ישראל הר זכה בפרס טבע לשירה

פסטיבל השירה המסורתי המתקיים מדי שבועות במטולה ננעל בסוף השבוע בטקס הענקת פרס טבע לשירה. הפרס הכספי בסכום 15 אלף שקל הוענק למשורר ישראל הר, שהוגדר על ידי חברי ועדת הפרס: "הישראלי שבמשוררים". בוועדת הפרס היו חברים השנה שמעון אדף, דנה אולמרט, ארז ביטון, אריאל הירשפלד, שמעון זנדבנק וחביבה פדיה. בנימוקיהם כתבו השופטים: "הישראליות של ישראל הר קשה בהדרה: יסודה באיזו מזיגה אמיצה בין נוף הארץ והישוב ובין רבדים ארכאיים, בעיקר מקראיים, של העברית. השורות קטועות, התחביר שבור ועם זאת הם נושמים עבריות עמוקה, שקועים בדפוסים של העברית לדורותיה ובאותה שעה עושים בה כבתוך שלהם, בחופש סוברני של משורר מודרניסטי".

הר, שנולד בפולין ב-1932, פרסם במהלך חמישה עשורים את שלוש קבצי השירה "אביון לפני הניצה" (הוצאת "תחיה" 1962), "קצה החשיכה ולחם" (הוצאת "שחל-אהבים" 1994) ו"גן חבלים מלב האש" ( הוצאת "קשב לשירה" 2003) המלווים בציוריו של יוסל ברגנר. בשנים האחרונות היה הר עורך הוצאת "קשב לשירה". חברי הועדה הדגישו במקביל את מפעלו החשוב של הר בעריכת ספריית "תרמיל" של צה"ל לאורך כשלושים שנה. "זהו מפעל תרבותי מן המעלה הראשונה, שקירב להמוני אנשים צעירים את הקלאסיקה של הספרות", כתבו השופטים.

רפי ויינכרט, עורך ספרו האחרון של הר, הוסיף ואמר: "שיריו של ישראל הר מעולם לא ביקשו להם דרך אל הקונצנזוס. נהפוך הוא, עולמם מתאפיין בלשון סמלים אישית וחידתית, בהתכתבויות סתומות, בדיאלוגים פנים שיריים ובשפה נשגבת שיונקת מן המקרא, מלשון חז"ל ומן החסידות. זוהי שירה פיוטית, מכונסת בתוך מדאוביה, המלווה לכל אורכה בשניות תמטית קיומית. פעמים רבות מציג עולמה את האביון בעליבותו, את העוני המחפיר, את ייסורי הקיום ואת משאלת המוות המבצבצת בין השורות. לעומת זאת יש והשירים לוהטים בעוצמות שאינן יכולות לנבוע אלא מתוך משאלת החיים... יקומו הפרטי של הר, השומר תמיד על ייחודו, הוליד במשך יותר מארבעים שנה כמה מן השירים הנפלאים שנכתבו בשירה העברית החדשה". בשנה הקרובה עתיד לראות קובץ שירים נוסף פרי עטו של ישראל הר תחת הכותרת "סליחה".