שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תעודות זהות חכמות: אולי ב-2007
    שידרוג תעודת הזהות הכחולה המרופטת של אזרחי ישראל לכרטיס חכם יחל, כנראה, במהלך 2007. השבב הזעיר מזכיר אולי את ”האח הגדול‭,”‬ אבל יכול גם להפוך במהירות לאמצעי תשלום אלקטרוני אמין ופשוט, שיקל על חיי מיליונים. על גבולות הפרטיות
    הצצה חטופה בארנק ישראלי ממוצע תגלה, ליד תמונות הילדים וכרטיסי חנייה משומשים, את תעודת הזהות הכחולה והמרופטת שקיבלנו בגיל ‭.16‬ תעודת הזהות שמלווה את תושבי מדינת ישראל מאז הקמתה לא עברה שינויים משמעותיים מאז הייתה פנקס כחול עם דפים פשוטים. אבל כל זה עתיד להשתנות.

     

    תעודות הזהות הישראליות נחשבות לקלות לזיוף עד כדי גיחוך. מומחי ביטחון כבר אמרו בעבר, כי צריך רק מדפסת צבעונית ביתית ומכונת למינציה פשוטה כדי ליצור זיוף לא רע של תעודת זהות ישראלית. למרות אמצעי אבטחה שונים שהוכנסו בתעודות במהלך השנים, קלות הזיוף שלהן עדיין נחשבת לבעיה אמיתית, בעיקר במישור הבטחוני.

     

    עוד בשנת ‭- 2001‬ גם זה באיחור ניכר - יצא מכרז ממשלתי להחלפת תעודות הזהות הקיימות בתעודות זהות חכמות, שיהיו קשות יותר לזיוף. המכרז נגרר במשך שנים בשל ערעורה של אחת החברות המפסידות, ובסופו של

    דבר לא יצא לדרך. לפני חודשים ספורים יצא מכרז נוסף, שנסגר בספטמבר ונמצא בינתיים בבדיקה.

     

    התעודה החכמה תהיה כרטיס פלסטיק, בדומה לרשיון הנהיגה, שיצוייד בשבב אלקטרוני אשר יוכל לאחסן מגוון נתונים, ובעתיד אף לשמש כאמצעי זיהוי באינטרנט.

     

    היתרון הגדול של התעודות החכמות הוא, שהן חסינות יותר מפני זיופים. במשרד מתכוונים להתחיל להקים את המערכת להחלפת תעודות הזהות במהלך השנה הבאה, ולהתחיל להנפיקן בסוף 2007 או בתחילת‭.2008 ‬

     

    אבל בעוד שבישראל מוכנים מרבית האזרחים להקריב חלק מפרטיותם בשל החשש מסיכון ביטחוני, ומוכנים לשאת עימם את תעודת הזהות בכל עת, כחוק - העובדה שמוסדות ממשלתיים נגישים לנתונים שונים בצורה דיגיטלית נוחה מדירה שינה מעיניהם של רבים בעולם.

     

    ארגונים לשמירה על הפרטיות רואים בתעודות הזהות החכמות התגלמות כל מאווייו של האח הגדול: זיהוי מוחלט של האזרח, איסוף נתונים דיגיטלי ונוח מכמה מקורות ואפשרות להצליב מידע ממקורות ומגופים שונים באופן מהיר.

     

    אבל נכון לעכשיו יש כבר ‭2.8‬ מיליארד כרטיסים חכמים המשמשים לזיהוי ברחבי העולם, ונראה כי אפילו המתנגדים העקשים ביותר לא יצליחו לבלום את הפלישה לפרטיות שלנו.

     

    הונג קונג, לדוגמה

    מדינות המטמיעות תעודות זהות חכמות נוהגות, בשלב הראשון, לשלב בשבבים רק מידע בסיסי, כזה שהופיע ממילא על התעודה הישנה עצמה. בין היתר אפשר למצוא על השבב פרטים כמו שם, תאריך לידה, כתובת, ואולי גם תמונה. אבל ניתן לשלב בכרטיס פרטים נוספים. בישראל, למשל, אפשר יהיה לשלב את המידע המופיע בספח המיועד לבחירות בצורה אלקטרונית. כך יהיה ניתן לצמצם מעשי זיוף בזמן הבחירות.

     

    בעתיד אפשר יהיה לשלב בכרטיס מידע נוסף, שחלקו יוכל להיות נתון לבחירת המשתמש. למשל, מספר חבר בקופת החולים, או מספר רשיון הנהיגה. כל מסוף המצוייד בקורא כרטיסים יכול לקלוט את המידע ולזהות את המשתמש מיד. בשנגחאי שבסין, רשיון הנהיגה כולל שבב, ומאחסן, בין השאר, את רשימת כל הקנסות והעבירות שצבר הנהג. גם את המידע הזה אפשר יהיה לשלב בעתיד בתעודת הזהות.

     

    אחת המדינות המובילות בשימוש בתעודות זהות חכמות היא הונג קונג. המדינה הקטנה, המכורה לטכנולוגיה חדשנית, החלה לפני שלוש שנים להנפיק תעודות כאלה לכל התושבים. המטרה היא להפוך את הכרטיס לא רק לתעודת זהות אלא לאמצעי תשלום וזיהוי אלקטרוני מול הרשויות השונות.

     

    עם הנפקת התעודה זכאי כל תושב הונג קונג לשנה אחת בחינם של ‭- e-Cert‬ שירות זיהוי אלקטרוני, המונפק על־ידי רשות הדואר במדינה. אם הוא מעוניין, הוא יכול לקנות קורא לתעודת הזהות במחיר של החל מ־12 דולר לקורא פשוט עד ל־43 דולר למקלדת הכוללת קורא כרטיסים. מרגע זה הוא יכול לבצע פעולות מקוונות מול רשויות ממשלתיות הדורשות חתימה אלקטרונית, בלי צורך בזיהוי נוסף.

     

    בנקים רבים במדינה כבר משתמשים בכרטיס לביצוע פעולות שונות, שדרשו בעבר הגעה פיזית לסניף. גם קבלת אישורים מהממשלה נעשית בצורה אלקטרונית, ובכוונת הממשלה לעבור בלעדית למערכת אלקטרונית ברגע שכל האזרחים יחזיקו בתעודות זהות חכמות. אגב, כדי להגביר את האבטחה נדרש המשתמש לספק גם קוד בן ארבע ספרות, בדומה לכרטיס אשראי, כדי לאמת את זהותו וכדי למנוע שימוש בכרטיס אם נגנב.

     

    שערים סגורים

    אחת הסיבות המרכזיות שבגללה מחליטות ממשלות להטמיע תעודות זהות חכמות היא האפשרות לשלוט בעזרתן טוב יותר בזרם המהגרים, ובעיקר המהגרים הלא־חוקיים. בהונג קונג, למשל, מתגאים כי מחלקת ההגירה לא הגדילה את מצבת כוח האדם שלה כלל בעשור האחרון, למרות שזרם המבקרים במדינה גדל פי־ארבעה. בנושא ההגירה הונג קונג הלכה צעד נוסף קדימה, והטמיעה גם מערכת ממוחשבת אוטומטית לאישור ולהנפקת ויזות למהגרים.

     

    בכלל, בעיות הגירה במזרח אסיה גרמו לחלק גדול מהמדינות שם להטמיע תעודות זהות חכמות במהירות גדולה יותר בהשוואה לשאר העולם. מאלזיה הייתה המדינה הראשונה שהחלה את התהליך, ומאז גם בתאילנד, בסין ובמקאו החלו בהטמעת התעודות, ודרום קוריאה צפויה להצטרף ב־‭.2008‬ גם בהודו מתכוננים לבצע ניסוי ב-‭2.8‬ מיליון תעודות זהות חכמות, ובאוסטרליה מתנהל דיון ציבורי ער על הצורך בהן.

     

    באירופה, לעומת זאת, התנגדויות של ארגונים לשמירה על פרטיות האטו את קצב ההטמעה. הפרויקט הגדול ביותר מתבצע כעת באיטליה: שם נמצא בעיצומו תהליך של הנפקת 40 מיליון תעודות זהות חכמות שיכילו גם מידע המאפשר מעבר גבולות.

     

    בבלגיה תעודות הזהות החכמות הן חובה, אך בפינלנד ובשבדיה הן אופציונליות, ורק אחוז קטן מהאוכלוסיה מחזיק בהן. בצרפת מתוכננת הטמעת תעודות זהות חכמות ל־‭.2007‬ גם מדינות המזרח התיכון ואפריקה נמצאות בתהליכי הנפקה שונים של תעודות זהות חכמות. מרוקו למשל מנפיקה 20 מיליון תעודות, וכך גם איחוד האמירויות ודרום אפריקה.

     

    תעודות נפרצות

    בניגוד לתומכים בהנפקת תעודות זהות חכמות לכל התושבים, יש גם מדינות שבהן הנושא נחשב מוקצה מחמת מיאוס, כמו בריטניה וארה”ב. בבריטניה מתחולל בשנה האחרונה מאבק ציבורי נגד החלטת הפרלמנט לחייב את האזרחים לשאת עימם סתם תעודות זהות - חובה שבוטלה אחרי מלחמת העולם השנייה. התהליך יכלול גם כרטיסים ביומטריים

    שבהם ייאלץ להצטייד כל תייר המגיע למדינה מחוץ לאירופה.

     

    המתנגדים לתעודות החכמות מציינים בעיקר את בעיית הפרצות באבטחה וטוענים, כי שבבים שנעשה בהם שימוש בדרכונים חכמים נפרצו בתוך דקות ספורות על־ידי מומחי מחשבים.

     

    מנגד טענו נציגי הרשויות, כי המידע שמאוחסן על השבב זהה בדיוק למידע שמופיע על הדרכון עצמו, כך שלמעשה פורץ לא משיג דבר מפריצה לשבב.

     

    בהונג קונג, שבה ניתן לאחסן טביעת אצבע על הכרטיס כאמצעי זיהוי לביקורת גבולות, מאוחסנת טביעת האצבע על הכרטיס בלבד ולא על שרת מרכזי.

     

    בממשלה הסבירו, כי כך ניתן למנוע מצב של גניבת זהויות אם תתרחש פריצה למערכת. בישראל, לעומת זאת, לא ישולבו בכרטיס, בשלב הראשון, פרטים ביומטריים כמו תווי פנים או טביעת אצבעות.

     

    בעייתיות אחרת נובעת משילוב של שבבי רדיו (המסוגלים לשדר מידע לטווח קצר, כמו תגי RFID למעקב אחר מוצרים) בנוסף על שבב הזיכרון, בעיקר בדרכונים חכמים. בארה”ב, למשל, מתנהל בימים אלו מאבק בבית הנבחרים נגד הצעת המשרד לבטחון המולדת להטמיע שבבי רדיו בתעודות הזהות, ברשיונות הנהיגה ובדרכונים. לטענת המתנגדים, כמה מחקרים הראו, שאת המידע המאוחסן בכרטיס ניתן לקרוא ממרחק, וכך לגנוב מידע מבלי לגנוב את התעודה עצמה.

     

    במשרד להגנת המולדת עדיין בוחנים את השיטות השונות להטמיע שבב ‭,RFID‬ אך בכל מקרה מתכוונים למנוע אפשרות של קריאה מרחוק. אחת האפשרויות שנבחנות היא צורך בקריאת קוד מסויים על הדרכון החכם, כדי לפענח את המידע שאגור בשבב. כך לא ניתן יהיה לגשת למידע בשבב ללא גישה פיזית לדרכון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תעודת זהות חכמה
    פרידה מהתעודה הכחולה?
    צילום: דפנה מקל
    מומלצים