האמת משתלמת
ב"פעם בחיים", שמגיעה לסיומה, החליטה יוצרת הסדרה, לי ירדני, להניח למציאות לדבר. בסוף כולם הרוויחו מזה. עובדה, אפילו אסי דיין התקשר להודות
מי שיצפה בפרק האחרון בסדרת הדוקו-דרמה "פעם בחיים" שישודר הערב (ד') בערוץ yes ישראלי "לא יוכל שלא לבכות", כך אומרת לי ירדני, יוצרת הסדרה ומי שהוציאה תחת ידה סדרות דומות כמו "פרוייקט Y” ו"החיים על פי Y”, שלוקחות אנשים (יעל בר זוהר וקארין מגריזו למשל), שותלות אותם למשך פרק זמן של שבועיים פחות או יותר בסביבות משונות (אפריקה), ומתעדות את הדרמות שהשינוי הטראומטי הזה מחולל.
"הפרק של היום סוגר את סיפור האהבה הגדול והדרמטי בין מרלה לקארין מגריזו. זה סיפור שלא יכולנו לדמיין שיקרה, כי המרחק ביניהם גדול מכל הבחינות. מרלה הוא בחור משבט ההאמר באתיופיה בשנות ה-20 לחייו שלקראת אמצע העונה התאהב בה מאוד. כשהיא נסעה הוא היה שבור. גם היא בוכה כשהגיע הזמן לעזוב, אבל הוא בוכה כי נשבר לו הלב".
"פעם בחיים" הפגישה את מושיק עפיה ושלומי סרנגה עם חובשי ספסלי הטכניון ואת יעל גולדמן עם יעקב אלפרון ומשפחתו. קובי אריאלי וקובי אוז הובאו במסגרת הסדרה לבית משפחה ערבית החיה על קו התפר ואסי וליאור דיין עשו מדיטציות וחוקנים ביישוב הטבעוני אמירים. בכל פרק נשזרו זו בזו כמה מעלילות המפורסמים בטריטוריה הזרה. זוהי למעשה עונה שניה ומורחבת של "החיים על פי Y", בה השתתפו בין היתר שרית חדד ומיכל אמדורסקי. העונה הנוכחית תוקצבה בנדיבות והעבודה המשותפת של ירדני עם שי כנות הבמאי ("תיק סגור") ונעם וייסמן העורך ("בובות של נייר", "דין וחשבון" של רינו צרור), יצרה מזיגה מעניינת של אקטואליה פוליטית וחברתית עם דגשים דרמטיים.
ירדני ממלאה פיה מים לגבי עונה שלישית לסדרה, אבל מכיוון yes ישנם איתותים חיוביים ביותר לגבי אפשרות כזאת. "אפשר לשאול מה כבר אפשר לחדש בעונה שלישית, אבל אמרו לי את זה גם אחרי העונה הראשונה: 'מה עוד תוכלי לעשות אחרי שהבאת את אביב גפן להתנחלות'? ואני אומרת - תמיד יש מה לחדש, כל עוד מפגישים על המסך עולמות מנוגדים".
ובואי נניח שתהיה עונה שלישית, מה נראה לך שיהיה בה?
"אם תהיה, אני מניחה שהבסיס, שהוא מאוד מעניין ומורכב, יישאר על כנו, כלומר תהיה שזירה של כמה סיפורים במקביל. מה שכן הייתי מוסיפה משהו חדש, לא הייתי משאירה אחד לאחד את אותו פורמט כמו שהעונה הנוכחית היתה שונה מהעונה הקודמת. הוספנו סיפור, מספר הפרקים גדל והמשתתפים ישנו יותר זמן בסביבה החדשה. בנוסף, כל לוקיישן הפך עמוק יותר ובעונה הזאת שמנו דגש חזק בהרבה על הקטע הדוקומנטרי. יותר הנחנו לדברים לקרות, הכל היה פחות מתוכנן. זה לא שמתכננים כל דקה אבל ישנם לוחות זמנים ובכל זאת, הלכנו עם הסיפורים וגילינו שהאמת משתלמת".
תני דוגמא לרווח כזה.
"למשל אסי דיין. כשהצעתי לו להשתתף בתוכנית הוא אמר לי: 'זה רעיון מצוין, אבל חשוב שתדעי: רגש לא יהיה שם. יהיה רק מצחיק'. ובפועל הוא כל כך ריגש, הוא וליאור השניים האלה ביחד ריגשו באמת. הוא התקשר אלי שלשום ואמר 'לא האמנתי שככה זה יצא. אני מאושר שעשיתי את זה'. ומה הרווח? הרווח שלו הוא הקרבה לליאור, והריכוך שהעמדות שלו עברו. הוא היה מאוד אנטי פסיכולוגיה ובשבוע הזה הוא עבר סדנאות ונפתח וישב מול פסיכולוג ונתן את כל כולו בשיחה, אמר לו דברים מהלב ושמע לו. הוא לא האמין בעצמו שילך כל כך רחוק. אבל אם כבר מדברים על טרנפורמציות, לדעתי קובי אריאלי עבר את התהליך הכי רציני מכולם. בהתחלה הוא הודה בגלוי שהוא מפחד מערבים, לא אוהב אותם, מתנגד לגישה שלהם. הערב תוכלו לראות שהוא יוצא מהכפר בבכי בתהליך הפרידה שהתחיל כבר בפרק של אתמול. הוא עוזב כשהוא בעצם אומר 'אני טעיתי'".
ואיזה תהליך עברה יעל גולדמן או משפחת אלפרון?
"המשפחה התייחסה לזה כאל חוויה חד פעמית. יעל עברה עם הצופים תהליך של הכרות עם המורכבות הלא פשוטה בכלל
של חיים במשפחה כזאת שהם לא דבר טריוויאלי. מאמצע השהות שלה שם, היא התחילה לשאול הרבה שאלות וגם קיבלה תשובות. כשהיא בילתה ביחידות עם דרור אלפרון, עלתה השאלה אם אפשר לברוח מהשם של אבא שלך. היא אמרה שלדעתה זה אפשרי והוא, שנראה כאילו הוא נמצא על מסלול אחר מאביו, אמר שלדעתו אי אפשר וזה היה רגע מאוד חזק. האם הוא התכוון לסטיגמה או לדבר עצמו? את זה אנחנו לא יודעים.
"גם משפחת גרשוני עברה תהליך, כשפרופ' גרשוני הכריז בהתחלה: 'מי שלא לומד הוא נכה בעיני' ולאט לאט הוא התקרב לדעה של עפיה ואמר לבסוף שהוא מבין שיש חוכמת חיים, שיש חוכמה מסוג אחר. הסדרה התחילה במפגש בין שחור ולבן ואנו בעצם חוגגים פה את ההתקרבות בין הקצוות. הבנה בין חרדי וערבי ישראלי זה דבר יוצא דופן".
בחיים את רואה הבנות כאלה בכל מקום, בטלוויזיה הרבה פחות.
"נכון. אז אני מאוד שמחה שהצלחנו להביא את התהליכים האלה לטלוויזיה".
אז כולם עברו שינוי?
"לא. בעונה הראשונה למשל, הדעות של גיא מרוז על מתנחלים רק החריפו".
ירדני התחילה את דרכה בתעשייה בגיל 20. עשור מאוחר יותר היא כבר עומדת בראש בית הפקות משלה. לאחרונה עזבה את חברת ההפקות סינרגיה, והקימה עם בעלה אבירם בוכריס (עורך "Yבעשר") חברת הפקות חדשה, מאי-טי-וי, שסחפה אליה לא מעט אנשי קריאיטיב מוכשרים, ביניהם מאיה קלוג ועינב שנהר. "התחלתי לעבוד בערוץ הילדים ואחר כך בערוץ 2 ואז עשיתי פסק זמן ונסעתי לשנתיים ללמוד ספרות באמסטרדם. כשחזרתי לארץ התחלתי לעבוד ב-yes. בעלי אבירם הגיע לערוך בערוץ ונעשינו זוג. לפני שנה, אחרי שלוש שנות חברות, התחתנו. עכשיו הוא עובד יחד אתי על התוכניות הבאות שלנו, וגם ב'פעם בחיים' רוב ההחלטות החשובות נעשו בעבודה משותפת אתו.
"הקמנו חברה משלנו כדי להיות יותר בשליטה, יותר עצמאיים. כרגע אנחנו עובדים על ארבע תוכניות חדשות, שתיים מהן כבר סגורות ושתיים עדיין בפיתוח. נמשיך לעשות דוקו דרמה, אבל אנחנו גם מפתחים דברים נוספים בקו שונה. כיף לעשות מה שאנחנו כבר מכירים, אבל אנחנו רוצים לעשות כבר דברים נוספים, אחרים. אנחנו משתדלים לעשות דברים שונים שיש
להם טוויסט ושלא כל כך דומים לדברים שעושים פה".
עשית סדרות מאוד מצליחות עבור yes. תמשיכי לעבוד איתם?
"אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד עם yes בצורה מאוד רצינית ומתוכננות לנו הפקות גדולות מאוד אתם בשנה הבאה. ועם זאת, אנחנו סגורים גם עם גורמים נוספים, כולל ערוץ 2. אנחנו נעבוד עם כל מי שקיים בשוק".
נשארתם בקשר עם המשתתפים?
"המפיק נמצא בקשר שבועי עם המשפחות. הם מאוד מעורבים ואוהבים להגיד דעתם על הפרקים. מה שמשמח אותנו מאוד זה שכל המשתתפים אהבו את הסדרה- גם משתתפי העונה הקודמת וגם המשתתפים של העונה הזאת. היה לנו קצת יותר קשה אם הם לא אם הם לא היו אוהבים אותה. מעניין שכולם ראו כל יום את הסדרה ולמדו להכיר אחד השני רק מהצפייה בטלוויזיה כי צילמנו הרי בחמישה לוקיישנים שונים. אחרי חודש של שידורים התקשר אלי אסי ואמר 'אני רואה את האנשים האלה, אני רוצה להכיר אותם'. גם יעל בר זוהר רצתה מאוד לפגוש את כולם, אז ארגנתי ארוחת ערב רק להם אצלי בבית. כולם כל כך התרגשו ומיד הרגישו שהם מכירים אחד את השני, למרות שהם בעצם נפגשו לפני שבועיים בפעם הראשונה".
ומה לגבי אנשי שבט ההאמר? הם ראו את התוצר הסופי?
"הם לא ראו. אין אפשרות להגיע אליהם ואי אפשר לשלוח אליהם את זה כי אין איך ואין להם כלום: לא מחשבים, לא חשמל. הדרך היחידה לגרום להם לראות את הסדרה היא להביא אותם לפה, אז אפשר לומר שעבורם זו באמת היתה חוויה של פעם בחיים".
