גם אם הדעה הקדומה צדקה, זה לא מצדיק קיפוח
חקר המוח הניב ממצאים מדעיים בדבר קיום הבדלים פיזיולוגיים משמעותיים בין המוח הנשי לגברי. קשה עדיין לדעת מהי המשמעות המעשית של ההבדלים, אבל הם מצדיקים אולי חלק מהדעות הקדומות. הסירוב לקבל את הממצאים האחרונים מטריד אותי כמו הפרשנות המוטעית שלהם. אין צורך לבטל את השונות הביולוגית כדי לדגול בשוויון ערך האדם
שלבים בהיסטוריה של דעות קדומות
אפשר לחלק את ההיסטוריה של דעות קודמות נגד נשים ובעד גברים לשלושה שלבים. בתחילה התקבלו דעות קדומות כדעות תקפות. ההוכחות היו מפוקפקות, אבל קל היה להשתכנע מהן, מפני שהמבנה החברתי היה מבוסס על חלוקה סטריאוטיפית בין נשים וגברים. בשלב השני, מאז סוף המאה ה-19, התחיל תהליך הפרכה מדעית של הדעות הקדומות, תהליך שבעיצומו לא כולם אולי האמינו למחקרים המדעיים, אבל כולם ידעו מה מותר להגיד ומה אסור. בשלב הנוכחי, בעיקר בעקבות ההתפתחות של חקר המוח, נאספים ממצאים מדעיים שעל פיהם יש הבדלים פיזיולוגיים משמעותיים בין המוח הנשי למוח הגברי. קשה עדיין לדעת מהי המשמעות המעשית של ההבדלים האלה, אבל חלק מהממצאים החדשים מוכיחים לכאורה דעות קדומות מסוימות.
הבעיה שמטרידה אותי היא תגובות נוסח אלו של בילי מוסקונה לרמן, שמתקשה לקבל את הממצאים האחרונים. הממצאים האלה, כפי שנראה בהמשך, אינם רלוונטיים לעניין השוויון בין גברים ונשים, אבל יש אנשים, נשים וגברים, שמייחסים להם חשיבות מכרעת. יש כאלה שממהרים לחזור לימי תהילתן של הדעות הקדומות, והפעם בעזרתו האדיבה של המדע המודרני, ויש כאלה שמנסים להפריך את הממצאים המדעיים בעזרת טיעונים מאוד לא מדעיים. במקום לדבר על המשמעות האמיתית של השוויון, מדברים עדיין על האחריות של הדורות הקודמים.
הדורות הקודמים אחראים לא קטנים על הדעות הקודמות שלנו. אין ספק. אבל לאור המחקר העכשווי, יש להם אחריות מוגבלת. ההשפעה החברתית יכולה לכונן שינויים ביולוגיים במהלך של דורות, אבל יש גם נתונים פיזיולוגיים שהם בעליל לא תוצאה של השפעות חברתיות. החברה מעמיקה, מחריפה ומרחיבה את השונות הביולוגית ללא שום פרופורציה והצדקה, אבל, בפועל, היא בעיקר מנצלת לרעה שוני קיים.
היכן נמצא השוויון?
מה מניע את מי שמתעקשים עדיין להטיל את מלוא האחריות על הדורות הקודמים ועל החברה כיום? הסיבות הביולוגיות שומטות כביכול את הקרקע מתחת לרגליהם של אלה שדוגלים בשוויון בין המינים. בניגוד לסיבות ביולוגיות, סיבות חברתיות אפשר להעביר מהעולם, כמו למשל על ידי החלטות של הכנסת. סיבות חברתיות נוחות יותר לשינוי מאשר סיבות ביולוגיות. אלא שאין צורך לבטל את השונות הביולוגית כדי לדגול בשוויון ערך האדם. השוויון נמצא במקום אחר.השוויון בין נשים לגברים הוא שוויון ערכי, לא שוויון בתכונות פיזיולוגיות של המוח. שוויון ערכי אינו נדרש להוכחות עובדתיות. הוא לא נדרש להוכחות כלשהן. הוא לא קשור בכלל למדע, ומובן שלא למדעי הטבע. הוא מתעלה מעל לעובדות. המדע מתאר מציאות קיימת, וערכים מנסים לעצב את המציאות הקיימת.
האדם ניכר ביכולתו שלא להיתלות כל כולו בעובדות. העובדה שיש במוח האשה יותר אזורים פעילים ברגע של התרגשות או דיבור, ושיש במוחו של הגבר יותר אזורים שפעילים ברגע של התרגשות מינית, אינה משמעותית לשוויון הערך ביניהם. נשים וגברים שווים ביניהם משום שכך ראוי לחשוב ולהתנהג. השוויון הוא תלוי רצון ובחירה ולא תלוי ממצאים. בני האדם שווים זה לזה, כי כך אנחנו בוחרים להתייחס אל עצמנו, עם ובלי קשר למציאות. הערכים מתקנים ומשפרים את המציאות, לא סתם משלימים איתה. מטרתם היא ליצור מציאות שאינה מתפתחת מעצמה בטבע.
- אבינועם בן זאב הוא ממחברי הספר "דעות קדומות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד - אורנים, 1991). ניתן לשלוח אימייל עבור אבינועם, אך לצערנו אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.
