אהבה עזה כמוות

הפילומטר מדד 99 אחוזי אהבה דו צדדית

על אף שתחושותיהם כבר הצביעו על כך שמדובר כאן באהבת אמת, הדהימו אותם תוצאות הבדיקה: הפילומטר מדד 99 אחוזי אהבה דו-צדדית. הסטטיסטיקה, שהיתה ידועה לשניהם, חזתה סיכוי של 1 ל-5 מיליארד לאהבה כה עזה. כלומר, ברחבי הגלקסיה היו באותה עת רק כ-30 זוגות שעוצמת האהבה ביניהם היתה לא פחות חזקה - פחות ממספר האנשים שזכו לעבור את גיל 700. באותם ימים היה ידוע רק על זוג אחד שהפילומטר מדד בקרבו אהבה דו צדדית של 100 אחוזים. אותו זוג נכלא לשארית ימיו, בשל הסכנות הברורות לציבור שצופן בחובו זוג אוהבים שכזה. על אף אמינותו הידועה של המכשיר, חזרו בולי ונינה על הבדיקה למחרת, ושוב כעבור שבוע, ושוב כעבור חודש. בכל הבדיקות הייתה קריאתו של המכשיר זהה.

היטב היה ידוע מה עלה בגורלם של זוגות אחרים ביניהם נמדדה עוצמת אהבה כה גבוהה: רציחות על רקע רומנטי, התאבדויות משותפות, ניתוק מהמשפחה ומהחברים, אובדן הרכוש, אובדן הקריירה, ובעיקר סבל נפשי עז כתוצאה מקנאה לאחר או מדאגה לשלומו. לא בכדי הוקדשה תכנית Tele-Real פופולרית שנקראה "מועדון ה-99", לסיפוריהם העגומים-לרוב של זוגות אלה. להיט ידוע, שנקרא אף הוא בשם זה, הוקדש לאוהבים אלו, ופזמונו היה:

"אם נקלעת לחברת גבר או אשה,

החברים במועדון התשעים ותשעה,

אל תעז לרמוז וגם לא להביט,

כי רב כוחה של האהבה להשחית"

אהבה מסוג זה קיצרה, פשוטו כמשמעו, את חייהם של קורבנותיה, או הזוכים בה - תלוי בנקודת ההשקפה. תוחלת החיים שלהם היתה קצרה יותר אפילו מזו של אלה שהיו שרויים בבדידות מזהרת במשך כל ימי חייהם, גם מבלי לקחת בחשבון את המתאבדים והנרצחים. מסתבר, שמידה מסוימת של אדישות כלפי האהוב או האהובה מוסיפה שנים לא מעטות לחייהם של בני-האדם. כמובן, כל אותן סטטיסטיקות תאמו באורח מדויק את הממצאים שעלו מההבנה המושלמת שרכש המדע במוח האנושי - אותו מחשב אורגני, ששכלולו התברר כמועט באופן ניכר, ממה שנדמַה, בטרם הובן עד תום.

מדוע לא ניסו גיבורינו להימלט מגורלם?

מי שלא התנסה באהבה כה חזקה עשוי לשאול, בבורותו, מדוע לא ניסו גיבורינו להימלט מגורלם? מדוע לא ברח בולי כל עוד נפשו בו מדירתה של נינה, ומדוע לא גירשה היא את בולי ברגע שהראה המכשיר את קריאתו הבלתי ניתנת לערעור? התשובה ברורה. האם יכולים הברזל והמגנט, הצמודים זה לזה, להיפרד או להתנתק בכוחות עצמם?

האם יכולים הברזל והמגנט להתנתק מגורלם? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

וכך יצאו השניים למסעם המשותף. כפי שקורה פעמים כה רבות, הידיעה על הקשיים העתידים לא מנעה לפחות מחלק מהם לקרות, ואולי אף שימשה להם זרז. בתוך חודש ימים איבדו בולי ונינה את כל חבריהם. למותר לציין, שעד סוף ימיהם הם לא רכשו חדשים. הקשר הרופף עם משפחותיהם היה הקורבן הבא של אהבתם הנדירה. כדי להימנע מהסתבכות בעבירות פליליות שעונשיהן כבדים, הם מיעטו לצאת מהבית, אפילו בהשוואה לחברה בה חיו - חברה בה היו האנשים מסוגרים רוב הזמן בבתיהם המשוכללים.

התשוקה המינית ביניהם הלכה ודעכה

צרכיהם היו מועטים ביותר, ולכל אחד מהם הייתה השהייה בחברת האחר הגשמה מתמדת ורצופה של פסגת המאוויים. כל אחד מהם היווה עבור האחר עולם שמצד אחד היה מופלא ומסקרן, כך שגם מיליון שנה לא יספיקו לחקרו, ומצד שני מוכר כאילו כבר חלפו מיליון שנים משותפות. גם העובדה שהתשוקה המינית ביניהם הלכה ודעכה, עד שכעבור 230 שנים משותפות היא כבתה כליל, על אף ששניהם היו עדיין בעלי און מיני ניכר, לא העיבה על האהבה הגדולה שחשו ושהרעיפו זה על זה.