ארה"ב: בנק איראני הוגדר "מפיץ נשק" ונאסר הסחר עימו

ארצות הברית אינה מסתפקת בסנקציות השדופות שהוטלו על איראן במועצת הביטחון של האו"ם, והיא מגבירה את הלחץ הכלכלי הגלוי והסמוי על טהרן: בעוד הממשל פועל מאחורי הקלעים למנוע מימון בינלאומי לתחזוקה ופיתוח של שדות נפט וגז באיראן, הודיע אמש (יום ג') תת שר האוצר האמריקני סטיוארט לוי על הטלת סנקציות גלויות על הבנק הלאומי האיראני "סיפאה", שהוגדר כגוף המסייע להפצת נשק להשמדה המונית באמצעות סניפיו ברחבי העולם.

הכרזת החרם על הבנק האיראני אוסרת למעשה על אנשי עסקים אמריקנים לבצע העברה כספית כלשהי באמצעותו. "בנק סיפאה הוא בורג מרכזי ברשת לרכישת הטילים", אמר לוי במסיבת עיתונאים בוושינגטון. "הפעולה שלנו היום מיישמת באופן מעשי את החלטת מועצת הבטחון הקוראת לכל המדינות למנוע סיוע כלכלי מתוכנית הגרעין והטילים של איראן. אנחנו קוראים למדינות האחרות לנהוג באופן דומה ולמלא את המחויבות שלהן", דברי לוי, האחראי מטעם משרד האוצר האמריקני על המלחמה הכלכלית נגד הטרור הבינלאומי.

בנק סיפאה הוא הבנק הממשלתי החמישי בגודלו באיראן, עם יותר מ-290 סניפים ברחבי איראן וסניפים בינלאומיים בלונדון, רומא, פריז ופרנקפורט. הבנק מספק תמיכה פיננסית לגופים איראנים שהנשיא בוש הכריז עליהם חרם ביוני 2005. בין הגופים גם חברת "תעשיית החלל האיראנית", הכפופה למשרד הבטחון, האחראית לתוכנית הטילים האיראנית.

מאז שנת 2000 בנק סיפאה העניק לחברה שירותים פיננסים חיוניים לתעשית הטילים, לרבות העברות של מיליוני דולרים לחברה עצמה ולחברות אחרות עליה הטיל ממשל בוש חרם - "תעשיות שהאיד המאט" ו-"תעשיות שאהיד בקרי".

בשנת 2005 בנק סיפאה מימן מכירה של ציוד הקשור לטילים מסין לאיראן. הבנק העביר יותר מחצי מיליון דולר לחברה בצפון קוריאה בתמורה לטכנולוגית טילים.

"תעשיות שהאיד המאט" אחראית לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן מסדרת השיהאב, שמקורה בטיל הצפון קוריאני "נודונג". החברה קיבלה סיוע סיני וצפון קוריאני בפיתוח הטיל, שמסוגל, לדעת מומחים, לשאת ראש חץ גרעיני למרחק של 1,500 ק"מ. איראן הודיעה כי היא מפתחת טילים נוספים מסדרת שיהאב בעלי טווח כפול. "תעשיות שאהיד בקרי" מייצרת הטילים לטווח של עד 200 ק"מ.

המטרה: לייבש את שדות הנפט 

בתוך כך מדווח העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כי במקביל למאבק הגלוי נגד איראן, מנהלת ארה"ב קרב סמוי נגד תעשיית הנפט האיראנית. איראן זקוקה להשקעות חיצוניות דחופות לצורך טיפול בשדות הנפט המתיישנים שלה, שניזוקו ממלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 ומעולם לא שוקמו בצורה מלאה. כמו כן זקוקה איראן להשקעות חיצוניות לצורך בפיתוח שדות נפט וגז חדשים.

על פי הדיווח, ארה"ב פועלת לייבש את איראן ולמנוע ממנה קבלת השקעות חיצוניות. ארה"ב ובעלות בריתה פועלות בחודשים האחרונים לשכנע בנקים בינלאומים וחברות נפט להפסיק לפעול באיראן, דבר המסכן עשרות פרוייקטים של מדינה זו, לרבות פיתוח שני שדות הנפט הגדולים העשויים לספק לאיראן תוספת של 800 אלף חביות ביום.

שליחים ממשרד האוצר האמריקני קיימו פגישות עם ראשי בנקים וחברות בינלאומיות, והזהירו אותם מפני המשך עסקות עם איראן המממנת ארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה באמצעות המערכות הבנקאיות שלהם. ארה"ב מעבירה למוסדות הפיננסים הבינלאומים את המסר שהשקעות באיראן יהוו עבורם סיכון כלכלי גדול מדי.

האיראנים מודים כי כמה גופים פיננסיים שהסכימו לממן פיתוח שדות נפט ביטלו את העסקות. בנוסף התברר כי בנקים אינם מוכנים לתת יותר מכתבי אשראי לספקים מאיראן. יפן מתחילה לסגת ממעורבותה בפיתוח שדות נפט בשל הלחץ אמריקני, ואיראן נאלצת להשתמש בכספיה להתחלת עבודות הפיתוח.

"לוס אנג'לס טיים" כותב עוד כי איראן מנסה לפתות גם את רוסיה וסין להשתתף בפרויקטים לפיתוח שדות נפט, אבל ארה"ב הזהירה את סין שתסבול מסנקציות אמריקניות אם תמשיך בפרויקט של 16 מיליארד דולר לפיתוח שדות הגז בצפון איראן.

ההערכה היא שארה"ב יכולה לשבש באופן זה את היכולת של איראן להמשיך לייצא נפט בשני העשורים הבאים. פעילות הייבוש האמריקנית החלה בתקופה שבה תעשית הנפט האיראנית פגיעה ביותר ומתמודדת עם גידול בצריכת אנרגיה מבית ובידוד גובר של העולם. על פי הדיווח, אי פיתוח שדות נפט וגז יגרום לכך שתוך עשור איראן לא תוכל לייצא אנרגיה.