שלוף תמונה, נשטוף ת'עיניים
אני באופן אישי חושב שזה ממש לא יפה לחפש זיונים באתר היכרויות רציני. הרי הבנות שרשומות שם מחפשות קשר רציני, אז ככה להתגנב למיטתן מאחורי מצג שווא? כך חשבתי עד לפני בערך חודשיים, ואז ערכתי ניסוי קטן, שבזכותו הגעתי גם למסקנה: כולם מדברים על עומקים בלתי נדלים, אבל מסתפקים בתמונה, בשבריר אחד של שניה שהוקפא
הבעיה היא שהבנות שמצאתי שם לא נראו טוב. מפאת כבודן - ובאמת יש כבוד, כי כולן היו רגישות וחכמות, ותמורת כל כך מעט מוכנות לתת כל כך הרבה - אני לא אפרט. פשוט תאמינו לי. כוסיות לא מצאתי שם. ואני, מה לעשות, אוהב נשים יפות. אוהב אותן במיטתי. מוכן להתפשר גם על מיטתן. אני כבר יכול לשמוע את זעקות המחאה מיציע הנשים: "שטחי!" "לא בוגר!", "כנראה שאם אתה מחפש שם, גם אתה לא מלך היופי!". כנראה. אבל בכל מקרה, כל זה לא חשוב. את סיפורי העצוב אני מביא כאן רק כפלטפורמה לטענה המרכזית שלי, שתעלה בהמשך.
"שוב נקלעתי ללופ של כוניפות"
ערב אחד, כשישבתי עם חבר בפיק-אפ בר, מפנטז על הכוסיות שבאו לשם כדי להוציא לגברים את העיניים, שטחתי בפניו את צרותיי עם נשים. "שוב נקלעתי ללופ של כוניפות", סיפרתי לו.
"למה אתה לא מחפש בג'יידייט?" שאל אותי.
"ג'יידייט זה אתר רציני, לא?" שאלתי.
"אז מה", אמר לי חברי, "יש שם מלא בחורות שנראות טוב. תיפגש איתן ותזרמו. אחר כך תמשיך הלאה. אחי דודו מכיר שם מלא בחורות שנראות ממש טוב, ואחרי כמה זמן, אתה יודע..." (ובידו הקמוצה עשה תנועה של... אתם יודעים).
וכך התחלתי לחפש זיונים בג'יידייט. כמובן, הכרתי את האתר עוד מקודם, אבל עד לאותה שיחה גורלית התייחסתי אליו כאל אתר רציני, ולכן לא טרחתי להיכנס אליו בכלל. אבל השינוי לא קרה מיד: ימים אחדים התחבטתי בשאלה המוסרית כבדת המשקל האם זה בסדר לחפש סקס באתר של בחורות רציניות. אך לאחר פדיחה נוספת בפאב השכונתי בחברתה של אחת שהיכרתי בצ'ט של תפוז, כשמבטיה של המלצרית הצעירה והיפה זעקו "מה אתה עושה עם אחת כזאת?", התפוגגו עכבותיי. "לא עוד!" אמרתי לעצמי. "שנית מצדה לא תיפול!", וגם "זה או אני או הן", נפל האסימון. וכך יצאתי לדרך.
לראשונה מזה חודשים ארוכים נכנסתי לג'יידייט, הקדשתי דקות ארוכות לשיפוץ כרטיסי האישי, שהיה מאובק ועטור קורי עכביש. עד אז היה הפרופיל שלי בלתי מושקע בעליל, אבל אני בספק אם מישהי זכתה להבחין בכך: תמונת פספורט שהזכירה רוצח סידרתי הבטיחה שלא רבות יטרחו לעיין בו.
אולי תעבור נסיכה ותרצה לנשק דווקא את הצפרדע הזאת
למה בכלל היה לי כרטיס בג'יידייט מבלי שהיה לו שימוש? אין לי תשובה טובה. אולי איזו תקווה קלושה, שבניגוד לכל הסיכויים, תעבור שם נסיכה ותרצה לנשק דווקא את הצפרדע הזאת. אך זה לא קרה. לפחות לא כל עוד היה כרטיסי כה מוזנח ודוחה. בכל אופן, לאחר שהסתיים השיפוץ הבטתי מיוזע ושבע רצון בכרטיסי המחודש. חשתי בסיפוק שהצלחתי לבטא שם את מורכבותי, את האינטליגנציה והשנינות שלי, את תחומי העניין הרבים שלי ואת נכונותי לקשר רציני (לא להתעצבן, בנות. כאמור, לכל הסיפור הזה יש פואנטה, ואני - אגלה זאת כבר עכשיו - בסך הכל גיבור טרגי שכוחות גדולים מטלטלים אותו כקליפת אגוז בים סוער). לאחר מספר נסיונות הצלחתי לצלם כמה תמונות במצלמת האינטרנט שלי, שהיו, לדעתי, טובות יותר מכל תמונה דיגיטלית אחרת שלי, וזאת על אף העובדה שאני מאוד לא פוטוגני.
הבור נכרה וכוסה, ונותר לי רק להמתין ליפהפיות שיפלו בו
"זהו", אמרתי לעצמי, "כל שנותר לי הוא לפנות ליפהפיות ג'יידייט, ולהנות מפירות עמלי. שלא לדבר על היפהפיות שבתוּרן אחר חתן יקראו בשקיקה את כרטיסי ויצעקו "איוריקה!" וכך, שמח וטוב לב, כיביתי את המחשב. הבור נכרה וכוסה, וכל שנותר לי לעשות היה להמתין ליפהפיות שיפלו בו. אך רק זמן קצר חלף בטרם טפחה המציאות על פני ללא רחם. רוב היפהפיות אליהן פניתי לא הגיבו. המעטות שהגיבו הודו לי על פנייתי הנלהבת וכתבו שאני חמוד, אבל לא לטעמן.
תאמרו: אולי הכרטיס שלך לא היה כל כך מוצלח כמו שחשבת. יכול להיות. זו באמת יכלה להיות התשובה, אמלא העובדה שבקרב בנות שאינן יפות היו אחוזי ההצלחה שלי מרשימים ביותר, וגם אלמלא העובדה המעניינת שדי הרבה בנות פנו אלי מיוזמתן לאחר הרמונט שעבר כרטיסי. היו שם בחורות נאות ומכוערות, שמנות, שמנמנות ואף רזות. לא היתה שם אף בחורה שהיתה יפה וחטובה כאחד (ז'אנר של נשים שהמילה "כוסית" מיטיבה לבטא). אף לא אחת.
אם כל האמור לא נשמע מספיק משכנע, אולי יועילו הממצאים הבאים. כאדם סקרן ובעל נטיות מדעיות (בכיתה ט' קיבלתי 95 בניסוי בכימיה) שינסתי את מותניי וערכתי ניסוי רחב היקף: ביום אחד פניתי ל-30 בנות יפות (כמובן, על פי הקריטריונים שלי) ול-30 בנות שאינן יפות (כנ"ל). כולן התאימו לי בכל פרמטר אפשרי (גיל, השכלה, עישון, וכו'), אם כי כאמור, נבחרו לפי תמונתן. כולן, אגב, זכו לאותו נוסח פניה "היי, מצאת חן בעיני, אשמח להכיר". יבשושי משהו, אני יודע, אך הכרחי למען האוביקטיביות המדעית.
כעבור שבוע היו התוצאות כדלהלן: 17 מבנות הקבוצה השניה השיבו בחיוב על פנייתי. מקרב היפות היו רק שתיים כאלה! דומה שהסטטיסטיקה מעולם לא היתה מובהקת יותר.
תגידו, צחוק הגורל. חשבת שתצליח לשדוד כמה זיונים מבחורות יפות, והנה אתה מגלה שכמשה בשעתו, שערי הארץ המובטחת עדיין נעולים בפניך. "מגיע לך" יאמרו העצבניות. בהחלט. מסכים. מגיע לי. אבל העניין הוא שאני לא מאמין בגורל. לא מאמין שיש שם למעלה יד מכוונת ש"מענישה" אותנו על כוונותינו הנסתרות. אני גם לא מאמין בהסברים שאני
"משדר" משהו שהרתיע אותן. בהחלט ייתכן שגבר הפונה בפאב לאשה יפה ינהג באופן שונה מאשר אם יפנה לאחת שאינה יפה (למשל, בפחות ביטחון), אבל במדיום הזה כולן, יפות כמכוערות, קיבלו בדיוק את אותו המסר. ולא, אני לא חושב שכוסיות רגישות יותר מאלה שאינן כוסיות. להיפך.
התשובה, רבותי וגבירותיי, ההסבר שאני רוצה להציע - בצער רב, יש לציין - הוא שבסופו של דבר, עם כל הססמאות של "קשר רציני" ו"רק כשאתה מוכן", מה שקובע בג'יידייט זה התמונה. "תמונה שווה אלף מילים" לוקח בגדול את "רק כשאתה מוכן". בעמודים הפנימיים כתוב שכרטיס עם תמונה זוכה להרבה יותר פניות - פי שמונה, כך כתוב - מאשר כרטיס ללא תמונה.
יש קאסטות אסתטיות: יפים ויפות, מכוערים ומכוערות
זו אינה קונספירציה של האתר. באמת שאין לי שום טענות אליהם. אלה האנשים המנויים באתר וגולשים בו. הם כביכול מחפשים קשר רציני (רובם לפחות), אבל הם בוחרים את המועמדים על פי תמונה. אין מעמדות סוציולוגיים, אבל יש קאסטות אסתטיות. יפים ויפות, נאים ונאות, מכוערים ומכוערות, והניידוּת בין הקאסטות קטנה ביותר. איך אתה יכול לעבור את סף הקבלה של יפהפיה X, אם היא שמה עליך X ברגע שהתמונה לא מצאה חן בעיניה? המילים היפות הכתובות שם לא יכולות לצעוק. זהו עולם ויזואלי קר ושקט, כמו מעמקיו החשוכים של האוקיאנוס. פה לא האופי אלא היופי (או הכיעור) הוא הגורל.
איך זה מסתדר עם קשר רציני? לא כל כך ברור לי. הרי כל מי שעבר את גיל ה-30 כבר אמור לדעת שקשר אמיתי קשור באופן רופף ביותר למראה. לרוב האנשים יש סיפורים על אהבות גדולות, למרות שמושא האהבה ממש לא היה הטעם שלהם. כולם פה מדברים על עומקים בלתי נדלים, אבל מסתפקים בתמונה, בשבריר אחד של שניה שהוקפא. זה רציני?
"אתה?" תגידו, "אתה מדבר???"
מה בקשר אלי, חברים, ובעיקר חברות? אני מחפש זיונים, זוכרים? לא קשר רציני. אני לא דוגמה.
לפנייה לכתב/ת 
