תכלה שנה וקללותיה
"המשברים והאווירה הרדומה לא מצדיקים פתיחה כל כך עלובה של מכבי ת"א, וגם ההתנהלות בשניות הסיום היתה בעייתית. פרטיזן קבוצה בינונית, ובכל זאת הצהובים ניצחו במזל. לוויל ביינום יש לא מעט מה ללמוד, גם מוויל סולומון. דריק שארפ ווינר, אבל זה לא יספיק". מוטי דניאל מנתח ניצחון שכמעט כולו הפסד, ומצפה ממכבי לעשות סוויץ' בפגרה
באופן מסורתי, מכבי תל אביב לא מצליחה יותר מדי במשחקי בית שנערכים בחנוכה, חג המכבים. אולי זה טקס הדלקת הנרות שמרדים את השחקנים, אולי השחקנים אוכלים יותר מדי סופגניות בעת הביקורים הקבועים במחלקות הילדים בבית החולים.
בכל אופן, הרבה הפסדים נחלה מכבי ביד אליהו בהיסטוריה שלה בחודש דצמבר, וגם מול פרטיזן זה היה קורה, אם היתה מגיעה אלינו קבוצה עם טיפ טיפה יותר מזל. הסרבים היו קרובים לאורך כל המשחק, ולמעשה קיבלו הזדמנות נוחה לניצחון בשנייה האחרונה.
הצפי היה לניצחון קליל אחרי תוצאות השבועיים האחרונים, אבל כבר אתמול ראינו שצריך להסתכל על הניצחון במלאגה בשבוע שעבר בפרופורציה אחרת, אחרי שאוניקאחה הושפלה בידי בדאלונה בהפרש בלתי נתפס של 53 נקודות, בטח לקבוצה ספרדית.
לא סיפור פנאן, לא ההיעדרות של ליאור אליהו ולא הקרחות ביציעים בתחילת המשחק מצדיקים פתיחה כל כך עלובה ונרפית של מכבי. ההגנה היתה ישנונית, כשפרטיזן שולטת בריבאונד ההתקפה באופן מביך. בהתקפה ראינו זריקות רק לשלוש, ובאחוזים מביכים לא פחות.
פנאן בהיכל. לא תירוץ ליכולת העלובה (צילום: יונתן האורסטוק)
לחיסרון של אליהו יש משמעות בפן המקצועי. הוא מביא אנרגיות מדהימות, וכמעט בכל נצחונות של מכבי העונה נתן רבע ראשון מעולה. הוא נע בצורה יוצאת מן הכלל באזור הצבע ומהווה מטרה ראשונה לאסיסטים של ניקולה וויצ'יץ'. בלעדיו, ההתקפה היתה סטטית ותקועה. שחקני מכבי נבהלו מהגובה של הסרבים והעדיפו לזרוק מבחוץ, כאמור לא בהצלחה גדולה.
לפרטיזן בלגרד יש אולי שחקנים עם עבר ועתיד ב-NBA, אבל בהווה - הכדורסל שלהם די בינוני ולא מרשים. הסרבים הופתעו מהקלות בה דרסו את מכבי בהתחלה, וצברו ביטחון שהוריד אותם עם יתרון יפה להפסקה. אבל בכל שלב במשחק, האירועים הושפעו והיו תלויים אך ורק ביכולת של שחקני מכבי ולא של האורחים. הסרבים קלעו והובילו כשמכבי סירבה להפריע להם, ונעלמו כשמכבי נתנה גז. כל מה שנבן ספאחיה היה צריך הוא למצוא את ההרכב שירוץ, גם בהגנה וגם בהתקפה. הוא מצא אותו באמצע הרבע השלישי, עם ארבעה גארדים על הפרקט.
טריפקוביץ' והלפרין. פרטיזן דרסה בקלות בפתיחה (צילום: איי פי)
מכבי היתה מאוד מבולבלת ברגעים רבים וביצעה טעויות שאסור שיקרו, כמו מסירות רוחב שקופות שהביאו לחטיפות קלות וסלים פשוטים בצד השני. ברגעי ההכרעה ראינו שההתקפה לא שוטפת, השחקן עם הכדור תקוע והאחרים לא משתחררים לעזור לו. ספאחיה חוזר ואומר מדי שבוע כי יש לו שחקנים צעירים, וטבעי שהם יטעו, אבל לדברים שראינו הערב קשה לתת הנחות בשל הגיל והניסיון, בעיקר לוויל ביינום.
ביינום שיחק את משחקו התשיעי ביורוליג, וכבר היה צריך להפנים את העובדה שהוא מוביל את הקבוצה, שהוא רכז משחק שאמור להפעיל את החברים שלו ואת הראש שלו הרבה יותר טוב. הרגליים הצעירות שלו צריכות לזוז מהר גם בהגנה. הייתי ממליץ לדניאל גוט לערוך לו קלטת של כמה מביצועי ההתקפה של שאראס, וכמה פעולות הגנה של וויל סולומון. יש לו הרבה מה ללמוד.
לא אהבתי גם את ההתנהלות הקבוצתית בחצי הדקה האחרונה והמכריעה. אני לא יודע אם היו אלו הוראות המאמן או יוזמות של שחקנים, אך העבירות של ניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין, 18 ו-11 שניות לסיום עם שלוש נקודות יתרון, לא היו לטעמי. העבירות בוצעו רחוק מהסל, במצב בו אפשר היה לשמור טוב כדי להביא לזריקה לא נוחה עם הרבה זמן על השעון.
היה ברור שאחרי קליעות העונשין שחקן מכבי יישלח לקו תחת לחץ אדיר, וגם שיהיה לפרטיזן כדור נוסף. היה צריך לשרוף עוד זמן מהשעון, ורק כשהסרבים מגיעים למצב יותר מסוכן לבצע עבירה. דווקא בכדור האחרון, ביתרון שברירי של שתי נקודות בלבד, לא בוצעה עבירה ופרטיזן הגיעה לזריקה נוחה שהיתה מביאה להפסד, לו רק נכנסה. במזל, המשחק נגמר לטובת מכבי, אבל ביד אליהו, מול קבוצה כזו, אסור שזה יהיה הגורם המבדיל בין הקבוצות.
לסיכומו של עניין, זה היה משחק לפני פגרה, כך שעדיף שמלבד התוצאה לא יזכרו הרבה ממנו. ספאחיה צריך להגיד תודה רבה לדרק שארפ, שסחב את הקבוצה בדקות הטובות הבודדות שלה, והביא לניצחון בפעולות של שועל קרבות ותיק ו-ווינר אמיתי. זה טוב עד רמה מסוימת, ולא יותר. בעונה הזו, מכבי של 2006 עשתה את שלה, אבל כדי להצליח באמת, עליה לשחק הרבה יותר טוב ב-2007.
