סקירה: The Legend of Zelda: Twilight Princess

The Legend of Zelda היא שמה של סידרת משחקי הוידאו שרק אזכורה יכול לשמח גיימרים רבים. מדובר באחת מהסדרות הפופולריות והמשפיעות בהיסטוריה. הסדרה הוותיקה של נינטנדו התחילה את חייב עוד בימי ה-8 ביט, והגיעה לשיאה במשחק Ocarina of Time, שיצא לקונסולת הנינטנדו 64 ונחשב עד היום לאחד המשחקים הטובים ביותר בכל הזמנים.

גיבור בעל כורחו

גיבור המשחק הוא נער בשם לינק (או כל שם אחר שתבחרו לתת לו). בתחילת ההרפתקה הוא לא יותר מאשר עלם חמודות חסר יכולות או הכרה בעולם שלו. אבל, כמו תמיד, איום חדש-ישן מרחף מעל ממלכת היירול, והנער האלמוני נבחר על ידי האלים להושיע.

המשחק מתחיל בכפר אוֹרדוֹן, שם גר גיבורנו. בכפר השקט נזכה להכיר חלק מן הדמויות הראשיות במשחק ואף כמה מן צורות השליטה הבסיסיות ביותר.

דבר המעניין הראשון שניתן להבחין בו הוא צורת השליטה הייחודית, המתאפשרת בזכות השלט החדשני והרגיש לתנועה של קונסולת ה-Wii: כיווּן השלט לעבר כל נקודה במסך ולחיצה על כפתור A, למשל, תגרום לירייה מדויקת באמצעות כלי נשק כגון הרוגטקה, החץ וקשת וכו'. כמו כן, בעזרת טלטול השלט לצדדים תגרמו ללינק לנופף את החרב שלו. אין ספק שבהיבטים רבים השליטה הזו אינטואיטיבית מאוד ולעיתים קשה להבחין שמדובר במשחק שבמקור עוצב לשליטה בבקר סטנדרטי.

סיכום שנה vgames

בתור זאב, לא תוכלו להשתמש באביזרים המיוחדים שאספתם במהלך המשחק, אך כן תוכלו לנצל תכונות מיוחדות כגון חוש ריח וראייה מפותחים, בנוסף למהלכי נשיכה והתקפה שונים.

השליטה בלינק-זאב מהנה ויעילה, לא פחות טובה מהשליטה בדמות העיקרית במשחק. לאוהדים הוותיקים של הסדרה, ואולי לא רק להם, אין מה לחשוש, ברוב המשחק תשחקו בתור לינק, הזאב מפציע רק ברגעים ספציפיים.

כל כך הרבה לראות 

הרעיון של המשחק נותר בבסיסו זהה למשחקים הקודמים בסדרה – לאתר את המקדשים ("השלבים") בעולם העצום של היירול, לחצות אותם בהצלחה ולהביס את הבוסים אשר מחזיקים בפריט חשוב הקשור לעלילה. במהלך המשחק לינק גם לומד מהלכי חרב חדשים ורבי עצמה ומשיג אביזרים שונים.

כדי להגיע מנקודה לנקודה בעולם המשחק העצום לינק ייעזר בסוסתו הנאמנה, אֵפּוֹנה. למרות שכל המאפיינים האלה היו קיימים בסדרה כבר שנים רבות, המעריצים לא צריכים לדאוג: המשחק לא מפסיק לחדש ולהפתיע ולזרוק משימות מפתיעות בתוך ומחוץ למקדשים.

הגנן המסור

באחת המשימות בעולם החיצוני של היירול, הייתי צריך לחפות על ילדים תמימים אשר בכרכרה הקשורה לסוס דוהר מפני התקפות פרועות של נבלים בדמות אויבים הרכובים על חזירים ענקיים ודרקונים אימתניים. "חיל הקרקע" יורה חצי-אש על הכרכרה בעוד ש"חיל האוויר" מטיל פצצות לעברה. בהחלט, חכמים על קטנים, אבל כמה טוב

vgames Zelda

שלינק בסביבה!

בעזרת אפונה הסוסה, החץ והקשת, הבומרנג וכמובן החרב הצלחתי לשמור על הכרכרה ולהביס את האויבים. מדובר בחוויה מהירה ולא פשוטה, שמרגישה ממש כמו סצנה מתוך מערבון מוצלח במיוחד.

הבוס הגדול 

אחת הסיבות לפופולריות הרבה של הסדרה נעוצה בעיצוב מרשים ומעורר השראה של המקדשים בה, בנוסף לחידות מתוחכמות ויצירתיות הגודשים אותם, ומבחינות אלה, Twilight Princess הצטיין יותר מכל משחק אחר בסדרה שקדם לו. החידות, כמיטב המסורת, בנויות כדי לנצל את האביזרים השונים לפתירתן. כמעט תמיד השימוש בהם יהיה יצירתי ומחוכם מאוד, והחיוך שיעלה על פניכם ברגע שתפתרו חידה יישאר שם לפחות עד החידה הבאה. 

בסוף כל מקדש נמצא בוס אימתני שנצטרך להביס. כל בוס שונה מקודמו מבחינת דפוסי הלחימה שלו. הדרך לנצח תעשה כמעט תמיד בעזרת אביזר חדש שנמצא באותו מקדש, מה שגורם לכך שכל קרב בוס מרגיש חדש ורענן לגמרי. למשל, כדי להביס את אחד הבוסים, ענק עצבני במיוחד, תצטרכו קודם להמם אותו בעזרת חץ מכוון היטב לאזור המצח שלו, ואז להשתמש ב"נעלי כבידה" שמוסיפים למשקלו של לינק כדי להפיל אותו על הרצפה. רק אז תוכלו להניף את החרב ולהנחית את המכות שיחסלו את הענק.

יש לציין שאין בבוסים רמת אתגר גבוהה במיוחד. ברגע שתבינו את דפוס הלחימה שלהם ותמצאו את האביזר המתאים לשימוש נגדם יהיה קל להביס אותם. יש אשר ימצאו זאת כחיסרון, אך עדיין מצאתי את הקרבות מולם

vgames Zelda

 מהנים מאוד ומיוחדים, בזכות הגיוון, היצירתיות ובאופי הקרב.

סיכום 

העלילה במשחק לא נופלת מן המשחקים הקודמים, ומאופיינת באווירה אפלה ובוגרת, זאת בעקבות טענות המעריצים אשר התאכזבו במידה מסוימת מ-Wind Waker הקרטוּני והילדותי משהו. היא שונה מאוד מן המשחקים הקודמים, כך שגם אלה שמכירים בעל-פה את כל עלילותיו של לינק יוכלו ליהנות.

מבחינת גרפיקה, לא תתאכזבו אם תתכוננו מראש למשחק דור קודם - צפו למשחק עם גרפיקה של Gamecube במיטבה. לא מדובר בדבר רע בהכרח, הגרפיקה ב-Twilight Princess בשום אופן אינה רעה: מצלליות ומשחקי אור, ועד השקיפות של המים, ניכרת כאן השקעה רבה ומשביעת רצון.

המשחק, שכולל תשעה מקדשים ועולם עצום ופתוח, יספק לכן בין 50 ל-80 שעות משחק, בהן לא תשתעממו לרגע: במשחקי זלדה תמיד היה מה לחקור, והמון. העולם מציע המון משימות צדדיות, איסוף של פריטים חבויים, משחקונים ועוד הפתעות. למרות אורכו של המשחק, לא היה ולו רגע אחד במשחק שהרגשתי שהמשחק חוזר על עצמו או מתחיל לשעמם. רמת הגיוון, העיצוב והתחכום בו יוצרים חבילה שהיא מרתקת לכל אורכה וכמעט שלמה.

עוד ב-vgames: גירסה חדשה ל-Xbox 360

הבעיה הגדולה ביותר במשחק היא הפס-קול. לא מדובר חלילה בפס-קול רע, אבל האמצעים הטכניים בו הוא מועבר הם מיושנים. המוזיקה כולה מושמעת ב-Midi (מה שאומר למעשה שלא מדובר בכלי נגינה אמיתיים שהוקלטו, אלא במלאכת מחשב). המנגינות מדבקות והלחנים נהדרים, ואין ספק שהקלטה איכותית של תזמורת הייתה יכולה להישמע הרבה יותר טוב.

בנוסף, העובדה שבמשחק אין דיבוב יכולה לעצבן שחקנים רבים שקריאת תיבות טקסט רבות היא

לא כוס התה שלהם. דיבוב היום הפך כבר לסטנדרט במשחקים בסדר גודל כזה, וחבל לראות את נינטנדו נשארת מאחור.

למרות הטענות הללו מדובר במשחק כמעט מושלם. לצד התוכן המרשים שהמשחק מציע אלו באמת טענות שוליות, אשר לא יכולות לבטל שום תכונה טובה שהמשחק הזה מציע. מבחינתי, מדובר בלא פחות מיצירת מופת.

השורה התחתונה

אם אתם נמנים עם המיליונים שהם אוהדי הסדרה, רוצו לקנות את המשחק. לא תתאכזבו, להיפך. אתם תגלו שהמשחק הזה טוב יותר מקודמיו בכל פרמטר אפשרי. מאידך, גם אם אין לכם ניסיון בסדרה, צפויה לכם הפתעה נעימה. המשחק משובח מאוד, וגם אלה אשר לא אהבו את המשחקים הקודמים, מצאו את The Legend of Zelda: Twilight Princess כמשחק מפתיע מאוד וכקלף מנצח עבור ה-Wii. 

באתר המחודש של Vgames: יותר וידאו, משחקי און ליין, טיפים ועוד. היכנסו עכשיו.