המסך ירד, הצרות נשארו והחריפו
"בשבועיים האחרונים מכבי ת"א ניצחה בבית והניתוחים היו יותר סלחניים, אבל ההתפרקות בזאגרב חשפה מחדש את הבעיות. אין מנהיג, אין מאסה, התלות בוויצ'יץ' טוטאלית, ביינום הולך עם הראש בקיר והלפרין סובל מבעיה מנטאלית. הבעיה שבהמשך יהיה אפילו יותר קשה". מוטי דניאל ראה את הצהובים מובסים ולא מצא סיבות לאופטימיות
בשני המשחקים האחרונים באולם ע"ש דראזן פטרוביץ', מכבי טיילה לנצחונות ברורים וקלילים. הפעם, החל מהרבע השני ועד שלוש דקות לסיום, ציבונה שלטה ומכבי נראתה רע מאוד. ציבונה נתנה את הטון לאורך כל המשחק. גם ברבע הראשון התוצאה נשארה שקולה, רק כי ציבונה לא קלעה מבחוץ. כניסתו של כריס וורן, שפגע משלוש, הביאה לבריחה הגדולה שהגיעה ל-20 הפרש.

שארפ מול ראזיץ'. בפעמים הקודמות, מכבי טיילה בזאגרב (צילום: איי פי)
כל הבעיות שמלוות את מכבי השנה בלטו שוב. אם בשבועיים האחרונים הניתוחים יותר סלחניים, כי מכבי ניצחה, אז הערב התחדדו עוד יותר החסרונות במאסה מתחת לסל, התלות בניקולה וויצ'יץ', המחסור בגארד מנהיג שיוביל את הקבוצה ויכוון אותה, והתפוקה הבלתי קיימת של שניים מהזרים.
ביינום התקיף עדיף על וויל המתוסכל
ביד אליהו יש למכבי קהל דוחף שמשפיע על שחקניה, שחקני היריב, השופטים וכו'. הנהנה העיקרי מכך עד היום היה וויל ביינום, שאצלו הפער הגדול ביותר בין משחקי בית לחוץ. מכיוון שהערב זו כבר הפעם השנייה בשני משחקי החוץ שהתפוקה שלו אפסית, העניין מתחיל להסתמן כמגמה. זה לוקסוס שבלעדיו למכבי כמעט ואין סיכוי לנצח. נכון שהוא צעיר ולא מנוסה, אבל בקבוצה כמו מכבי תל אביב ימי החסד מעטים, בעיקר כששכר הלימוד יקר כל כך.
ביינום הוא הסמן הימני למשחק האנרגטי של מכבי. יש סל מלא טענות על משחקו האנוכי, אך בשורה התחתונה מכבי זקוקה לנקודות הקלות שלו בהתקפות מתפרצות ובהתקפות מעבר. במחצית הראשונה הוא לא יזם כלום ולא ניסה להשפיע על המשחק, ואחר כך היה מתוסכל והלך עם הראש בקיר ללא תוצאות. אישית, אני מעדיף אותו פעיל ותוקפני בהתקפה, כי אז השפעתו על המשחק חיובית וגדולה יותר.
מאמן ציבונה הצהיר השבוע בכל הזדמנות שוויצ'יץ' הוא השחקן החשוב ביותר של מכבי והמפתח בניצחון עליה טמון בעצירתו. החל מהפתיחה, מוקדו מאמצי ציבונה בלחץ עליו. זה נתן לליאור אליהו חופש פעולה, והוא כבר הוכיח שכאשר נותנים לו, הוא יודע לקחת. ברבע השני השיטה השתלמה עבור ציבונה. נבן ספאחיה הוריד לספסל את ניקולה, שלא היה אפקטיבי במיוחד עד אז, מכבי התקפלה וההפרש עלה עד לרמה שמכבי לא חזרה ממנה.
הלפרין נראה כמי שלא רוצה לשחק
קראתי השבוע ציטוט של יותם הלפרין שטוען שהתקשורת מנסה לחסל אותו. לדעתי, הלפרין סובל מהפער הגדול בין רמת הציפיות ממנו לבין התפוקה שהוא מייצר. אני מוכן לתת לו הנחות בדברים מסוימים ומבין את הלחץ המנטאלי הגדול שמונח על כתפיו. בניגוד לאליהו, שהגיע למכבי בפרופיל די נמוך, הלפרין הגיע על תקן של בן אובד ששב הביתה כדי להושיע ולהנהיג. ה"הייפ" סביב קמפיין ה-NBA שלו (למרות שאליהו נבחר לפניו בדראפט) והעונה האחרונה בלובליאנה, גרמו לכולם להניח שיש על מי לסמוך.

הלפרין בקרואטיה. חייב לקפוץ מדרגה (צילום: רויטרס)
כאמור, אפשר לתת הקלות, אבל במכבי הלחץ מתמיד ויותם חייב להתגבר ולקפוץ מדרגה. הוא חייב לעשות סוויץ' מהיר בראש ולהפגין יותר התלהבות, יותר חדוות משחק ויותר אנרגיות שישפיעו על שחקנים אחרים, גם בהגנה וגם בהתקפה. יותם סובל מתחילת העונה מבעיות מקצועיות, אך הן מינוריות לעומת הבעיה המנטאלית שגורמת לו להיות סגור והססן. באחד מראיונותיו הראשונים, כשרק עלה לבוגרים, אמר שכילד קטן החלום שלו היה לשחק מול היכל מלא ביד אליהו. היום, כשהוא מקבל את הבמה, נראה לא פעם שהיה מעדיף שיעזבו אותו בשקט ולא יבקשו ממנו לשחק.
קומבינציות רבות, ואפילו לא פליקס אחד
מכבי די התפרקה, והצליחה איכשהו להתחבר בדקות האחרונות ולצאת עם הפסד מזערי. ספאחיה ניסה קומבינציות מוזרות, וספק אם חלקן בכלל תורגלו באימוני השבוע שחלף. ראינו הרכב של חמישה ישראלים, ראינו הרכב של ארבעה גארדים וג'יימי ארנולד. אבל יש גם הרכבים שלא ראינו.
רודני ביופורד ונואל פליקס ממשיכים במסורת הקצרה שבנו להם, לחמם את הספסל. לטעמי, ב-20 הפרש היה הזמן לזרוק את פליקס למים. הזדמנות אחרת כבר לא נראה לי שתהיה לו. במצב הייאוש שנוצר, יכולנו לקבל תשובה אם הוא באמת שחקן כדורסל או תייר. נזק הוא לא יכול היה לגרום. אולי תועלת.
כתבתי כבר בשבוע שעבר שאם פליקס טוב, הוא צריך לשחק, ואם לא, צריך לשחרר אותו במהרה. כל משחק שעובר בו הוא לא מוריד את הטרנינג, מצמצם למינימום את הסיכוי שיום אחד הוא יביא תועלת.
ככל שנוקפים השבועות, אנחנו רואים עלייה ברמת היריבות של מכבי. בעתיד, המשחקים יהיו קשים אף יותר לצהובים, בעיקר רחוק מהבית.