לכבוד 2007: הצעה למלחמה בתאונות

אל תתנו לנתון המעודד לכאורה של מספר הרוגים נמוך יחסית השנה בכבישים, להטעות אתכם אפילו לרגע אחד. גם בשנת 2006 לא נרשם אצלנו ניסיון אמיתי לטפל בבעיות התחבורה. לא בנושא תשתיות, לא בנושא חינוך-הדרכה-אכיפה, בקושי בתחום התחבורה הציבורית. טוב, עם כמה עשרות מיליארדים בכיס והגדלה עקבית "כי חסר לנו בכל זאת", מזל שלפחות ברכבת נרשמה תזוזה כלשהי. בנושא הכואב ביותר, זה שמוסיף מדי שנה כ-450 הרוגים למצבת השכול המקומית, בתוספת אלפי משפחות אבלות ועשרות אלפי פצועים בדרגות שונות, לא זז כלום.

וזה עצוב, אבל לא ממש מפתיע. העסק האדום מדם מאות הרוגים מדי שנה, מופקד כך נראה משחר ההיסטוריה המקומית בידי שרים שרואים בתפקיד פחיתות כבוד, ובעיקר מנסים לשמור את הראש מעל המים הפוליטיים העכורים, עד שיגיע תפקיד אחר. זוהר יותר, לא כפוי טובה. לא במקרה הם תמיד נראים ונשמעים כאומרים לתקשורת - "תעשו טובה, באמת, תנו להעביר את עונש המאסר הזה כמה שיותר בקלות. אל תעמיסו עלי יותר מדי עובדות והשגות וטענות ומענות. אני כאן רק לרגע, בכל מקרה".

כל שרי התחבורה, והיו לנו כמה עשרות כאלה מאז קום המדינה, עשויים מאותו חומר פוליטי שמונע כאן שינוי לטובה - הם לא מוכנים לפעול עבור שינוי שאינם בטוחים כי ישא פרי בקדנציה שלהם. וכשתקופת שירות ממוצעת של שר תחבורה היא פחות משנתיים, זה גם קצה האופק התכנוני שלו. במקרה הטוב. אם תרצו, זו הסיבה האמיתית לכך ששום דבר רציני לא נעשה כבר שנים בתחום הבטיחות בארץ, למעט כיבוי שריפות עם הזרנוק הקרוב ביותר, והצהרות עם השופר הגדול מכולם.

עברת תאונת דרכים? מלא דו"ח. זה כל-כך פשוט (צילום: חגי אהרון) 

ומכיוון שכל זה לא חדש, נוותר על הסיכום השנתי הקבוע, בו שוב נסביר עד כמה המצב נורא, בו שוב נלין עד כמה שר התחבורה מתעסק בנושאים קרובים ללבו (מי אמר ביטחון?) ולא הקרובים ללבנו (מי אמר טרור בכביש?). במקום לחזור על הברור והידוע, החלטנו לשלוח יד תומכת לממסד הנרפה. במקום להוכיח אותו, נבקש לעזור. במקום לחשוף את כשלונותיו ולפרסם שוב את אוזלת ידו, נציע עצמנו כעוזרים לשיפור המצב.

בואו ונתחיל עם הצעה פשוטה, כזו שלא ממש כרוכה בעלויות מכבידות, כזו שאינה דורשת מנגנונים בירוקרטיים מכבידים, כזו שלא אמורה לעורר אצל אף אחד מהפקידים הבכירים ותאבי השררה, תחושת אי נוחות. משהו קטן וטוב, עם המון פוטנציאל לעזור לחברה.

מוסכם הרי על כולם שכדי לטפל היטב בקטל בדרכים, צריך לנתח ראשית את הגורמים לתאונות. ומה קורה אצלנו? בהיעדר מאגר נתונים אמיתי לגבי תאונות דרכים, מסתמכת כל המדינה על נתוני הלמ"ס, שמתקבלים מהמשטרה. אלא מה, שנתונים אלה, כך אפילו מצהירים אנשי אוצר בכירים, מבוססים על חלק קטן מהתאונות בפועל. הידעתם למשל שעקב מערכת מחשוב שמקורה כנראה בעידן הקרח, לא יכול חוקר משטרתי לציין יותר מגורם תאונה אחד בדו"ח שהוא מגיש? איך אפשר על סמך מידע חלקי כזה, גם אם הוא עצמו מדויק (והוא לא קרוב לכך אפילו), להסיק מסקנות בעלות משמעות של ממש? לא פלא שהגורם האנושי, הוא-הוא האשם בכול.

או קיי, אז יש בעיה שצריך לפתור. בעבר כבר נדרשו לה כמובן ועדות חקירה שונות, אלא שממצאיהן וההמלצות שהותירו, חבויות כנראה במרתפי השב"כ הכמוסים ביותר. אז הגיע הזמן לעשות לזה סוף. הגיע הזמן שנדרוש מהמדינה להתחיל ראשית בתיעוד מסודר של תאונות, ולהפסיק לבסס את פעולותיה על מידע חלקי ומטעה.

הידעתם שבארה"ב מחייב החוק במדינות רבות את מי שהיה מעורב בתאונת דרכים, להגיש דו"ח מפורט למשרד הרישוי? דו"ח בו מפורטות נסיבות התאונה, אשר כולל פרטים על מצב כביש, תאורה, נהגים מעורבים וכו'. במדינת אורגון לדוגמה, חייב להימצא בכל רכב טופס דיווח על תאונה, שמונפק על-ידי משרד הרישוי. בטופס כתוב כי על-פי החוק, כל נהג המעורב בתאונה בה נגרם לאחד הצדדים נזק כספי שאינו זניח, או שנגרמה פציעה ולו הקלה ביותר לאדם כלשהו, חייב לדווח למשרד הרישוי תוך 72 שעות. אי ציות להוראה יגרור שלילת רישיון הנהיגה.

ומה עוד? הטופס מסביר במפורש למה נועדו הנתונים: "המידע המתקבל מטופס זה מסייע לגורמי תחבורה לקבל החלטות חשובות לגבי מערכת הכבישים ובטיחות הנהגים". אתם רואים כמה פשוט? כל תאונה במדינה הזו מדווחת ישירות למשרד הרישוי, תוך שלושה ימים לכל היותר. בידי המחוקק מצטבר כך המידע העדכני ביותר לגבי תאונות הדרכים. מידע שמצוי אגב בידי חברות הביטוח בישראל, אבל נסו לבקש אותו מהן, והכינו עצמכם להתעלמות.

ובבקשה, אל תתחילו שוב עם "זה בלתי אפשרי", ואל תתנו לי שוב את "אתה יודע כמה זמן זה ייקח", ואל תסבירו שוב "אתה יודע כמה זה יעלה". אין בעיה לכלול את זה בתקציב העצום של משרד התחבורה. אם זה ממש חשוב לכם, אנחנו מוכנים גם לערוך בדיקת עלויות. עלינו. רק תזיזו סוף סוף את הישבן לכיוון הנכון, לכיוון המקצועי, לזה שאינו מושפע מעשיית הון פוליטי, אלא נועד לשמור על החיים של כולנו. הולך?

יש לכם הצעות פשוטות נוספות ליישום מיידי? שלחו אלינו מייל (Wheels@y-i.co.il), ואנחנו נעביר אותן לגורמים המתאימים