ושלא תידרדר לי לנחמדוּת כאן, שמעת?
בימינו, בחורים טובים מנודים אצל הבנות. אבל אין מקום לפאניקה. כולנו היינו פעם בחורים טובים, בשנה הראשונה שלנו בעיר הגדולה, פשוט לא ידענו שאנחנו כאלה. רובנו נחלצים בבוא העת מהמעמד המביש של בחור טוב ומשדרגים את הסטטוס שלנו. מתקדמים בסולם הדרגות שלהן
לפני ארבע שנים שמעתי דו-שיח קצרצר ואלמותי בין שתי בנות בתל-אביב:
"חיים הוא בחור טוב, רוצה להכיר אותו, רונית?"
"את נורמלית? בחור טוב תכירי לסבתא שלך, שומעת?"
בחור טוב
בחור טוב זה הכי למטה שרק אפשר. רונית לא צוחקת. רונית מייצגת את רוב בנות מינה בגוש דן. יש מאחוריה מסכת שלמה שעוסקת בדירוג של גברברים. הגיע הזמן, לדעתי, לחשוף הכל. אנחנו חייבים להבין את השפה שלהן. זה מתחיל להיות קריטי...
בשנת 2006 בחור טוב הוא אותו גבר שאף אשה לא תתקרב אליו. הוא עלול לקנות לה פרחים, חס וחלילה. הוא מצלצל ומחלק מחמאות, הוא אפילו מסוגל לכתוב לה שיר. בחור טוב הוא אחד שעדיין מחזר אחרי האשה שלו. זה מעורר אצלן בחילה, ושלא נדע. בגוש דן זה לא בא בחשבון. נקודה.
בשנת 2006 בחורים טובים מנודים אצל הבנות. אבל אין מקום לפאניקה. כולנו היינו פעם בחורים טובים, בשנה הראשונה שלנו בעיר הגדולה, פשוט לא ידענו שאנחנו כאלה. רובנו נחלצים מתישהו מהמעמד המביש של בחור טוב ומשדרגים את הסטטוס שלנו. מתקדמים בסולם הדרגות שלהן.
הבחור הנחמד
במקום בשני מלמטה בהיררכיה הזו נמצא הבחור הנחמד."איזה נחמד אלכס הזה, ממש נשמה טובה, נכון רונית?"
"כן. אז בואי נעתיק ממנו את העבודה בכלכלה. אין בעיה".
נחמד זה שקוף. בחור נחמד הוא החנון, הפראייר. הן לא יוצאות עם נחמד, חלילה. אבל להעתיק ממנו עבודות? בטח. בשביל זה הוא שם, ונחמד שהוא שם.
המקסים
כעת, נא להכיר, הבחור המקסים.
"גיל, אתה פשוט מקסים. אני יודעת שאני עושה טעות. אני אתחרט. אתה מקסים".
"אבל רונית, למה? אני אוהב אותך! רונית, תני סיבה".
"מקסים!" (דממה)
"כן... אבל..."
"מצטערת" (ניתוק).
את הבחור המקסים הן זורקות. יוצאות איתו, אין בעיה, מציגות אותו לראווה בפני החברות והמשפחה. למה לא? הוא מקסים. אחרי הדייט השני הוא נבעט. בלי סקס, שיהיה ברור. לא שוכבים עם המקסים. הוא רק מין "מקסים שכזה", היא חושבת לעצמה, "הוא יכול להקפיץ לי קצת את האגו, מה רע?"
החמוד
כמעט בפסגה מצוי לו החמוד.
"רונית, תראי איזה חמוד יושב שם בשקט בפינה".
"כן הוא נראה מאמי, הייתי צובטת לו בטוסיק עכשיו".
עם החמוד הן מתחילות במועדון. הוא צולח דייט שני. הוא מתענג על סקס טוב. לא רע לו , לחמוד. אחרי שבועיים-שלושה הוא נבעט, כי היא "חייבת להמשיך הלאה בחיים". החמוד הזכיר לה, אבל ממש הזכיר לה את האקס המיתולוגי שלה. זה שעשוי כל רגע להידפק על הדלת שלה, לזחול על ארבע ולבקש סליחה. אוטוטו זה קורה. האקס כבר כאן בחזרה. אז למה לבזבז את הזמן עם החמודי ההוא?
המניאק הטהור
בפסגה, בטופ של הטופ, אני נרגש להציג בפניך את "המניאק הטהור". גם הן מתרגשות."וואייי רונית, תראי שם, תראי אותו, זה מיקו, אני מכירה אותו".
"מממ... כן, אני רואה אותו. מה אמרת? כן, מיקו".
הן מגמגמות ומתבלבלות בסביבתו. ומה לא נאמר ונכתב כבר על המניאק המאושר הזה. מיקו, שם בדוי. בראש הפירמידה. ראש שרשרת המזון. אדיש. אנטיפתי. שתקן. מוזנח. משוגע. לא צפוי. לא שם עליהן. מתעלל. אכזרי. שולט.
זה לא פשוט להיות מניאק בימינו. אין הרבה מסוגו. אז בואו נודה בזה, ונקנא בו בשקט.
לדעתי יש בזה משהו גנטי, תורשתי, אולי מזל.
עם המניאק הן גם חולמות להתחתן. "לביית את המניאק", בטח שמעתם את הסיסמה האתגרית הזאת. הן חולמות על חתונה, והוא רק שוכב איתן מתי שבא לו, מגחך ונופח, מגרבץ ונרדם. או כמו שחנוך לוין אמר: ביצים מסריחות וגרביים, או גרביים מסריחים וביצים. לא חשוב הסדר, הבנתם את הרעיון.
אחרי שבועיים-שלושה היא נבעטת, כי הוא "חייב להמשיך הלאה בחיים". הוא נמצא כאן בשליחות, המניאק הזה. אז בואו רק נפרגן לו בשקט, נקנא ונחלום.
האימייל של גיל
הוא אפילו מסוגל לכתוב לה שיר!
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים