"הרכבת מזניחה פתרונות לשיפור הבטיחות"

"הרכבת מזניחה פתרונות ביניים לשיפור רמת הבטיחות", כך קובעת ועדת החקירה לבירור נסיבות התאונה בבית יהושע, אשר מינה שר התחבורה שאול מופז. ממסקנות הוועדה, שהונחו היום בפני השר, עולה כי נושאי הבטיחות ברכבת ישראל לא זכו ליחס הראוי במשך השנים ובמקביל הזניחו גורמי השלטון את הטיפול המקצועי והפיקוח על הרכבת. הוועדה העלתה ממצאים לא מחמיאים כלפי רכבת ישראל אולם לא המליצה לנקוט בצעדים כלפי בעלי תפקידים. 

חמישה נוסעים נהרגו ועוד כשמונים נפצעו בתאונה הקשה שאירעה לפני כשלושה שבועות. הוועדה שמינה מופז, בראשותו של האלוף במילואים יוסי פלד, מצאה כי אחת הבעיות הבסיסיות במערכת נובעת מכך שהמבנה הארגוני של רכבת ישראל מפוצל וכל גוף מטפל רק בנושאים הכפופים לאחריותו - ללא תיאום הולם. "כך קורה שהיבטים שונים של מפגש רכבת- כביש מטופלים על ידי גופים שונים ונפרדים, שאינם מתואמים", נכתב במסקנות.

הוועדה דיווחה לשר כי בעלי תפקידים ברכבת אשר הופיעו בפניה, לא ידעו להגדיר מהי הסמכות העליונה האחראית על הבטיחות ברכבת. זאת ועוד, נמצא כי שנים של הזנחה בטיפול בנושא הבטיחות עדיין לא באו על פתרונן בתוך המבנה הארגוני.

ועדת החקירה התרשמה כי עקב ריבוי הגופים המטפלים בנושא מפגשי המסילות והכבישים, לא קיימת סמכות ישירה שתפקידה לדאוג לשיפור רמת הבטיחות בצמתים אלו. עוד נקבע כי קיימת הפרדה פיזית ותפיסתית ברכבת בין הבקרה על נושא הבטחון לבין הבקרה על הבטחות. "חדר הבטחון נמצא בתל אביב וחדר הבטיחות נמצא בחיפה", נכתב בדו"ח.

"נושא הבטחון נתון לאחריות חטיבת הבטחון - גוף המצוייד באמצעי חישה שונים, לרבות מצלמות. אין מבנה המאחד את כל גופי הבטחון וזאת למרות שברור שכל אירוע הקשור בכך הופך מייד לארוע בטיחותי. הבקרים בחדר בקרת הבטחון אינם אחראים ואינם מטפלים ברכב עומד או מכשול אחר על המסילה".

אחת המסקנות המדאיגות העולות מן הדו"ח קובעת כי אחוז ניכר מהתאונות נחקרות על ידי חוקר שלא הוכשר לכך, מספר רב של תאונות לא נחקרות כלל ולא מתקיים מעקב מקצועי אחר תאונות או ארועים חריגים לצורך הסקת מסקנות.

פלד מגיש למופז את מסקנות הוועדה (צילום: גיל יוחנן)

מבחינת הפיקוח לא קיים כל רגולטור שלטוני המסדיר את פעילותה של הרכבת. רכבת ישראל מכשירה, מסמיכה ושופטת נהגי קטר, היא זו המתחזקת קטרים וקרונות ומעניקה אישורי כשירות, קובעת את מהירויות הנסיעה המירביות ובאופן כללי פועלת חופשיה מכל בקרה שלטונית על נושאי הבטיחות. כך למשל, מהירות נסיעת הרכבת כלל אינה מעוגנת בחקיקה אלא תלויה בהחלטה שרירותית של מנכ"ל זה או אחר. ואחרי כל אלו, מתברר כי הסמכות שחוקרת את התאונות אינה גוף בלתי-תלוי ולא קיים כלל ארכיון המאגד את כל פרטי התאונות שנחקרו לאורך השנים, לצורך עיבוד והפקת לקחים.

הוועדה מציינת כי הרכבת לא מפעילה כל קו חרום המאפשר לציבור להתריע על מפגעים בזמן אמת. בנוסף, לא נעשה שימוש מספיק באמצעי טכנולגיה קיימים לגלוי עצמים במפגשי רכבת-כביש.

"ישנן בעיות קליטה (במכשירי המירס הקיימים בידי הנהגים) במספר קטעים של המסילה, לרבות דרומית למפגש בית יהושע וצומת בנימינה", נכתב בדו"ח. "ההודעה על התאונה במפגש בית יהושע לגבי רכב העומד על המסילה התקבלה באיחור בחדר בקרת הבטחון בתל אביב. ההתראה מחדר בקרת הבטחון וההתראה מבקרת התיפעול לנהג הקטר נמסרו רק באמצעות המירס ולא ניתן לפרוץ למכשיר המירס אם הוא תפוס בשיחה פרטית".

בעת התאונה בבית יהושע, מציינת הוועדה, לא נמצא משגיח במפגש המסילה והכביש מאחר ועבודתו הוגדרה לחלק משעות היום בלבד. בעדותו של המשגיח בפני הוועדה הוא סיפר כי במהלך חודש וחצי שבו עבד במפגש בית יהושע הוא דיווח לפחות על 10 מקרים של כלי רכב התקועים על המסילה ובאחד מהם אף עצר את הרכבת. במהלך עבודתה קיבלה הוועדה נתונים על מקרים רבים של מעבר כלי רכב על המסילה לאחר שהמחסום כבר ירד וכאלף מקרים בשנה בהם שוברים כלי רכב את זרועות המחסומים.

בסעיף המסקנות קובעת הוועדה כי הפרדה מפלסית בין כביש למסילה הוא הפתרון הטוב ביותר. עם זאת, קיימים אמצעים וטכנולגיים זמינים על מנת לשפר את רמת הבטיחות עוד לפני הקמת הפרדות מסוג זה. "הרכבת לא השכילה במהלך השנים לאמץ וליישם טכנולגיות בטיחות זמינות", נכתב בדו"ח.

"נושאי הבטיחות היו מוזנחים במהלך השנים ורק לפני חודשיים - עשרה חודשים אחרי התאונה ברבדים - מינתה הרכבת סמנכ"ל לענייני בטיחות. אין גורם מקצועי ואחראי לכל היבטי הבטיחות במפגש מסילה-כביש".