מסע הפרסום של פוקס
אין מתאימה יותר מאורית פוקס להופיע על שער גיליון 900 של "פנאי פלוס". אחרי הכל מדובר במעין סמן ימני של תעשיית הבידור הישראלית. מצד אחד, אף צלם לא יכול לעבור לידה בלי לתקתק תמונה, ומצד שני היא נמצאת בשולי תעשיית הבידור, מביטה עליה מהצד ולא מצליחה להשתלב. "בחו"ל מכבדים את הכוכבות הסקסיות, הן מתפרנסות מזה". ובארץ? גורנישט+
900 גיליונות של "פנאי פלוס" זרמו בירקון של עולם הבידור, 900 גיליונות של רכילות, המלצות, אירועים, פתיחות ומפורסמים שעלו לגדולה וירדו ממנה באותה מהירות. הסיבה שאורית פוקס נמצאת על השער דווקא השבוע היא מה שהיא מייצגת. היא סלבריטי בהגדרה: היא מוזמנת, ומגיעה, לאירועים והשקות, אייטמים בעניינה עולים במדורי הרכילות, והיא מטבע עובר לסוחר מבחינת עסקים המעוניינים להתפרסם - תמונה שלה עם קרדיט למספרת ז'קו ומסעודה תיכנס לעיתון. מצד שני, אם עכשיו מצמידים לכם אקדח לרקה, ודורשים מכם לנקוב בשלושה פרויקטים שפוקס הרימה בשנים האחרונות, מה הסיכוי שתישארו בחיים?
פוקס (27) היא סוג של סמן, תדמית שגדלה מעבר לאדם עצמו, ועכשיו היא מסמלת משהו גדול יותר. פוקס היא כנראה לא הבחורה הכי מתוחכמת בעולם, ולא פעם היא תגיד בקול מה שהתעשייה תגיד בלב. יש בה משהו ילדותי עד כדי צביטת לב, ואי אפשר שלא לתהות מה דוחף אותה למקום שאליו היא חותרת. היום פוקס היא דוגמנית (למרות שמעולם לא הובילה אף קמפיין), וברזומה שלה אפשר למצוא את תפקיד נערת הפקס (משחק המילים במקור) של תוכנית הסקס בערוץ אגו, טור שכתבה באתר "נענע" על סקס, לוח שנה פרובוקטיבי שבו כיכבה, תפקיד אורח בסדרה בערוץ הראשון, תפקיד בחזה חשוף בגרסה המחודשת של "אסקימו לימון", ובימים אלה צילומי בלוג לאתר של שמוליק טיאר. "אני משהו, אבל לא משהו", מפרשנת פוקס את מצבה. "זה כאילו אני קיימת, למרות שאומרים עליי שאני לא עושה שום דבר. ב'מעריב' נתנו לי את 'הערבה', אין לי טעם ולא ריח. לא עושה כלום, רק באה לאירועים ואפשר להסתדר גם בלעדיה. זה היה פוגע ומעליב, וגם התמונה לא היתה משהו. ועשיתי דברים, אני באה לאירועים וצלמים מתנפלים כמו ציידים".
איך הרגשת?
"זה שבר אותי, אבל אני מתאפסת. אי אפשר להתייחס לכל תמונה. אני גם שונאת שמכניסים את המילה סיליקון או תופעת טבע. כי די, עברנו כבר את הקטע. אם תיסעי למיאמי, מישהו עושה עניין מסיליקון? כל בחורה שנייה שם מנפחת יתר על המידה. כבר שנים אני בתחום ועדיין הסיליקון? למה?".
למה זה קורה כאן?
"הם לא התבגרו. מתנהגים כאילו זה חריג, וזה לא נכון. חוץ מזה, זה מתאים לי לגוף, אני לא קטנה. אני זוכרת שפעם מישהי כתבה 'חזה מפלצתי'. איך אפשר להגיד דבר כזה? כל פעם שיש משהו שקשור לניתוחים פלסטיים או ברבי קוראים לי לתת דעה".
ועם ברבי אין לך בעיה להיות מזוהה?
"ברבי זה חמוד, מתוק. גם אין לי בעיה לתת דעה, וטוב שנותנים לי הזדמנות להגיד מה אני חושבת, כי יש לי מה. בדרך כלל שמים תמונה גרועה שלי וכותבים משהו וזהו. בגלל זה אני כל הזמן דואגת שהכל יהיה בסדר. כל שלושה שבועות אני נוסעת לדב קליין, הוא מזריק לי זריקות קסם. כל פעם אני נוחתת עליו ככה בין הקליינטים".
צריך כל שלושה שבועות?
"לא צריך, אבל אני אומרת לו - מה שיש תזריק לי, העיקר להזריק. זה משהו בראש".
זה חינם?
"זה מה שטוב בתעשייה הזאת. אם הייתי משלמת תמורת מה שאני עושה, זה היה יוצא אלפי שקלים. בגדים ופלסטיקה ושיער, טיפולים, איפור קבוע, טיפולי פנים, הכל, אפילו בחינם, רק לעשות לי. יש מלא מספרות שרק רוצות שאני אבוא. ואני משועבדת, זה גם בלונד, גם פן".
איזו תחזוקה יש? תפרטי.
"שיער, ציפורניים, שיזוף, איפור - ואני קונה איפור מאוד מקצועי. איפור קבוע לגבות. ניתוחים אני כבר לא עושה, אבל הזריקות האלה, מסכן ד"ר קליין. אני מאוד אוהבת אותו. הוא מבין ציצים".
כמה ניתוחי חזה הוא עשה לך?
"הגדלה והקטנה. וקצת בשפתיים. הרבה פעמים באתי אליו ואמרתי לו תזריק לי ככה, והוא אמר לי 'במוח אני אזריק לך, תסתלקי מפה כבר'".
כשאת מדגישה את המראה החיצוני שלך, זה לא כאילו את אומרת זה מה שיש לי לתת, תתייחסו לזה?
"בינתיים זה מה שיש לי לתת, כי לא נותנים לי משהו אחר. בימים הקרובים אני לוקחת מנהל אישי ועושה דברים שלא קשורים לדוגמנות".
מה הכי בא לך לעשות?
"לשיר קצת או להנחות".
ממה את חיה בעצם?
"יש את התכנים הסלולריים שאנשים מורידים, ויש את כוכב הקופים ב'נענע', ואני שם. אנשים מציעים לי דברים לי כל הזמן, בגלל זה אני צריכה גם סוכן. אני לא יודעת לעמוד מולם. עכשיו אני לוקחת מישהו מאוד חזק. יהיה לי קשה, כי הוא דיקטטור. הוא אומר 'אין לך שום מושג איך להתקדם בקריירה, ואת צריכה לעשות בדיוק מה שאני אומר".
הוא צודק?
"במאה אחוז. אני עושה שטויות, יש דברים שאסור לעשות, למשל ללכת לאירוע שבור".
איזה אירוע?
"שבור. אני לא סנובית או משהו, אבל זה אירוע של קהל לא טוב. אירועים פתוחים שכולם באים. אני אוהבת את ההשקות, הפתיחות, דברים כאלה. יש מעט אנשים, יש כיבוד, שותים קצת וזה נחמד".
את עדיין הולכת לאירועים?
"מעט מאוד, אני יותר בשליטה. פעם הייתי הולכת לכל אירוע, הייתי מתלהבת. היום כבר אין לי כוח. אני גם נורא ביתית, אני רוצה הביתה. למיטה, לחתולה שלי. אני לא אוהבת את כל הבלגן בתל אביב".
למה הורדת את מינון החשיפה?
"כי הבנתי שאפילו אם אני בלונדה וסקסית וזה, אפשר לכסות. להיות יותר קלאסה. נכון שלפעמים מתחשק אז באים ככה, פתוח. אבל לנסות לבוא מעודן. כל תפקיד שקשור למין אני רוצה לפסול. אני מצטערת על מה שעשיתי עד היום, נערת הפקס, 'אסקימו לימון'. מצטערת. אני גם ככה משדרת סקס, לא צריך".
את אמביוולנטית בכל מה שקשור לתחום.
"אני אוהבת את האירועים, אבל מצד שני אני ילדה קטנה, ביתית מאוד".
אז איך זה מסתדר ביחד?
"אין לי מושג. כל הזמן אומרים לי 'אורית מה את עושה בארץ. לכי לחו"ל', שם יש גם כסף. שם סלב מקבל מתנות ב־50 אלף דולר. על כל אירוע שהם באים, נותנים להם כסף כמו שצריך. מכבדים את הכוכבות הסקסיות, הן מתפרנסות מזה. יש שם 'פלייבוי' - זה מכובד".
אז למה שלא תיסעי?
"אני לא יכולה לחיות בחו"ל. אני נוסעת לכמה ימים ואני רוצה הביתה".
הרקורד שלך בתעשייה סוגר לך דלתות?
"אנשים נבהלים. אבל הציבור אוהב אותי, ואם הקהל אוהב, למה לא נותנים לי לעשות דברים?".
את אוהבת את תשומת הלב שאת מקבלת?
"תלוי מתי. עכשיו הלכתי מהאוטו ואשה אחת על אופניים אמרה לי 'את תעשי פה תאונה'. אני מודה שאני גורמת לזה, הבלונד ועסקת החבילה הזאת, אבל יש מצבים שלא בא לי שיתייחסו".
יד על הלב, מתחרטת על השינויים?
"לא, אבל הייתי צריכה לחשוב פעמיים לפני שהגדלתי את החזה. ראיתי סרט עם מרילין מונרו, וזה מדהים. היא היתה סקסית טבעית והחזה שלה לא גדול במיוחד. אבל אני לא מתחרטת".
זה הפיך, לא?
"לא. אי אפשר להוציא, אלא אם כן עושים הקטנה, ואז זה ניתוח. בכל מקרה לא הייתי מוציאה כי הם יפים. אבל לפעמים אני מהרהרת, אולי לא הייתי צריכה לעשות".
- את המילון השלם לעולם הבידור מבעד עיניה של אורית פוקס תוכלו למצוא בגיליון 900 של פנאי פלוס
