התגובות: "הממשלה מעודדת ארגונים לפעול"

ואלו כל התגובות לכתבה "כשהמדינה מפנה עורף":

ממשרד הרווחה נמסר: "מי שטוען שעמותות לקחו את תפקידנו אינו מבין מהו תפקיד משרד הרווחה. העמותות נכנסו לכל תחום שהן רצו בלי לשאול איש ומבלי לבדוק מה הצרכים. אנו מברכים על פעולתן, אך אין הן מחליפות את אחריות הממשלה למטופלי מערכת הרווחה. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם העמותות משום שהן יכולות לספק מיידית תרומות ולעקוף ביורוקרטיות וביחד איתן אנו מכפילים את כוחה של הממשלה.

"שירותי הרווחה מתפקדים ברמה טובה מהיום הראשון של המלחמה. יש לזכור כי שירותי הרווחה מטפלים באוכלוסיות מיוחדות, אין זה מתפקידנו לטפל במזון לתושבים, בפינוי של כלל התושבים או במצב המקלטים. מאות העובדים

"בנושא המזון, אירגנו את העמותות לאספקה מסודרת ומתואמת. הממשלה הקציבה עד היום 8 מיליון שקלים למזון והארגון באמצעות משרד הרווחה. (לפי בדיקת ynet הממשלה הקצתה 4 מיליון, זאת בשיתוף כספי תרומות עם קרן סקעט- רש"י ותורמים אחרים שהקצו עוד 4 מיליון - וביחד שמונה מיליון - נ.ס.). בימים אלה נעביר לרשויות המקומיות בצפון 12 מיליון שקלים לצרכים מיוחדים".

תגובת פיקוד העורף: "האחריות היא לא על פיקוד העורף אלא על הממשלה והרשויות. פיקוד העורף אחראי על הנחיות, הדרכות לאוכלוסייה והוראות לאוכלוסייה. יו"ר מל"ח (משק לשעת חירום) הוא שר הביטחון. אי לכך, החלטה על מל"ח היא החלטה של הדרג המדיני. ברגע שהמדינה מחליטה שיש שגרת חיים אז נלקח בחשבון מצב שבו יהיו אזרחים אשר ייפגעו בדרך לעבודה. פיקוד העורף מנסה לצמצם את הפגיעה בשגרת החיים של התושבים.

"סטטיסטית, האנשים שנשמעו להנחיות פיקוד העורף לא נפגעו. הגענו למצב של אפס פגיעות של מי שנשמע להנחיות. מסקרים שעשינו רוב האנשים נשמעו להוראות ונותנים אמון בהנחיות שהוצאנו. ראינו גם שההנחיות הללו אכן מצילות חיים ולכן החלטנו להשאיר את מדיניות המיגון כפי שהיא כיום.

"למרות שאין זה מתפקידו של פיקוד העורף, נערכה התגייסות רחבה של הפיקוד למען אזרחי הצפון. רופאים שגויסו חילקו מזון במקלטים והעניקו סיוע רפואי. אלוף הפיקוד מסייר בכל הרשויות בצפון מדי יום. יחידת החילוץ של פיקוד העורף עוסקת בחלוקת מזון, זאת בנוסף לכוננות התמידית בה הם נמצאים. פיקוד העורף פתח מרכזים לנפגעי חרדה. מאה מחיילי המילואים שלנו הוקצו לטובת מכבי האש. למרות שכל הפעילות הנ"ל אינה מוגדרת בתחום הגזרה של הפיקוד, היא נעשית".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, מסר כך בתדרוך לעיתונאים: "בשבועות האחרונים, העברנו לרשויות המקומיות תקציבים בהיקף של 150 מליון שקלים. הכסף כבר נמצא במרבית הרשויות, והוא נותן מענה ראוי לפי שעה. אנו נערכים למצב בו המלחמה מתרחבת ומתמשכת, ומתכננים מענה גם לתרחישים שהסבירות הניתנת להם נמוכה".

"הממשלה פעלה עם תחילת הלחימה על הוצאתם המיידית של האוכלוסיות החלשות מהצפון. עד כה, הוצאו מהצפון בפעילויות בהן מעורבות הממשלה כ-22,000 תושבים, ביניהם 15,000 ילדים שהוצאו מהיישובים כבר בשבוע הראשון. עם זאת, ככל שהמלחמה מתמשכת, אנו נדרשים לתת פתרונות נוספים, ואנו נענים לדרישה זו. השבוע סופקו פתרונות לעוד 9,000 תושבים ובשבוע הבא יועמדו פתרונות לעוד 16,000. אנחנו ערוכים להציג פתרונות נוספים, ואם נידרש להם נעמיד אותם".

"העדיפות הראשונה במתן הפתרונות היא ליושבי המקלטים, ולאחר מכן לתושבי היישובים האחרים על פי אבחנות שפיתחנו בשיתוף עם פיקוד העורף. על פי דיווחי הרשויות המקומיות, נמצאים היום ביישובי הצפון כ-80,000 איש. אנו מנסים לשפר את דיוק נתונים אלה כדי להגיע לנתונים טובים יותר. כך או כך, הרשויות המקומיות הן שמקבלות הקצאות לפתרונות השונים, והן שמחליטות מי יקבל את הפתרונות השונים. הן הזרוע הארוכה של הממשלה, הן האוגדות של המערכה בעורף. תפקידנו להבטיח את יכולתם של התושבים והרשויות לעמוד בעומס. מתחילת הלחימה, ביקשנו מכמה מראשי משרד ראש הממשלה בעבר, ביניהם אילן כהן, יוסי ק'וציק, רפי פלד וצבי אלדורוטי לחזק את הרשויות ולסייע לראשיהן באופן אישי".

"באשר לנושא חלוקת המזון, הממשלה שותפה בחלוקת המזון באמצעות מנגנון Matching. המדיניות היא לספק את כמות המזון כפי שדורשים ראשי הרשויות, כאשר אנו לא מקיימים בקרה על הרשויות, ומספקים את המנות בהתאם לבקשות המועברות. על פי נתוני המנ"ל (מרכז ניהול לאומי שהוקם על ידי משרד ראש הממשלה), ביום שלישי השבוע חולקו 28,244 מנות חמות לתושבים במקלטים, בפרויקטים משותפים של הממשלה, הקרן לידידות, קרן סאקט"א-רש"י ועמותת "מאיר פנים". עד היום חולקו עוד כ-17,000 חבילות מזון המספיקות לארבעה אנשים לארבעה ימים כל אחת".

"אנחנו חושבים שפעילות עמותות בצפון היא דבר ראוי. היא ביטוי יוצא מן הכלל לאהדה הרבה של הגופים השונים לתושבים בצפון. מאז ומעולם במערכות ישראל גופים שונים התגייסו לטובת אותה אוכלוסייה, שנושאת בנטל המערכה. כך היה במלחמת יום הכיפורים, כך היה בשלום הגליל, כך קורה במלחמה הזו. אנחנו כממשלה מעודדים פעילות של ארגונים ומול רובם אנו מקיימים קשרי עבודה יומיים. עם זאת, הסיוע שלהם לא מפחית ולא מחליף את הסיוע והפעילות שלנו כממשלה".

מהסוכנות היהודית נמסר: "לא ברורות לנו מקור הטענות המופיעות בכתבה. העולים מאתיופיה נמצאים במרכזי קליטה ומטופלים במשך כל שעות היממה על ידי צוותים מקצועיים של הסוכנות היהודית הכוללים מנהלים, עובדים סוציאליים, סייעות, מתנדבים. רבים מהם יוצאי אתיופיה ודוברי השפה. הסוכנות הוציאה את מרבית הילדים לקייטנות במרכז ודיללה את המרכזים עד למקסימום. למרות שמצבם האובייקטיבי של העולים קשה, מכיוון שהגיעו זה מכבר מארצות שונות עדיין הם מקבלים את מלוא הטיפול ותשומת הלב והשירותים מהסוכנות. אנו סבורים שלא נכון לנסות ליצור יחסי ציבור של גורמים חיצוניים על חשבון העובדים המסורים והצוותים שנמצאים שם מתחילת המלחמה".

ממשרד התחבורה נמסר: "אגד, כמו שאר חברות התחבורה הציבורית, פועל בהתאם להנחיות פיקוד העורף ומאחר שישנה תנועה דלילה בחלקים רבים באזור הצפון, אי לכך צומצמה בהתאם התחבורה בקווים הבין עירוניים התחבורה הציבורית פועלת כסדרה. מי שמעוניין לצאת מהצפון יש תחבורה ציבורית לכלך הערים בארץ. וחברות התחבורה נערכות בהתאם למצב המשתנה".

מבנק ישראל נמסר בתגובה לטענות על כספומטים סגורים ואי מתן אשראי: "ההנחיות שלנו הן לפתוח את הסניפים בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. בקו העימות הסניפים פותחים בהתאם לחלונות זמן שניתנים להם. מובן שיש השפעה גם ליישוב ולמתרחש בו באותו יום. בשאר המקומות נפתחים הסניפים הממוגנים. במקום חלק מהסניפים הלא ממוגנים נפתחו סניפים ארעיים ממוגנים. לרשות הלקוחות מוקד טלפוני, כספומטים שהבנקים מקפידים למלא והסדר מיוחד לפיו כל לקוח רשאי למשוך בשיק סך של 600 שקלים ליום, גם אם המשיכה מתבצעת מסניף של בנק אחר".