המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון: השופט ריבלין

הוועדה למינוי שופטים בחרה בצהריים (יום ג') בשופט אליעזר ריבלין לתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוועדה דחתה פה אחד את ההסתייגויות שהתקבלו למינויו של ריבלין.

החלטת הוועדה הועברה לבית הנשיא, והוא זה שאמור לקבוע מועד להשבעתו בתפקידו החדש. שר המשפטים, מאיר שטרית, טען כי לדעתו אין מניעה שנשיא המדינה קצב יקיים את טקס ההשבעה של ריבלין, ולדעתו הנשיא שגה כשפנה לבקש נבצרות זמנית בזמן השבעתה של בייניש לנשיאת בית המשפט. שטרית הסביר, כי חזקת החפות עומדת לזכותו של קצב עד שתוכח אשמתו.

הוועדה למינוי שופטים (איתן אורטל, סטודיו אדי בוי)

בוועדה למינוי שופטים תשעה חברים: שלושה חברי בית המשפט העליון כשבראשם הנשיא, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ושני נציגים מלשכת עורכי הדין. את נשיא בית המשפט העליון היוצא החליפה הנשיאה הנכנסת, דורית בייניש, ובמקומה נכנסה לוועדה השופטת איילה פרוקצ'ה.

ריבלין מונה לשופט עליון בספטמבר 2000. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1968, וב-1976 מונה לשופט בבית המשפט לתעבורה. בשנת 1978 מונה לשופט בית משפט השלום בקריית גת, ובשנת 1982 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ריבלין לימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב דיני נזיקין ומשפט חוקתי, וכן פרסם ספרים ומאמרים בנושאי משפט.

בתחילת השבוע הושבעה השופטת דורית בייניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. בדברים שנשאה תקפה את הקריאות לפוליטיזציה של בית המשפט. "נוכח התפקיד החיוני שיש לבית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית, יש להוציאו מהמחלוקת שמתחוללת בזירת החיים הפוליטים, יש להגן עליו מפני השאיפות להפכו למוסד המבוסס על ייצוג פוליטי או למוסד המשקף בהרכבו ובדרכי עבודתו את המחלקות המפלגות את החברה בישראל", אמרה.

"מערך כוחות פוליטי זה או אחר אינו חלק מההוויה השיפוטית. לשם כך קיימות שתי זרועות שלטוניות אחרות. המקצועיות, אי התלות, המחוייבות לערכי יסוד של השיטה והריחוק מהזירה הפוליטית הם המבטיחים את פעילותו התקינה של בית המשפט", הוסיפה בייניש.