ערוץ אגו. על השכונה של מכבי תל אביב
"שמעון מזרחי משפשף את העיניים כלא מאמין: הכביסה המלוכלכת יוצאת החוצה בשקים. אתונה מעולם לא נראתה רחוקה יותר". עודד שלו על פרשת פנאן-פדרמן
איזה מתח, איזו דרמה. לא, אין הכוונה לניסיון הזריקה הדרמטי של קאמינגס מפרטיזן בשנייה האחרונה. הכוונה להיסטריה סביב פרשת פנאן-פדרמן. מה יגיד המנהל המיתולוגי אחרי המשחק? הולך? נשאר? חוזר לשורה 3 בשער 9 כמו פעם, כשעדיין לא היה בתפקיד?
לא, ולא, ושוב פעם לא. את ההצהרה ששחרר פנאן בסוף המשחק אפילו דן חמיצר לא יכול היה לפתור. "ילדים לא נוטשים, ואני אבא", "יש לי צוות מצוין, סליחה לנו...יותר מזה אני לא רוצה להגיד כלום".
אבל אין מה להלין על האירוע ההזוי הזה בחדר התקשורת המפואר בהיכל נוקיה. הוא מייצג אולי, יותר מכל, את השבוע הביזארי ביותר בתולדות מכבי תל אביב בכדורסל. בפראפרזה על דברי ג'רי סיינפלד וג'ורג' קוסטנזה: "זו מסיבת עיתונאים על שום דבר". ובהשלכה לאירועי השבוע האחרון: "מהומת אלוהים על שום דבר מהותי וחשוב". אגו ומאבקי כוחות.
שמעון מזרחי מסתכל, משפשף את העיניים כלא מאמין: הכביסה המלוכלכת, כמו ערימה של חייל שהיה שבועיים בצבא, יוצאת החוצה בשקים.
שלא תטעו. התנהלות שרחוקה מהתנהלות של מועדונים מקצועיים בארה"ב ובאירופה היתה קיימת תמיד ביד אליהו. רק שבמשך שלושה עשורים הצליח מזרחי, בשיניים ועם הרבה מאמץ, לשמור אותה בפנים.
ושלא תחשבו ששמעון לא ניסה כמה טריקים ישנים. במוצאי שבת, כשמוני לא הגיע לאימון, אמר מזרחי ש"מוני חולה". איזה דז'ה וו מרטיט לאותו ערב שבו אולסי פרי שכב מעולף על המיטה מקוקאין ומכבי הוציאו הודעה שאולסי חלה בשפעת. שפעת הקוקה.
פנאן מדליק נרות בהיכל. לא לחנוכה כזה ציפו המכבים (יונתן האורסטוק)
אבל זה לא עבד. התקשורת כבר לא קונה כל תעלול, היא רבה ומגוונת ולכל אחד מחברי ההנהלה יש מקורבים, וחברים של מקורבים, ועיתונאים, ועיתונאים מקורבים, וכולם בוחשים יחד בקלחת וצריכים להפציץ בכותרות. ובתוך כל זה, המועדון הזה קורס ושוקע אל תוך הבינוניות. ואל תאשימו את העיתונאים ביצירת מציאות שאינה קיימת. מי שמזין את העיתונאים זה כל המעורבים בדבר – מי באופן ישיר ומי באופן עקיף, באמצעות מקורבים.
אם אתם רוצים רמז אחד ברור ובוהק לבעיה הגדולה של מכבי, הוא הגיע תוך כדי מסיבת העיתונאים הקצרה בהיסטוריה. "יש לי צוות מצוין" אמר פנאן, ואחרי כמה שניות (עם עזרה של מישהו שלחש או בלעדיה), תיקן ואמר: "אה, יש לנו".
אלי דריקס. פנאן נעלב בגלל מינויו, יש דרך חזרה? (צילום: יונתן האורסטוק)
האחווה של הנהלת הקבוצה ניזוקה קשות, ולא כל כך משנה מי אשם. פדרמן מינה את דריקס, פנאן נעלב. השחקנים באים לבית של מוני, פדרמן מרגיש שהוא יוצא הרע בכל הסיפור. ככה, מכבי תל אביב מעולם לא היתה.
אם מוני מרגיש שהוא כל כך נעלב ושאין דרך חזרה, אז שימחל מכבודו ויפנה את תפקידו למישהו אחר. גם כששמלוק עזב, חששו מהנעליים הגדולות שהוא משאיר אחריו. אז הגיע מוני והוכיח שאפשר גם בלי שמלוק.
_wa.jpg)
שמעון מזרחי. הטריקים הישנים לא עבדו הפעם (צילום: אלי אלגרט)
אם פדרמן חושש מהפגנות אוהדים ליד הבית (נו באמת, להפגנת התמיכה בנוקיה ביום רביעי הגיעו שני מניינים), אז שיועיל בטובו וימכור את החלק שלו בקבוצה. בטוח שיהיו לא מעט קופצים על המציאה ועל החשיפה התקשורתית.
בינתיים, שמעון מזרחי, באמת האיש היחיד בהנהלת מכבי שעזיבתו תפגע באופן דרמטי בקבוצה, ממשיך לספור את שערות השיבה שנוספות אל שערו בקצב מסחרר בשבוע האחרון.
עכשיו יש פגרה ביורוליג ובליגת העל – דבר שיאפשר לשחקני מכבי להתעסק במה שהם עסקו בו רוב השבוע – נסיונות תיווך שלא היו מביישים את הנרי קיסינג'ר. השבועיים נטולי היורוליג האלה מבטיחים לנו עוד הרבה מגעים, פגישות, פשרות, פיצוצים בפשרות, עוד מגעים, עוד כותרות ועוד הרבה דם רע. אתונה מעולם לא נראתה רחוקה יותר.
