טום וילסאק רוצה להיות נשיא ארצות הברית

מושל מדינת איווה, טום וילסאק, הכריז היום (ה') שהוא רץ לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית. וילסאק בן 65, אינו במצב טוב בסקרים, אבל הוא מסתמך על ניסיון העבר לפיו הבוחרים האמריקנים מעדיפים לבחור מושל בעל ניסיון ביצועי, על פני סנאטור.

ג'ון קנדי היה הסנאטור האחרון שנבחר לנשיא ב-1961. מאז בחרו האמריקנים סגני נשיאים כמו ג'ונסון, ניקסון, בוש האב, או מושלי מדינות כג'ימי קרטר, רונלד רייגן, ביל קלינטון והנשיא בוש הבן.

וילסאק הוא הפוליטיקאי הראשון המצהיר רשמית על רצונו להשתתף במירוץ לנשיאות ב-2008. מבין המתמודדים הדמוקרטים, הסנאטור הטירון בארק אובמה עושה את כל הצעדים הדרושים לריצה - אך עדיין טוען שהוא "חושב על זה". הסנאטורית הילארי קלינטון גם היא "בודקת את השטח", אך עדיין לא הודיעה רשמית על כוונתה להשתתף במירוץ, למרות שהיא מובילה בפער גדול בסקרים - 33 אחוז לעומת 15 של אובמה ו-14 לסגן הנשיא לשעבר אל גור, והמועמד לסגנות ג'ון אדוארדס. ההערכה היא שקלינטון תצטרף רשמית למירוץ אחרי ראש השנה האזרחית.

וילסאק מסיים את תפקיד המושל בתחילת ינואר לאחר שתי קדנציות מוצלחות, ונחשב לאחד המושלים המובילים בארה"ב, אך הוא זקוק ליותר זמן כדי להציג את עצמו לציבור האמריקני. באירוע בקמפוס אוניברסיטאי באיווה הוא מיצב את עצמו כ"אחד העם" ולא כמו מועמדים אחרים המגיעים למירוץ עם שמות נוצצים. "תמיד הייתי האנדר-דוג ובעל סיכויים פחותים, ותמיד קיבלתי השראה מסיפורים של אנשים רגילים שמתמודדים עם הקשיים בסופו של דבר מצליחים", אמר.

בצד הרפובליקני של הזירה יש פעילות עניפה, כשהסנאטור ג'ון מקקיין, ראש עירית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, ומושל מסצ'וסטס מיט רומני, נחשבים למועמדים המובילים - אך איש מהם טרם הצהיר רשמית שהוא ירוץ. ג'וליאני הכריז על הקמת ועדה לבדיקת מועמדותו לנשיאות. זהו צעד חוקי שמאפשר לו להתחיל לגייס כספים ובדרך זו לבחון את הסיכויים שלו להיות מועמד רציני.

מבין שלושתם מקקיין הוא המועמד המוביל על פי הסקרים. הוא הפסיד לבוש בפריימריז של שנת 2000, לאחר שלא נחשב למועמד של הממסד הרפובליקני. הפעם עושה מקיין את כל המהלכים הנדרשים להיות מקובל על הקואליציה הנוצרית אך יש לו בעיות אחרות: הוא בן 70 ואם יבחר לנשיא, הוא יכנס לבית הלבן בגיל 72 - מבוגר יותר מכל נשיא אמריקני. בעיה שניה שלו היא תמיכתו בתוספת חיילים לעיראק במאמץ להכריע את המערכה, בניגוד לעמדת הציבור האמריקני הרוצה בהוצאת חיילים ממדינה זו.