שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בצלם
    תיאורי האל באמנות היהודית תמיד טעונים מתח ולאורך הדורות נעשה ניסיון לתפוס את דימוי האל מבלי ממש לתארו. עם סוגיה זו מנסה להתמודד תערוכה חדשה במוזיאון ישראל

    בספר דברים מופיעה אזהרה ברורה לגבי הניסיון לתאר את האל: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך האש, פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל". לאור הפסוק, נעשה ניסיון לאורך הדורות לתפוס את דימוי האל מבלי ממש לתארו.

     

    תיאורי האל באמנות היהודית תמיד טעונים מתח: האם אותה ישות ניתנת לתיאור במגבלות תודעתו וכושר יצירתו של האדם? האם זה שבמהותו הוא חסר ייצוג מוחשי ניתן לייצגו בצורה מוחשית? כיצד אפשר לתאר את האל שמצד אחד בצלמו נברא האדם, ומצד אחר הוא מופשט ובלתי מושג? איך מתארים ישות כל כך מהותית בחיי האדם, יעד לכמיהה, התרסה והודיה, נוכח האיסור המקראי לייצר כל פסל ותמונה, ועל אחת כמה וכמה תמונת האלוהים? כיצד השפיעו השינויים שהתחוללו בתפיסת האל במהלך הדורות על דרכי ייצוגו באמנות?

      


    "בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים". 1989, אברהם אופק

     

    עם שאלות אלה מנסה להתמודד תערוכה חדשה במוזיאון ישראל בירושלים, המוקדשת לנושא "צלם אלוהים" ובוחנת את דימויי האל באמנות יהודית וישראלית. התערוכה חותמת את סדרת התערוכות בנושא יופי וקדושה שהוצגה במוזיאון בשנת 2005 לכבוד חגיגות שנת ה-40 לקיומו של מוסד התרבות הירושלמי. בתערוכה מוצגים תשמישי קדושה, כתבי-יד, ספרים מודפסים והגדות, בצד יצירות של אל ליסיצקי, מרק שאגאל, מרק רותקו, משה גרשוני, מיכל נאמן, ארנון בן-דוד ומשה ניניו. את התערוכה בעלת הנושא הרגיש הזה אצרו שרון וייזר-פרגוסון ורונית שורק. 

     

    לאור הפסוק "בצלם אלוהים ברא אותם זכר ונקבה", מופיע האל בדמות אדם בספר פיוטים איטלקי מהמאה ה-18. בציור של מרדכי ארדון משנת 51' האל מתואר על פי הדרך הקבלית, בעזרת אילן הספירות. האחדות בין הספירות, שהן רבדים בהתגלמות האל ומחוברות זו לזו, משמשות גם כדימוי לגוף האדם שאבריו פועלים בהרמוניה. גם מנורת המקדש היא סמל לאלוהות בקבלה והיא מופיעה שוב ושוב ביצירות המוצגות בתערוכה. המנורה אינה מבטאת את מראה האל, אלא מייצגת תכונות מרכזיות של האלוהות.

     

    האמן בלו-סימיון פיינרו, אמן ישראלי יליד רומניה, הלך אף הוא בעקבות מסורות קבליות בשלבו את עניין הכלולות בעיסוק בצלם אלוהים. ביצירה "כלולות: צלם אלוהים" הוא נתן ביטוי חזותי בשמלת כלה צחורה ושקופה שבתוכה גוף תאורה והיא תלויה ממעל ומחייבת את הצופה לשאת את עיניו כדי לראות אותה, רחוקה ובלתי מושגת.

     


    "כלולות: צלם אלוהים", 2006, בלו-סימיון פיינרו

     

    על רקע יחסם המיסטי ומלא הכבוד של ארדון ושל פיינרו בולטת מרדנותו של מיכאל סגן-כהן. ביצירתו "בלי כותרת (עץ חיים)" הוא צייר יד מחזיקה באילן הספירות. יש כאן פריקת עול של האמן, המחזיק את דימוי האלוהות בידו החשופה. נדמה שמטרתו של סגן-כהן היא לצייר לא את תמונת האל, אלא את תמונת האדם.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים