זרקאווי: ליטרים של דם על הידיים

חיסולו של אבו מוסעב א-זרקאווי, ראש זרוע אל-קעאידה בעיראק, היה מבחינת אלפים ברחבי העולם סגירת מעגל. ידיו של זרקאווי מלאות בדמם של קורבנות ממדינות רבות, אזרחים זרים שנחטפו והוצאו להורג בעיראק, כמו גם פיגועים נגד כוחות הקואליציה השוהים המדינה, בהם מצאו את מותם גם תושבים מקומיים חפים מפשע.

באוגוסט 2003, בשני אירועים שסימנו את תחילת ההתמרדות נגד הכוחות והממשלה החלופית שמינתה ארצות הברית, עמד זרקאווי מאחורי פיגועים בהם נהרגו מעל מאה אנשים. הפיצוץ הראשון היה נגד מטה האו"ם הראשי בבגדד, בו מצאו את מותם 22 אנשים, בהם שליח האו"ם הראשי לעיראק, סרג'יו ויירה דה-מלו. הפעולה השניה כוונה נגד מסגד שיעי בעיר נחף, בו נהרגו 85 אנשים, בהם המנהיג השיעי, האייטוללה מוחמד באקיר אל-חאכים.

לזרקאווי ואנשיו ייוחסו גם חטיפות של אזרחים זרים בעיראק והוצאתם להורג, לעתים קרובות בצורה אכזרית באמצעות עריפת ראשיהם. כך היה כאשר בחודש ספטמבר 2004 נחטף המהנדס הבריטי קנת ביגלי ושני המהנדסים האמריקנים, גק הנסלי וג'ק ארמסטרונג. כמה ימים מאוחר יותר נמסר כי הם נמצאו ערופי ראש. האזרח היפני שוסי קודה בן ה-24 נחטף בעיראק ב-30 באוקטובר 2004 ונמצא מאוחר יותר גם הוא כשראשו כרות וגופתו עטופה בדגל ארצות הברית. אזרחים זרים נוספים נחטפו והוצאו להורג וברבים מן המקרים גם פרסמו אנשיו של זרקאווי קלטות שתיעדו את רגעיהם האחרונים של החטופים.

זרקאווי עמד מאחורי שורת פיגועים נוספים בעיראק, אולם כמה מהם בולטים במיוחד. בספטמבר 2004 נהרגו 35 ילדים ושבעה מבוגרים, ויותר ממאתיים נפצעו, בשורת פיגועים שאירעו ביום בו נחנכה בבגדד מערכת הביוב החדשה. באותו חודש התפוצצה מכונית תופת בשוק הומה סמוך לבגדד, במקום אליו מגיעים אזרחים רבים כדי לחפש עבודה. 47 אזרחים נהרגו.

בדצמבר 2004 ביצעו אנשיו של זרקאווי מתקפה משולבת של מכוניות תופת - אחת בלווייה בעיר נחף והשניה בתחנת האוטובוסים המרכזית בקרבלה. שישים אנשים נהרגו בשני האירועים. בבפברואר 2005 הופעלה מכונית תופת בין מאות שוטרים ואנשי המשמר הלאומי של עיראק בעיר הדרומית היילה. 125 אנשים נהרגו. שלושה חודשים מאוחר יותר התפוצצו שתי מכוניות תופת בסמוך לשיירה של כוחות הביטחון האמריקנים בבגדד. 22 אנשים נהרגו.

זרקאווי לקח אחריות גם על פיגועים שבוצעו מחוץ לעיראק; בין השאר הוא עמד מאחורי שלושה פיגועים במלונות יוקרה בעמאן בנובמבר 2005, בהם נהרגו שישים אנשים. את תחילת דרכו הוא עשה באפגניסטן, שם לחם לצד המוג'הידין נגד הסובייטים. זכורה גם הפעולה באוגוסט 2005 בה נורו רקטות אל נמל העיר הירדנית עקבה. שלוש קטיושות נורו  - אחת מהן נחתה באילת אולם לא גרמה כל נזק או נפגעים ואחת החמיצה במעט ספינה של הצי האמריקני שעגנה בנמל עקבה. מפגיעת הרקטה השלישית נהרג חייל ירדני.

בשנות התשעים חזר לירדן והחל בשורה של פיגועים במטרה להפיל את המלוכה ההאשמית ולהקים במקומה משטר איסלמי. הוא נעצר ונשפט ב-1996 ל-15 שנות מאסר אך שוחרר כעבור שלוש שנים, ב-1999, מכוח חנינה של המלך עבדאללה.

בשנת 2002 גזר עליו בית משפט ירדני בהעדרו עונש מוות בגין מזימה לפגוע במטרות אמריקניות וישראליות בירדן. עונש מוות נוסף נגזר עליו ב-2004 על רצח הדיפלומט האמריקני לורנס פולי בעמאן ב-2002.