שתף קטע נבחר

הממשלה: ועדת וינוגרד תבדוק כשלי המלחמה

ברוב של עשרים תומכים מול שני מתנגדים ונמנע אחד אישרה הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת ועדת בדיקה למחדלי מלחמת לבנון השניה. עמיר פרץ שינה דעתו לקראת הישיבה ותמך בוועדה "לאחר שראש הממשלה הלך לקראתי וקיבל בקשותיי"

עכשיו זה רשמי - ועדת הבדיקה בראשותו של ד"ר אליהו וינוגרד תבדוק את התנהלות הדרגים המדיניים והצבאיים במלחמת לבנון השניה. בישיבת הממשלה הבוקר (א') תמכו עשרים שרים בהצעתו של אהוד אולמרט להקמת הוועדה, שני שרים התנגדו (אופיר פינס ואיתן כבל) ואחד נמנע (שאול מופז). 

 

 

שר הביטחון, עמיר פרץ, חזר בו מתביעתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית ותמך בוועדת הבדיקה הממשלתית. "החלטתי לתמוך בוועדת הבדיקה לאחר שראש הממשלה הלך לקראתי וקיבל בקשותיי, בין היתר למינוי שופט שיעמוד בראש הוועדה, יצירת אמות מידה שוות לבדיקת הדרג המדיני והצבאי, מתן חיסיון לעדים וסמכויות זימון עדים", אמר פרץ. "מדובר בוועדה מכובדת שסמכויותיה עונות על הדרישות ויש חשיבות רבה שתחל עבודתה ברגל ימין. עם זאת, אין עבודת הוועדה מונעת טיפול מיידי בנושאים שעל הפרק".

 

"מהשלב שבו ראש הממשלה החליט על ועדה ממשלתית לא היה צורך בוועדת בדיקה שהקמתי למערכת הביטחון, זאת מכיוון שנוצרו אמות מידה שונות ועמידה בלתי שווה של הדרג המדיני והצבאי. זהו מצב בלתי נסבל שבו שתי ועדות יפעלו במקביל, יחקרו אותם עדים ותחומים וייצרו כפילויות.

 

"סברתי שוועדת חקירה ממלכתית היא האופציה העדיפה שיכולה לפזר את סימני השאלה, אבל עתה נוצר מצב חדש של עמידה באותם סטנדרטים למערכת הביטחון ולדרג המדיני. הדבר המרכזי לו אנו זקוקים עכשיו הוא שהחקירה תצא לדרך ולא נבזבז יותר זמן. החלטתי לתמוך בוועדת החקירה הממשלתית, על מנת שתקבל גיבוי ציבורי רחב ככל האפשר ותחל עבודתה מהר ככל האפשר".

 

שר התחבורה, שאול מופז, הסביר את הימנעותו: "סברתי ואני עדיין סבור שעלינו למנות ועדת חקירה ממלכתית, שכן ועדה זו היא הוועדה היחידה שתוכל להחזיר את אמון הציבור ברשויות השלטון. עם זאת, לא נעלמה מעיני העובדה שגם לוועדה זאת שמינה רה"מ סמכויות דומות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית. אני נותן אמון מלא בוועדה ובטוח שתעשה את עבודתה נאמנה". 


ישיבת הממשלה, הבוקר בירושלים (צילום: רויטרס)

 

המשנה לראש ממשלה, שמעון פרס, אמר לאחר ישיבת הממשלה: "מרגע שקמה, יש לתת לוועדה לפעול ולבדוק באופן גלוי וחופשי את כל היבטי המלחמה בלבנון. תשומת הלב של ממשלת ישראל וכוחות הביטחון צריכה להתרכז בנושאים הבוערים שעל סדר יומה של המדינה, בראשם האיומים האסטרטגים על הביטחון".

 

בוועדה יכהנו חמישה חברים: השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, השופטת בדימוס פרופ' רות גביזון, פרופ' יחזקאל דרור, האלוף במיל' מנחם עינן, והאלוף במיל' חיים נדל. ראש הממשלה, חברי הממשלה, עובדי המדינה ואנשי צה"ל ומערכת הביטחון, יתייצבו כולם בפני הוועדה, וימסרו לה כל מידע או מסמכים שיתבקשו על ידה. משרד האוצר יעמיד תקציב להפעלת הוועדה, ושר המשפטים צפוי לתת לוועדת וינוגרד סמכויות של ועדת חקירה, על כל המשתמע מכך.

 

המנדט שתעניק הממשלה לוועדה יסמיך אותה לחקור את המלחמה עצמה ואת ההכנות לה, כולל ההתנהלות של הממשלות הקודמות ויחסן אל חיזבאללה. לפי הצעת ההחלטה הוועדה תבדוק את התנהלות הממשל "מאז החל חיזבאללה להתבצר על גבול הצפון". כלומר, תהליך הבדיקה יחל מאז נסיגת צה"ל מלבנון, בשנת 2000.

 

הוועדה תבדוק את הדרג המדיני והביטחוני, ותכלול גם את האחריות לדרג הצבאי, וההכנה למתקפה על העורף בישראלי. בכל הנוגע למערכת הביטחונית, תבדוק הוועדה את היערכות ומוכנות מערכת הביטחון מול האיום מלבנון, כולל איסוף המודיעין ובניית הכוח והכנתו אל מול האיום שניצב בפניו. כמו כן, תבחן הוועדה את דרך ניהול הלחימה, הפעלת הכוחות ותהליכי קבלת ההחלטות במשך 33 ימי הלחימה.

 

כתב המינוי וההסמכה של הוועדה לא יכלול תאריך יעד להגשת הדו"ח המסכם וגם לא תאריך למסקנות הביניים. "אם תמצא הוועדה לנכון", נכתב בהצעת ההחלטה שהובאה לממשלה, "היא תהא רשאית להגיש דו"ח ביניים או דו"ח חלקי, בנושאים בהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה והמלצותיה".

 

הדו"ח המסכם של הוועדה יוגש לראש הממשלה ולשר הביטחון, שהם הממנים הרשמיים של ועדת וינוגרד. בהצעת ההחלטה, אשר אושרה היום, נקבע שהדו"ח של הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים חסויים שבו אשר נוגעים לענייני ביטחון ולמדיניות החוץ של מדינת ישראל. הוועדה תהא רשאית לסגור חלק מדיוניה, על פי החלטתה, כדי למנוע דליפת סודות וחומרים חסויים לתקשורת, כולל הערכות מודיעיניות ומסמכים רגישים אחרים.

 

ועדת וינוגרד, לעומת ועדת החקירה הממלכתית 

ההבדל בין ועדת חקירה מלכתית לועדת חקירה ממשלתית כפי שמונתה היום, הוא שהוועדה הממלכתית ממונה על פי בקשת הממשלה או מבקר המדינה. בראשה יעמוד לעולם שופט עליון בדימוס. לוועדה סמכויות נרחבות הכוללות מתן חיסיון לעדים, זימון עדים, ניהול ישיבות בדלתיים סגורות (כמו בית משפט הדן בביטחון המדינה או להבדיל בסוגיות של עבירות מין או אימוץ). בסמכותה להמליץ לפני היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה לפתוח בהליכים משפטיים.

 

ועדות חקירה ממלכתיות ידועות מונו לאחר מלחמת יום הכיפורים; ועדת אגרנט לאחר סברא ושתילה, ועדת כאהן ב-83', ועדת בייסקי לחקירת הבנקים בראשית שנות ה-80' , ועדת החקירה להיעלמותם של ילדי תימן וועדת החקירה לחקירת הטבח במערת המכפלה על ידי ברוך גולדשטיין.

 

לעומתה, ועדת חקירה ממשלתית ממונה על ידי שר או על ידי ראש הממשלה לחקירת אירוע נקודתי. חוק זה נחקק ביוזמתו של שר המדע הטכנולוגיה והספורט, אופיר פינס, כדי לחקור עניינים שאין להפעיל עבורם ועדת חקירה ממלכתית מלאה. בראשות ועדה זאת יכולה לעמוד אישיות ציבורית או אף שופט בדימוס, כמו במקרה הנוכחי. ועדת זאת היא בעלת סמכויות מוגבלות, בדרך כלל סמכויותיה מוגדרות על ידי הממשלה או על ידי השר הממנה. ועדה ממשלתית מוכרת הפועלת בימים אלה היא ועדת ורדי-זיילר לחקירת פרשת פריניאן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
אהוד אולמרט. סוף סוף יש ועדה
צילום: רויטרס
צילום: אביהו שפירא
עמיר פרץ. סיבוב פרסה
צילום: אביהו שפירא
צילום: עידו ארז
שאול מופז. העדיף להימנע
צילום: עידו ארז
מומלצים