רוב נפגעי התאונות בבית: ערבים
כמיליון ילדים ובני נוער נפגעים מדי שנה בתאונות ליד בהבית או בתוכו, ו-200 מהם אף מתים מהפגיעות. 70% מהנפגעים הם ערבים, כיוון שהתשתיות הסביבתיות בשכונות המגורים שלהם פגומות. כך עולה ממחקר חדש
כ-70% מהילדים הנפגעים בתאונות המתרחשות בסביבה ביתית בישראל הם ערבים, וזאת בין השאר בשל ליקויים סביבתיים-פיזיים באזור מגוריהם. כך עולה ממחקר של "מיזם הסנגור היהודי-ערבי". על פי הממצאים שפורסמו היום (א'), כמיליון ילדים ובני נוער נפגעים מדי שנה בישראל בתאונות בסביבת ביתם, כ-200 מהם אף מתים מפגיעות אלה. אחוז גדול מכלל הילדים הנפגעים מהתאונות בגילאים הצעירים הם ערבים.
את המיזם שפרסם את המחקר מפעילים "הפורום להסכמה אזרחית" ו"יוזמות קרן אברהם". נתונים חלקיים מהתחקיר שיפורסם בקרוב חושפים תמונה מדאיגה, ולפיהם אחוז הילדים הערבים הנפגעים בתאונות בבית ובסביבתו גבוה לאין שיעור מאחוזם היחסי באוכלוסיית המדינה, שעומד על כ-25%. כך למשל באזור הצפון מעריכים כי מדובר בכ-65% מכלל הנפגעים. ילדי הבדואים בנגב היוו בשנת 2004 74% מכלל הילדים שהגיעו למיון בבית החולים סורוקה בגלל תאונות.
הפער ניכר גם במקרי מוות של ילדים כתוצאה מתאונות כאלה: בקרב תינוקות ופעוטות (בגילאים 0-4) היה שיעור התמותה בקרב הערבים גדול פי ארבעה מאשר בקרב ילדים יהודים; בגילאי 5-17 מתו פי שלושה ילדים ערבים מילדים יהודים. מרבית פגיעות הילדים במגזר הערבי מתרחשות בקרב גילאי 0-5, ובמגזר היהודי מרביתן בגילאי 11-18.
עוד עולה מממצאי התחקיר, כי לצד סיבות אנושיות ותרבותיות הגורמות לתאונות, חלק גדול מהן נגרמות בשל ליקויים סביבתיים-פיזיים. סוגי התאונות האופייניות: נפילות, תאונות דרכים - חלקן בקרבת הבית, מגע עם חומרים רעילים, כוויות, התחשמלות, טביעות (באמבטיה, בבורות ומאגרי מים, בריכות וים), עקיצות עקרבים והכשת נחשים.
לאחר פרסום הנתונים הקשים החליטו ראשי הציבור הערבי בצפון ללמוד את הנושא ולאתר דרכי התמודדות עם הבעיה. לצורך חשיפת המודעות בציבור יתקיים ביום רביעי כנס תחת הכותרת "מי יבטיח את שלום ילדינו?", שידון בממצאי התחקיר ובדרכי הפעולה שיש לנקוט לאורם.
מנהל פעולות "יוזמות קרן אברהם" בישראל, אמנון בארי-סוליציאנו, הגיב על ממצאי התחקיר ואמר: "הנתונים הקשים הם ביטוי להזנחה מתמשכת של המרחב הציבורי ביישובים ובשכונות הערביות. העדר מוחלט של גני משחקים, מדרכות, מערכות ניקוז ושפכים בלתי מסודרות ומפגעים סביבתיים אחרים מחייבים השקעה נמרצת מצד המדינה בסגירת הפערים בין יהודים וערבים בכל הקשור בתשתיות".
