הקלף האחרון של נסראללה
סרטי התעודה בטלוויזיה הלבנונית, כמו גם נאום החרטה, נועדו לקדם את הדיל: החטופים תמורת חסינות. חלון ההזדמנויות ל"סיכול ממוקד" הולך ונסגר
מזרחנים ומומחים לענייני ערבים לא מאמינים שדבר כזה יכול היה לקרות - מנהיג ערבי מזרח תיכוני מודה בטעות חמורה שעשה ומביע חרטה על מחדל לו הוא אחראי. וזה אכן קרה. מנהיג חיזבאללה, הארגון השיעי הפונדמנטליסטי הקשוח, דיבר בנאומו האחרון כמו היה מנהיג מערבי ליברל-דמוקרט, הודה בטעויותיו, התחרט ואף התנצל. "מה יהיה הצעד הבא?", שואלת התקשורת הערבית בציניות, "האם יבקש סליחה מישראל או יתחנן לפגישה עם אולמרט?"
נאום החרטה לא צריך להפתיע איש. בנאומו זה, המכוון גם למנהיגי המערב, השיק שייח' חסן את הקמפיין הבא, שבמרכזו עומדת קניית חירותו של המבוקש נסראללה בתמורה לאהוד גולדווסר ואלדד רגב. מתחתית הבונקר התת-קרקעי שלו אי-שם בביירות עוקבים נסראללה ועוזריו אחר נושא אחד מרכזי המעסיק את דעת הקהל הישראלית - החיילים החטופים. אמן הפריטה על עצביה הרגישים החשופים של החברה הישראלית פתח שוב בקמפיין מתוכנן ומאורגן היטב, שבו כל אקט מתוזמן על בסיס הערכת מצב של הלכי הרוח השוררים בה.
בקרב החבורה הקרובה הסובבת את המנהיג השיעי, בוחנים כל ניואנס ומודדים את עוצמתה כל תגובה בהקשר לשני החיילים שנחטפו. אחת הסוגיות שבוודאי נדונות בירכתי הבונקר החיזבלאי, היא איזה מחיר תיאות החברה הישראלית לשלם בעד השבתם של שני החיילים הביתה. חיזבאללה יתבע ודאי את שחרורם של המחבל סמיר קונטאר וכלואים לבנונים ופלסטינים נוספים, אולם לפני הכל הוא יתנה כל הסכם בהתחייבות לחסינות מישראל לנסראללה, אויבה המר והאכזר ביותר זה שנים.
נסראללה הפך למבוקש ב-12 ליולי 2006 מיד כשנודע על חטיפתם של צמד החיילים. עד ליום החטיפה, הוא חש בטוח מספיק כדי שלא לחשוש מחיסול ממוקד. מאזן האימה שהטיל ארגונו כלל את ירי הרקטות על יישובי הצפון. דווקא עתה, כשהוא חבול ומוכה, אין עוד בידי חיזבאללה "נשק יום דין" יעיל מלבד החטופים, והוא מתכוון למצות את קלפי המיקוח הללו עד תום.
המגעים האינטנסיביים עם אירופה, סדרת הכתבות שמשודרת כעת בטלוויזיה הלבנונית ופעולות "הסברתיות" נוספות מטעם חיזבאללה מיועדות לעינו ולאוזנו של האזרח הישראלי. הן מצביעות על כך שנסראללה מעוניין ראשית ליצור בישראל כר נוח לנכונות לשלם כמעט כל מחיר בעבור גולדווסר ורגב. שנית, הוא מעוניין בהסכם מהיר בו יוכל לשוב ולהתהדר בפני הלבנונים ומדינות ערב ב"ניצחון האלוהי" שהשיג. הקמפיין החדש כולל את עירובן של מדינות אירופיות כגרמניה ואיטליה, שנסראללה מייעד להן את התפקיד לערוב לכך שישראל תימנע מחיסולו.
אף שלא יודה בכך בפומבי, ואף שימשיך להדגיש את שאיפתו לראות קודם כל את האסירים משתחררים מכלאם - הוא דואג קודם כל לעצמו. הוא יודע היטב שהוא על הכוונת הישראלית וימשיך להיות שם כל עוד אין הסכם, ומאמין שרק הסכם בחסות אירופית יימנע ממנו לכלות את שארית ימיו בהסתתרות בבונקרים ובזחילה במחילות עפר. המשמעות של אי-הסכם ברורה לו: לא עוד נאומי חוצות בביירות, לא עוד תנועה חופשית אל כפר הולדתו באזוריה שבדרום ולא עוד טיסות במחלקה ראשונה לדמשק ולטהרן. וכן, הוא ימשיך לחיות על זמן שאול בדרכו ליום בו יצטרף אל רשימת ה"שאהידים הבכירים" כח'ליל אל וזיר (אבו ג'יהאד) מאש"ף, שייח' אחמד יאסין מהחמאס, פתחי שקאקי מהג'יהאד האיסלאמי ועבאס מוסאווי - אותו ירש בעצמו.
אם מדינת ישראל אכן מתכוונת לחסל את נסראללה, הרי שחלון ההזדמנויות להגשמת יעד זה הולך ונסגר. זה יהיה גם כנראה ה"מגע הישיר" היחיד בין ישראל לחיזבאללה, כי מרגע שיונח על שולחן המו"מ הדיל הקשה מנשוא שמתנה את חייו של נסראללה תמורת חיי החטופים, המו"מ יתנהל רק בעזרת מתווכים. וכבר למדנו כי כאשר מעורבים מתווכים, המחיר יקר בהרבה.
מומלצים
