטוחה שהבנתי. בכל מקרה, היית עושה את זה שוב?

"כן. אני לא מתחרטת. לקריירה שלי זה לא הזיק".

מלח הארץ?

"כן, בדיוק".

ולא ממש עניים.

"אין עניים בקיסריה, זה נכון. אבל לא כל בית עולה אותו דבר. עזבי, לא נדבר על סכומים. ההורים שלי לא מיליונרים, אבל אמא שלי רצתה לעבור לבית פרטי ויצא שהשתקענו שם".

איזו ילדה היית?

"לא מלכת הכיתה, אלא טומבוי שמשחקת עם הבנים על רולרבליידז. לא ילדה שמתגנדרת ומתקשטת. ילדה יפה יודעת שהיא יפה, אבל זה לא אומר שהיא עושה מזה עניין".

נמאס לפעמים ממבטים?

"כן. עד היום אני לא מסוגלת לשבת על חוף הים עם בגד ים. אני מרגישה שמסתכלים עליי יותר מדי וזה מפריע לי. וכשעברתי לתל אביב הייתי מזועזעת. הייתי באנטי מטורף על גברים. בכל פעם שיצאתי מהבית הם עצרו עם הערות והצעות, ולפעמים ממש חטפתי בחילה ונעלבתי מזה. הרגשתי כאילו מקללים אותי".

מה שכנע אתכם?

"ההורים שלי הם אנשים עם אינסטינקטים, והם מאוד פולנים. ידעו שהילדה תלך לאוניברסיטה ולא תעשה שטויות. אחרי שתי דקות עם רוברט הם הבינו שהם אוהבים אותו וסומכים עליו, והלכנו על זה".

את שלוש השנים הבאות בילתה על זרועו של בן שושן יחד עם עוד מלאכיות, כמו שרון גניש וליהי אלון, כשהסוכן המשותף משמש דמות אב, שומר עליהן מפני איומי העיר הגדולה ומספר להן כי יום אחד הפופיק שלהן יתנוסס על גשר איילון. "אם לא הייתי פורשת כדי להתגייס, אני יודעת שיכולתי להיות היום מצליחה כמו ליהי או אגם רודברג, שגם התחילו באותה התקופה אצל רוברט. אבל הייתי חייבת לעזוב, העולם הזה פשוט לא עשה לי טוב".

היית צעירה מדי?

"לא הרגשתי את זה, אבל בדיעבד כן. אני הצטלמתי לדברים ילדותיים ועיתוני נוער, אבל היום בכלל יש דברים מזעזעים. בעיניי זה נורא שילדה בת 16 מדגמנת הלבשה תחתונה למשל".

כמו אסתי גינזבורג שנבחרה להוביל את פוקס?

"צריך לזכור שהיא לא מייצגת את הכלל, כי רוב הדוגמניות המצליחות היום הן מעל גיל 20. אבל באמת יש הרגשה של חוסר גבולות, במיוחד בתל אביב. אני רואה ילדות בנות 17 שמעשנות ושוכבות עם החבר שלהן, ולא עם החבר שלהן, וזה הכל ביזיון אחד גדול. אני תמיד הייתי ילדה טובה והתמקדתי בלימודים ולא עשיתי שטויות".

ומה שקרה זה שהחברים ב"גיא פינס" נדלקו על סלע, דווקא מהצד של המרואיינת. "בדרך כלל כשמראיינים דוגמנית אין הרבה סאבטקסט בתשובות", אמר לי השבוע גורם בהפקה, "ואצל רותם זה היה אחרת, היא הביאה משהו מעבר לתשובות הרגילות".

רותם לא מופתעת לשמוע את זה. "יש הרבה דוגמניות שמנסות להישמע פוליטיקלי קורקט, אבל אני לא כזו, תמיד זרמתי".

אז עכשיו גם את מולטי?

"זה מוזר הקטע זה עם המולטי טאלנט. כולם רוצים בחורה שתדע לעשות הכל, לשיר ולרקוד ולשחק, אבל אני תמיד הייתי מאלה שאמרו שהן רוצות רק לדגמן. למצות את המקצוע עד תום. ובאמת, למרות ששלחו אותי לשיעורי משחק, לא התמדתי".

איפה למדת?

"אצל משה איבגי בשיעורים פרטיים, ואצל אייל כהן. ומשניהם פרשתי באמצע. אמרתי שזה כי אין לי כסף, אבל האמת היא שחיפשתי תירוץ. פשוט לא רציתי את זה מספיק. לא כמו שאני רוצה לימודים אקדמיים. אני מתחילה ללמוד בספטמבר במכללה למינהל משפטים ומינהל עסקים. זה תואר משולב, ואני רוצה להיות אשת עסקים, כמו אבא שלי".

ואת בטוחה שאת גם רוצה להיות כתבת ב"גיא פינס"?

"כן, מאוד. עם כל הלחץ הזה להיות מולטי טאלנט, אני חושבת שזו הנישה שמתאימה לי כרגע. תמיד הייתי סקרנית, ואני אוהבת מדורי רכילות, ואין לי בעיה לחטט בחיים של אחרים".

מה כבר למדת מהעבודה?

"שאני סולדת מרובוטים, אנשים שסתם מדקלמים תשובות. אבל יש גם הפתעות. אורלי ויינרמן למשל, התגלתה כבחורה לעניין עם חוש הומור ודיברה הכי אמיתי. למרות שבדרך כלל נשים פחות פתוחות אליי. אני לא מצטיירת להן כנחמדה. הן ישר לוקחות צעד אחד אחורה. עם גברים יותר קל. זה טבעי, גם אני אולי מרגישה נינוחה יותר ליד גבר".

מה היית שואלת את עצמך?

"הייתי שואלת את עצמי כמה זמן לוקח לי להתארגן לפני שאני יוצאת מהבית, כי אפשר ללמוד מזה לא מעט עליי. התשובה היא מה שחבר שלי אומר לי, וזה שאלוהים העניש אותי כשעשה אותי יפה. אני נורא ביקורתית כלפי עצמי".

לא קורה שאת יוצאת בסחבה?

"גם אם כן, אני בטח אחשוב 40 דקות באיזו זווית לשים אותה".

אני מברכת אותך על הכנות. זה יותר כיף מלשמוע את הדוגמניות שמספרות שהן אוכלות מה שבא להן.

"אוי, שאני לא אתחיל. יש לי מלחמה יומיומית עם שוקולד, זה מטורף. אין מה לעשות, הגוף שלי הוא העבודה שלי, ובשביל להיות רזה צריך לאכול פחות. מה שמעצבן, זה שבדוגמנות ההבדל בין לקבל קמפיין ללא לקבל קמפיין יכול להיות פאקינג כלום, שלושה קילו, שאף אחד לא רואה, אבל שקיימים. עכשיו למשל".

עכשיו את שלושה קילו יותר משאת רוצה להיות?

"זה לא שרע לי עם הגוף שלי, אבל ככה זה. אז אני צריכה לסתום את הפה. אני לא סופרת קלוריות, אבל בבית שלי הכל דיאטטי. גבינה חמש אחוז, ולחם קל וחלב דל שומן. זה בית של בחורות, נו. אבל בגלל שיש גם גבר בבית, אז יש שקית של ממתקים, והיא פשוט הסיוט שלי. אני מסוגלת להתעורר באמצע הלילה עם חשק מטורף לשוקולד, אז חבר שלי התחיל להחביא לי את השקית בכל מיני מקומות בבית, שאני לא אמצא".

מחביא הממתקים המסתורי הוא בר המזל שחולק מצעים עם רותם בארבעת החודשים האחרונים. לפניו היתה אפיזודה קצרה עם הכדורגלן אריק בנאדו ("יש לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, אבל זה נגמר"), אבל בסך הכל, מדובר בנערה של מערכות יחסים ארוכות טווח. "הפעם אולי עברנו לגור ביחד מהר, אבל זה כי לפני חודשיים נגמר לי החוזה בדירה, והוא הציע שאעבור לכאן בינתיים, אבל האהבה פרחה והנה נשארתי".

מה הוא עושה?

"איש עסקים סלאש יהלומן".

אהבתי את הסלאש. וצריך לעבוד קשה בשבילך?

"מאוד. יש לי הערכה עצמית מאוד גבוהה, במיוחד מול גברים. בסך הכל, ברור לי שלא קל לחיות איתי. בלי קשר למפורסמת או לא, לחיות עם בחורה יפה, זאת התמודדות לא פשוטה בכלל".

סל תרבות: מה שרותם סלע אוהבת לראות, לקרוא ולשמוע

ספר: "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" מאת אילן הייטנר. "בעיניי זה יותר טוב מ'חוכמת הבייגלה'".

טלוויזיה: "סיינפלד" בשידורים חוזרים. "אם יש את זה אני לא יוצאת, נשארת בבית. אוהבת את הפשטות, אין שום תחכום ופלצף".

סרט: "ארץ קרה". "עם שרליז תרון. ראיתי את זה לא מזמן ומאוד אהבתי. גם את "מונסטר" עם שרליז מאוד אהבתי".

מוזיקה: מאיר אריאל. "לא משנה איזה דיסק שלו ומאיזו תקופה. אני מקובעת עליו כבר שנים".

__________________________________________________

הראיון מופיע במסגרת פרויקט ביכורים מיוחד בגיליון "פנאי פלוס"