משרד החוץ מציג: הנהגים שהפכו לקונסולים

הבלגן חוגג במשרד החוץ: דו"ח שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חושף שורה של אי סדרים בפעילות המשרד. המבקר קובע כי במשך שנים רבות נעשו המינויים במשרד ש"לא לפי אמות מידה, בלי שקיפות ובניגוד לסדרי מינהל תקין".

בנימין נתניהו וסילבן שלום השתתפו בתקופת כהונתם כשרי החוץ בדיוני שתי ועדות המינויים של המשרד. לדעת המבקר, בהשתתפות השרים בדיוני הוועדות "יש משום התערבות של דרג פוליטי במינוי עובדים למשרות מקצועיות".

המבקר מותח ביקורת חריפה על המתרחש בוועדות המינויים של המשרד, המשמשות לעתים כחותמת גומי בלבד להחלטות שהתקבלו מראש. המבקר מצא שש דוגמאות לניסיון של מועמדים להשפיע על מינויים, שלושה מהם מונו לבסוף למשרות שביקשו. באחד המקרים, אחותו של חבר ועדה היתה מועמדת למשרת קצין מינהלה וקונסול במדינה מסוימת, והיא גם מונתה למשרה.

הסמנכ"ל למינהל במשרד, נסים בן שטרית, הציג בדך כלל לוועדה רק חלק מהמועמדים הראויים לדעתו להתמנות למשרה הנדונה. רבים מהמועמדים שתמך בהם, אכן מונו. "בן שטרית מיין למעשה את המועמדים שלא לפי אמות מידה ידועות ושקופות", קובע המבקר. בן שטרית עצמו מונה על ידי השר שלום גם לתפקיד המשנה למנכ"ל, תפקיד שזיכה אותו בהטבות כספיות, למרות שהוא לא כיהן מעולם בתפקיד מדיני.

ניסיון מקצועי? לא ממש צריך

לכאורה, עובדים חדשים מתקבלים לשירות המדיני אחרי שעברו קורס צוערים של המשרד והתמחו בעבודה בנציגויות בחו"ל. אולם דו"ח המבקר מגלה שכ-43% (35 איש) מבין 82 ראשי הנציגויות שהם עובדי המשרד שכיהנו בתפקידים במאי 2005 לא השתתפו בקורס צוערים, בהם עובדים ותיקים במשרד שהחלו את עבודתם בתפקידים מינהליים זוטרים.

בין העובדים שמונו לקציני מינהלה או לתפקיד משולב של קצין מינהלה וקונסול לעניינים קונסולריים היו עשרות עובדים חסרי תעודת בגרות, שהחלו את עבודתם במשרד בתפקידים זוטרים כמו נהגים, מפעילות מחשב, ארכיברים, מזכירות ועובדי משק.

רבים מהם, מציין המבקר, לא התנסו לפני שמונו לתפקיד בעבודה בתחומים העיקריים שבהם עוסק קצין מינהלה וקונסול: כספים, משאבי אנוש והתחום הקונסולרי. לפי המבקר, ראוי למנות למשרות מדיניות רק עובדים שסיימו בהצלחה קורס צוערים "כדי להבטיח את המקצועיות והאיכות בשירות הדיפלומטי".

ג'ובים לחברי מרכז ליכוד. הנהלת משרד החוץ רשאית למנות 11 ראשי נציגויות שלא מקרב עובדי המשרד וללא מכרז פומבי. מבדיקת המבקר עולה כי מבין 11 המינויים, חמישה מהם הם של חברי מרכז ליכוד וחבר מפלגת העבודה. המבקר דורש לקבוע אמות מידה למינויים אלה. "מינוי אנשים שלא קיבלו הכשרה מתאימה לראש נציגות, אינו עולה הקנה אחד עם השאיפה להתמקצעות השירות הדיפלומטי", קובע המבקר.

צצו עשרות מחלקות

"התייעלות" נוסח משרד החוץ. למרות שכוח האדם במשרד צומצמם בין השנים 2000 עד 2005 ב-15%, צצו להן עשרות מחלקות חדשות (מ-74 מחלקות בשנת 2000 זינק המספר ל-109 ב-2005), בראשן הועמדו מנהלים, כשבחלק מהמחלקות היו עובדים בודדים בלבד. "עולה חשש שהשינויים לא נועדו למלא רק את הצרכים הארגוניים אלא גם למלא את הצרכים האישיים של עובדים ולקדמם", קובע המבקר.

מינויים בעייתיים: השר סילבן שלום העסיק את מקורבו אלון אלרואי כיועץ לשר במשך כמה חודשים. הוא שובץ בתפקיד ראש מטה השר והיה מעורב בענייני עובדים. זאת, בלי לקבל אישור מראש של נציב שירות המדינה.

עובדים קודמו למרות שננקטו נגדם אמצעי משמעת. מקרה בולט אותו מתאר המבקר הוא של אוריאל יצחקי, עובד ותיק במשרד, ששימש כקונסול ישראל בהאג ונעצר אשתקד בחשד לעבירות מרמה.

בעת ששימש יצחקי עוזר קצין המנהלה בבון, בשנת 2000, הוא לקח הלוואה פרטית מבנק מקומי, בניגוד לתקנון, וחזר לארץ כשהוא מותיר חוב לבנק וחובות נוספים.

לאחר בדיקה פנימית במשרד החליט מנהל מחלקת מבדק פנים כי מדובר בעבירת משמעת חמורה והודיע על כך לסמנכ"ל למינהל בן שטרית, שלא נקט כל הליך משמעתי נגד יצחקי. וכך, לאחר מכן, בסוף 2001 מינתה ועדת מינויים במשרד את יצחקי לתפקידו בהאג. באפריל 2005 הוא הושעה מכל תפקיד בגלל חשדות למעשים פליליים ובאפריל השנה הוגש נגדו כתב אישום.

יצרים - גרסת השגרירות בקנדה

בין השגריר היוצא בשגרירות בקנדה, חיים דיבון, לבין השגרר הנכנס, אלן בייקר, התגלו חילוקי דעות בקשר למועד החילופים ביניהם. בין השניים נוצרה מתיחות, שגרמה ליחסים עכורים בשגרירות ופגעה בתפקודה. השגריר בייקר גם קבל על כך שאשתו של השגריר הקודם היתה אחראית להפעלתו של מחנה שלום לבני נוער ישראלים ופלסטינים. בשגרירות נוצרו שני מחנות, והיחסים העכורים הגיעו עד כדי קטטה אלימה בשגרירות.

סוגיה נוספת לה נדרש המבקר היתה תרומות לחגיגות יום העצמאות בנציגויות ישראל בחו"ל. המבקר קובע כי התקנון אוסר על גיוס תרומות מהקהילות היהודיות לקבלת הפנים ביום העצמאות או לאירועים אחרים. המבקר סבור ש"גיוס תרומות בידי נציגי ישראל למימון אירועים מהווה בעיה, מכיוון שלא תמיד ברור מה מניעיהם של התורמים למתן התרומה, והאם הם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה".

נבדק למשל אירוע שהיה בבודפט, כשהשגריר דוד אדמון גייס תרומות של חברות ישראליות ואחרות הפועלות בהונגריה. מתברר כי החברות הללו קיבלו פרסום בכמה דרכים בשעת האירוע.

משרד החוץ: נערכים לרפורמה כללית

משרד החוץ הודיע בתשובתו בנוגע להליכי המינויים הלקויים כי "ברמה העקרונית מתחייב שינוי באופן התנהלותו של משרד החוץ, בדגש על הליך המינויים. המשרד נערך לרפורמה כללית במסגרתה יגובשו כללים חדשים שבהם ייקבעו תנאי סף למשרות ואמות מידה מקצועיות למינויים".

בוועד העובדים של משרד החוץ קיבלו את הדו"ח בתחושה קשה ועתה הם מקווים כי ראשי המשרד החדשים יובילו את השינויים המתחייבים בו. "אנו מברכים על כך שהמבקר חושף את הכשלים. תבענו במשך תקופה ארוכה לבדוק את המחדלים הקשים שפוגעים בתפקוד המשרד. מדינת ישראל יכולה להשתבח בדיפלומטים מקצועיים לעילא, אבל כפי שעולה מהדו"ח – ניהול המשרד נעשה בשנים האחרונות בצורה שערורייתית, דבר שפגע קשות בשירות החוץ. לשמחתנו, אנו מתרשמים ששרת החוץ והמנכ"ל החדש מתכוונים להנהיג את משרד החוץ באופן שקוף ומקצועי ואנו מקווים שהם יממשו את הדוח במלואו", אמרו בוועד ל-ynet.

הוועד התייחס גם לביקורת הקשה שמתח המבקר על המשנה למנכ"ל המשרד, בן שטרית ובכירים אחרים במשרד ואמר: "מי שצריך על פי המבקר לשאת באחריות אישית חייב אכן לעשות זאת. אלה הם אותם שומרי הסף שהיו אחראים למנוע את השבר העמוק אבל בפועל הם אלה שגרמו לו".