שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה שהיה תשכח מזה?

    יגאל בשן פתאום שם לב שהוא סוגר 40 שנות קריירה, והחליט להרים מופע גרנדיוזי. הדור שגדל על "הופה היי" מתבקש להתייצב

      

    ביום בו הודיע לו חגיגית המפיק שלו כי עוד שיר שכתב והלחין, "יש לי ציפור קטנה בלב", הופך בקרוב למנגינה שתלווה פרסומת לשמפו, ובאחד מעיתוני הבידור הופיעה תמונת פפארצי שלו כשהוא יוצא מחנות עמוס שקיות, יגאל בשן, אחד מאלילי הסבנטיז והאייטיז, הגיע להיכל התרבות בתל אביב, למה שבאמת מרגש אותו: הופעה מול קהל שמכיר כל מילה ומילה מלהיטי העבר.

     

    עכשיו הוא שוב עובד על אלבום חדש, כותב, מנגן ואוסף שירים בשאיפה להוציא אותו עד סוף השנה. אבל לפני מספר חודשים הוא החליט להעלות מופע גרנדיוזי עם 17 נגנים ושלוש זמרות ליווי שכולל את מיטב הרפרטואר מכמעט 40 שנות יצירה, בהן הקליט למעלה מ-600 שירים. "פתאום הגיע טיימינג שאני לא שמתי לב אליו, אבל חברים טובים שכן שמו לב הגשימו לעצמם ולי חלום, שמו אותי על במה ומאז זה התחיל", הוא מספר איך התגלגל הרעיון לצאת לסיבוב הופעות בכל הארץ, רגע לפני שהחליף את חולצת הפלנל למקטורן מחויט ועלה לתת את השואו שלו בהופעה סגורה בפני גימלאי ההסתדרות. "לא שמתי לב במשך כל כך הרבה שנים, שהרבה שירים שלי חצו דורות, כמו 'סיוון', 'ציפור קטנה בלב', 'מה שהיה תשכח מזה', 'קפה אצל ברטה', ו'בואו נעשה לנו חג'.

     

    מה עושה לך הקשר הישיר עם הקהל ששומר לך חסד נעורים?

     

    "עד עכשיו זה חום שממיס אותי. רוב האנשים גדלו על השירים האלו ובכלל יש גל נוסטלגיה היום. יש היום תחושה שיש לנו את הלוקסוס לפתוח את הבקבוקים מהבציר של הסבנטיז והאייטיז. לזה אני קורא תרבות. מתחילה להתעורר כאן תרבות וכשאני רואה אנשים שרים שירים שהם גדלו עליהם ומסמלים בשבילם חברים, אהבה, אהבת הארץ, זה מרגש נורא".

     

    "חמש אחר הצהריים, מי רואה טלוויזיה?"

    את החיבור בין אנשים מבוגרים לבין נציגי דור ה-X וה-Y חייב בשן בעיקר ל"הופה היי", תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית שהפכה אותו לגיבור תרבות. הכל החל בשנת 1985, אז הקים יחד עם חברו עוזי חיטמן ז"ל ויונתן מילר את שלישיית "כמו צועני" שהגיעה למקום השני בקדם אירוויזיון של אותה שנה והפכה להצלחה גדולה. כעבור שנה הם קיבלו הצעה להופיע

    בתוכנית טלוויזיה משלהם. בעידן שבו הערוץ הראשון היה היחיד ששימש כמדורת השבט, ההרכב בהנהגתו הפך להיסטריה שתורגמה ל-600 הופעות בכל הארץ. "אמרתי לעצמי אז: חמש אחר הצהריים, מי רואה טלוויזיה? אבל היה לזה 90% רייטינג וזה תפס תאוצה שלא יכולתי לעצור אותה", הוא משחזר את התקופה ההיא, "כשהאולמות הראשונים היו מתמלאים, עוזי חיטמן ז"ל היה פותח את המסך מאחורה, מציץ על הקהל ואומר: 'על כל ילד יש ארבע אימהות, הילד זה תירוץ'".

      

    גם אחרי שהחליטו להתפרק כעבור ארבע שנים, נותר הביקוש ובשן הקים את הצוות מחדש עם אבי דור ואהרון פררה. במשך למעלה מעשור הם הוציאו יחד שישה אלבומים, הופיעו על הבמה בחמש הצגות ושש עונות כיכבו על המסך הקטן.

     

    גילאי ה-20+ שמגיעים להופעות שלך, הם מן הסתם ילדי "הופה היי", שזוכרים את היום שהמופע שלכם הגיע לעיר ומתחננים שתשיר את שיר הנושא של "נילס הולגרסון".

     

    "השתמשתי בחומרים האלה גם ב'הופה היי', שילדים גדלו עליו והם גם באים להופעות כי הייתי גיבור הילדות שלהם. אין כמו זיכרון מוזיקלי של ילדות, זה הדבר הכי חזק שמלווה אותנו כל חיים, זה מזכיר לנו ריחות, נופים ואת אמא ואבא".

     

    ובמקום שבו אתה נמצא, אתה בוודאי רואה איך ההבדלים בין להיות כוכב אז וסטאר כמו יהודה לוי היום.

     

    "זה אחלה. בכל דור יש מודלים, בכל דור יש הורמונים ובכל דור יש קוסם אחר. אני זוכר שהתחלתי בגיל 17 את הקריירה, אז לא היו מודלים בארץ למקצוע הזה. המדינה הייתה גם צעירה, התרבות הייתה בהתהוות ולא היה מקצוע כזה זמר, לא היו יחסי ציבור. הריבוי של הערוצים והחיפוש אחר רייטינג בתחנות מסחריות מייצר כל מיני דברים שאני לא כל כך אוהב, אבל זו עובדה. 'כוכב נולד' זה דבר שבתור צופה אני נורא אוהב לראות. אני אוהב שיש דם, מנצחים, מפסידים, כמו כדורגל. אבל בית לא בונים מהגג, בונים מהיסודות. פה יש את התחושה שהכל בנוי אחרת, קודם כל מהגג ואז מישהו מנסה לבנות יסודות: 'רגע, אני מוכשר, תקשיבו לי, לא סתם טלוויזיה והביתה'. זה קשה נורא. בדור שלי זה היה כל כך אחרת, כל כך ימי התום, פחות מרפקים".

     

    בגלל זה סירבת לקחת חלק כאמן אורח השנה בפסטיגל ולשבת בפאנל השופטים של "כוכב נולד"?

     

    "פחדתי שפתאום אקבע קריירות של אנשים ושאולי אני טועה. לא רציתי לפגוע באף אחד, נבהלתי מהאפשרות לומר לילד בן 17: 'אתה לא זמר מספיק טוב'. אני יודע מה הייתי עובר אם הייתי במקומו, למרות שאולי הייתי צריך לעשות את זה מההיבט של העניין והחשיפה. לא יכולתי להחליט, עד שבסוף החלטתי שלא. הם לקחו את מרגול והיא עושה עבודה נהדרת".

     

    הקסם הנאיבי של הופה היי זה התכנים של אהבת המדינה, הכרת הארץ, חברות. כל מה שלא רואים בתוכניות הריאליטי ובטלנובלות.

     

    "זה משהו שתוכנן מראש, חשבנו לעשות תוכנית טלוויזיה שבה ילדים לא באים אלינו לאולפן, אנחנו באים אליהם הביתה. למטולה ואילת, להעביר את אהבת הארץ לא בדרך דידקטית, אלא דרך פאן וכיף, דרך הרפתקה. היה מסר שהיום בדיעבד אני מאוד גאה בו".

     

    אתה מתגעגע לתקופה ההיא?

     

    "אני מתגעגע להכל. אני טיפוס מאוד סנטימנטלי, אני מתגעגע אפילו למה שקרה היום בבוקר".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים