"האפיפיור פגע במוסלמים המתונים"

"האפיפיור חיטט בפצע ונגע בעצב מאוד רגיש של המוסלמים", אמר ל-ynet פרופסור מאיר בר אשר, ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. הסערה סביב הדברים, בהם ציטט האפיפיור קיסר ביזנטי שאמר שהנביא מוחמד הביא לעולם רק רוע, מטלטלת את העולם המוסלמי ממרוקו ועד הודו".

לדברי בר אשר, יש בדברי בנדיקטוס ה-16 גם אמת, אך זו לא כל האמת. "אם יש דבר שלמוסלמים קשה לשמוע זה אמירה שמוחמד כפה עצמו בכוח הזרוע. היו מספיק גילויי אלימות בתולדות האיסלאם, אולם ההישגים הטריטוריאליים הגדולים ביותר בתולדותיו, מאמצע המאה ה-7 ועד לראשית המאה ה-8, נרשמו ברובם על ידי הסכמי כניעה ולא בהקזת דם. האיסלאם אמנם דוגל בג'יהאד אך זה רק היבט אחד מני רבים".

"אמירתו האומללה של האפיפיור פוגעת בעולם המוסלמי המתון יותר מאשר בקיצונים הפונדמנטליסטים, משום שזה מאשש מבחינתם את טענת הפונדמנטליסטים להגמוניה של העולם המערבי, הנוצרי-דתי, שמבקש לשלוט בהם. המוסלמים נמצאים במגננה תמידית, שכן הם גדלים בתחושה שהם היו ציביליזציה מובילה מאות שנים וכוח במזרח התיכון, עד שהחל תהליך ירידה ששיאו בהתפרקות המוחלטת של האימפריה העותמאנית".

בר אשר טוען שלמרות המחאה הרחבה, יש למוסלמים הקיצונים שמחה לתפוס את הנצרות בקלקלתה. "דבריו של האפיפיור, ולא של איזה כומר בכנסייה נידחת, מייצגים קו מחשבה ויעד של העולם הנוצרי ונותנים חומר תבערה למוסלמים האומרים 'אנו נרמסים על ידי הנצרות, שרוצה למחוק אותנו מהמפה'".

במיוחד משרת העניין את איראן, שנמצאת בעין הסערה בכל הקשור לפיתוח אנרגיה גרעינית. "זה מחזק את הטענה של טהרן שהמערב שואף להשתלט על העולם המוסלמי. מבחינת האיראנים, זה פן אחר של השתלטות שבאה מצד ארצות הברית והנשיא בוש".

הצביעות של הנצרות

למרות תדמיתה בעולם, דת האיסלאם רואה עצמה כסובלנית כלפי דתות אחרות, גם אם בתנאים מסויימים של כפיפות. "ההתייחסות לוותיקן בעולם המוסלמי היא במידה רבה בכבוד ובקבלה. בניגוד למה שחושבים, הוא אינו מבקש למחוק דתות אחרות מפני האדמה", אמר בר אשר.

אמירתו של האפיפיור פוגעת בסטטוס קוו בין הדתות, והעולם המוסלמי עוסק רבות בצביעות שעולה ממנה. "ניתן לשמוע חוגים מוסלמים שונים השואלים את המערב: 'מה איתכם הנוצרים, איך הייתם מפיצים את דתכם? האם לא יצאתם למסעות צלב? לא הרגתם יהודים בדרך?".

הפרופסור מתקשה לענות על השאלה מדוע בוחרים המוסלמים להפגין מחאתם בדרכים אלימות אם הם מתרעמים על האמירה שהאיסלאם היא דת אלימה. "זה בהחלט פרדוקס. גורמים בעולם המוסלמי מפרשים את האלימות כהתפרצויות זעם ספונטניות. האיסלאם מרגיש מאויים על ידי המערב וגורמים בתוכו מצדיקים בחירה בדרכים אלימות נגד איומים שונים כמו הפלישה האמריקנית לעיראק".

בר אשר התייחס בהקשר זה גם לכנס של התנועה האיסלאמית באום אל פאחם בסוף השבוע. "איני מדבר על אלימות פיזית אלא גם על אלימות בשפת הגוף. השייח ראאד סלאח שידר שפת גוף אלימה ותוקפנית מאוד. אני מייחס זאת לזעם ולתסכול אבל אינני יכול לתת תשובה מפורשת. עם זאת, אין ספק שחוגים בעולם המוסלמי מוחים על הדרך שבה בוחרים המפגינים לנקוט בתגובה להתבטאות האפיפיור, כפי שנהגו בעקבות פרשת הקריקטורות בדנמרק, משום שזה מציג את האיסלאם בדיוק באופן שממנו הם מבקשים להתנער".

מה הלאה?

בר אשר חושש בהחלט כי האירוע עשוי להביא לתגובות קיצוניות אם לא ינקטו צעדים "בתבונה וברגישות", כהגדרתו. "התבערה לא תרד מהפרק, ומהודו ועד כוש יהיו תגובות אלימות".

"נדרשת פעולה יצירתית כי הנצרות הקתולית מאמינה שהאפיפיור מחוסן מחטא וטעות, ואם יחזור בו תהיה זו הודאה בטעות. זו פליטת פה אומללה שאדם במעמדו לא צריך לומר, ואני לא רואה את הוותיקן יוצא מהפלונטר הזה כל כך מהר. התנצלות עשויה להרגיע את השטח אבל בזיכרון הקולקטיבי זה לא יישכח אלא יחבור לזיכרונות קשים נוספים".

פרופסור מאיר בר אשר הוא ראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומומחה בעיקר לנושא האיסלאם השיעי.