יופי של מדע

בשנת 1991, בהרצאתם בכנס השנתי של איגוד מנתחי העור בפלורידה, הצהירו זוג החוקרים ג'ין ואליסטר קרותרס הצהרה שהפכה עד מהרה לשיחת היום בכנס. "אנחנו נשתמש בחומר הקטלני ביותר הידוע לאנושות כדי לטפל בקמטים," הצהיר רופא העור שביניהם, ד"ר אליסטר קרותרס. בוטוקס, חלבון המופק מן החיידק קלוסטרידיום בוטולינום (Clostridium Botulinum), כבר היה אז בשימוש לצורך שיתוק מכוון של שרירים, כגון במקרי פזילה - נושא שד"ר ג'ין קרותרס התמחתה בו באותה תקופה. החלבון הקטלני היה גורם מוכר בהרעלות מזון, והוזכר בהקשרים של לוחמה ביולוגית.

למעלה מעשור מאוחר יותר, באפריל 2002, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, את השימוש בבוטוקס לצורך שיתוק תנועות שרירי הפנים באזור המצח, תנועות הגורמות לקמטי הבעה. הזרקת הבוטוקס לשרירים בחלקי פנים נוספים, למרות היותה התוויה בלתי מאושרת, כבר היתה אז לאופנה לוהטת. בשנת 2005 דיווחה חברת אלרגן, המשווקת את החומר, ששוק הזרקות הבוטוקס מתקרב לרף מיליארד הדולרים.

בוטוקס איננו החומר היחיד המתקרב לגבול הדק שבין טיפול תרופתי לטיפול קוסמטי. מאז שנות התשעים של המאה ה-20, יותר ויותר חומרים לשימוש קוסמטי הופיעו בשוק לאחר שעברו תהליכי מחקר ופיתוח מרוכזים, יסודיים ומדוקדקים, כמקובל בשלבים הראשונים של פיתוח תרופות. כך הופיעו חומרים המשַטחים קמטי עור, מונעים התקרחות, מפחיתים שׂיעור-יתר ועוד.

יש להם דרישות

במשך מאות רבות, ואולי אף אלפי שנים, הציעה תעשיית הקוסמטיקה מוצרים שעיקר תכליתם היה יצירת אשליה של יופי טבעי. משחות ואבקות כיסו פגמים, ונוזלים וקרמים הבטיחו עור בריא ורענן - גם אם לא תמיד עמדו בהבטחה זו. ואולם, הצרכן המערבי בחברה הדשנה, המשכילה והמזדקנת של תחילת המאה ה-21 למד לדרוש איכות גם בתחום זה. כך עלתה הדרישה לחומרים קוסמטיים מתקדמים יותר מאלה שהוצעו בעבר. בניגוד לקרמים ולמשחות שנשענו במשך שנים ארוכות על תכונות כגון מרקם חלק וריח נעים, מבקשים צרכני ההווה לקבל מוצרים יעילים יותר, המבוססים על שיטות מחקר מודרניות. הצרכנים החלו לדרוש מוצרים היכולים להוות תחליף לטיפולים ולניתוחים פלסטיים, ושאפשר להשתמש בהם בבית, כחלק משגרת היומיום.

תהליך הזדקנות העור מורכב משינויים ביוכימיים, היסטולוגיים ופיזיולוגיים, המתרחשים במהלך השנים ומואצים בהשפעתם של גורמי סביבה. ואכן, הצרכנים בני הארבעים-פלוס, הערים לשינויים ביולוגיים מצטברים אלה, המשפיעים על מראהו החיצוני של עורם, הם המגזר המשפיע ביותר על השוק הקוסמטי.

עם זאת, חברות קוסמטיקה רבות, המשווקות מוצרים לטיפול בבעיות עור שהזמן גורם, מרחיבות את קהלי היעד שלהן גם לקבוצות אוכלוסייה צעירות יותר. זהו דור שהתחנך על ברכי פתרונות מדעיים ועל הגישה הבסיסית הדוגלת במניעה כאסטרטגיית טיפול ארוכת-טווח. לפיכך אין זה מפתיע, שאנשים בני שלושים-פלוס מהווים כיום מנוע משמעותי בצמיחת הדרישה הצרכנית לחומרים פעילים. קבוצת צרכנים משפיעה זו מעמידה כיום בראש דרישותיה מחברות הקוסמטיקה פתרונות ראויים לבעיות השינויים החלים בעור: תכשירים המחליקים קמטוטים קלים, מעניקים גוון אחיד וממצקים עור רפה.

בצד בעיות הזדקנות העור, יש כמובן בעיות קוסמטיות רבות אחרות, המהוות קרקע פורייה למוצרים חדשים הזורמים אל המדפים ללא הפסק. נראה שעם הופעת פצעי הבגרות הראשונים על פניו של צעיר בגיל העשרה, מתפתחת המודעות לצורך בפתרונות נאותים לבעיה שהיא אסתטית בעיקרה. בערך באותו גיל מוסיפות על כך הבנות את הדרישה לחומרים מסירי שיער. עם הופעת המודעות והצורך, קלה הדרך לחנך את קהל הצרכנים להשתמש בתכשירים לניקוי העור, ולאחר מכן בתכשירים המוסיפים שכבת לחות לעור שהתייבש לאחר הניקוי. אך הצרכנים דורשים פתרונות גם לבעיות נקודתיות, הנוגעות למראה אזורים ספציפיים בעור. דווקא צרכנים צעירים מעוניינים מאוד להעלים כתמים ונמשים על עור הפנים, לטשטש עיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים, להדגיש את השפתיים ולטפל בהופעת צלוליט ונימי דם מורחבים.

על כל אלה מתווספות תפישות יופי תרבותיות, כמו הדרישה להבהרת עור הפנים במזרח הרחוק. דרישה זו מגלגלת היום מכירות של 5.6 מיליארדי דולרים ביפן לבדה, שבה 25% מכל מוצרי הטואלטיקה מכילים חומרים מבהירי עור. במחקר שוק שנערך ביפן לפני שנים אחדות, הצהירו רוב מכריע של הנשים היפניות שינסו כל חידוש, מבלי להתחשב במחירו, ובלבד שיהיה פעיל ובטוח.

חברות הקוסמטיקה הגיבו על דרישות השוק בעניין רב. אחרי ככלות הכל, אנשי מחלקות המחקר והפיתוח הקוסמטי התחנכו על ברכי אותן שיטות מחקר מדעי שאליהן פנו גם חוקרי תעשיית התרופות. כך נרתמו כלים מדעיים מתקדמים למחקר המבוסס על שני רבדים עיקריים: מחד גיסא, הוקצו משאבים ניכרים לחקר התופעות הביולוגיות המוגדרות כבעיות קוסמטיות. מאידך גיסא, התפתח ענף מחקר ופיתוח תוסס העוסק בחומרים פעילים, שמטרתם להתגבר על בעיות אלה.

המדע בשירות הקוסמטיקה

דוגמה בולטת למחקר מסוג זה, של תופעה ביולוגית המוגדרת כבעיה קוסמטית, היא חקר הזדקנות העור. זוהי, כאמור, אחת הבעיות החשובות ביותר בעולם הקוסמטיקה, שפתרונות לה הם מבוקשים ביותר בקרב קהל הצרכנים. בין התופעות הכרוכות בהזדקנות העור ניתן למנות הופעת קמטים, כתמי גיל, הרחבת כלי דם, שינויים בגמישות, צלוליט וכדומה. ברמה התאית, מבחינים בהשפעות מזיקות על ממברנות (קרומיות) התא ועל מבנה המולקולות, המצטברות עם השנים, כגון אלה הנגרמות עקב תהליכי חמצון וחשיפה לאור אולטרה-סגול.

הערכות שביצעה חברת מחקרי השוק האמריקנית FIND/SVP חוזות, ששוק הטיפולים השונים נגד הזדקנות העור -Skin Anti-aging  - יגיע בשנת 2007 לסכום המדהים של 11 מיליארדי דולרים, וזאת מתוך שוק כולל של מוצרים לטיפול בעור שערכו מוערך בלמעלה מארבעים מיליארד דולר.

אחדים מן הנושאים העיקריים, שחקר הזדקנות העור מתמקד בהם כיום, הם התהליכים הפיזיולוגיים והמולקולריים הקשורים לשינויים בחומרים המהווים את התשתית החלבונית של העור. כך, למשל, מנסים החוקרים להשפיע באמצעות חומרים שונים על המבנה המרחבי של מולקולת הקולגן (collagen triple helix) ועל תהליכי ההתפרקות של החלבון אלסטין - elastin - ולמנוע שינויים המתרחשים במבנה הרכיבים הליפידיים של העור.

גם לגורמים מכניים יש השפעה על הופעת קמטים בעור. קימוט של פני שטח העור נגרם עקב התכווצויות חוזרות ונשנות של שרירי פנים מסוימים, כתוצאה מתנועות הבעה תכופות. גורמים מכניים אחרים המביאים להופעת קמטים הם השפעתו המתמשכת של כוח הכובד, לחצים על העור בזמן שינה וכדומה.

עוד בשנת 1997, כאשר שהה בקליפורניה לצורכי מחקר, הוכיחה קבוצתו של הספרדי אנטוניו פרר-מונטיה (Ferrer Montiel) שהתערבות ביוכימית עשויה להשפיע על תהליכי קימוט העור עקב פעולה חוזרת של שרירי הבעה. החוקרים הציעו התערבות מונעת בשני תהליכים עיקריים המתרחשים בנקודת הצומת (סינפסה) שבין העצב המפעיל והשריר המופעל. בדרך זו יהיה אפשר למנוע את כיווץ השרירים בעקבות תהליכי שחרור של נוירוטרנסמיטרים.

תחילה זיהו החוקרים בקבוצתו של פרר-מונטיה שלושה חלבונים עיקריים המשתתפים בעיגון ובשחרור שלפוחיות הנוירוטרנסמיטר אצטיל-כולין, חלבונים המכונים SNARE. בשלב הבא יוצר בתהליכים ביוכימיים מתקדמים חלבון סינתטי המחקה את אחד החלבונים העיקריים המשתתפים בתהליך. כניסת חלבון זה לאזור הסינפסה משבשת את יצירת הקומפלקס הטבעי הגורם להתכווצות השריר, שהוא ה"אשם" העיקרי בהיווצרות קמטי הבעה. קבוצת מחקר בולטת זו הראתה גם, שניתן להשפיע באותה צורה גם על פעולת קטכולאמינים, האחראים ליצירת קמטוטים עדינים יותר בעור.

את מחקריהם של פרר-מונטיה ועמיתיו המשיכה חברה מסחרית בשם ליפוטק (Lipotec SA), שבנתה חומר משבש כזה והדגימה את פעולתו הביולוגית ואת בטיחותו בשימוש. החומר זכה לשם Argireline, והוא אחד מחומרי הגלם הפעילים המתקדמים ביותר בתכשירים הקוסמטיים בשנים האחרונות.

המירוץ אחר חומרים נוספים המשפיעים על העור ברמה התאית הוא בעיצומו. חומרים כאלה יהיו פעילים יותר, וימשיכו להשפיע גם לאחר שהוסרו מפני העור. ואולם, מעצם הגדרתה, פעילות כזו מטשטשת את הגבול בין חומר המוגדר כקוסמטי ובין חומר תרופתי, פרמצבטי. המונח המבטא בצורה הטובה ביותר את מצב הביניים הוא "חומרים קוסמצבטיים".

על פי ההערכות, מכירות המוצרים הקוסמצבטיים יגיעו בתוך כשנתיים להיקף של כ-25 מיליארדי דולרים, מתוכם כעשרה מיליארדי דולרים בארצות-הברית. תחזיות אלה מבוססות על גידול שנתי מרשים של 10 עד 15 אחוזים במהלך חמש השנים האחרונות. ביקוש אדיר זה ניזון משני מקורות: מצד אחד, השוק הגדול - בארצות-הברית לבדה, כ-38 אחוזים מן האוכלוסייה יהיו בעוד כשנתיים בני 45 ומעלה. ומצד אחר, המחקר והפיתוח האינטנסיביים המתקיימים היום בתעשייה דוחפים לתוך השוק הצמא חומרים חדשים.

• בכתבה הבאה: להיות או לא להיות תרופה - הדילמה של תעשיית היופי.