לגגל או לא לגגל, זו השאלה
במשך כל הזמן שיצאו יחד, הוא מעולם לא הזמין אותה לביתו, דיבר איתה מהסלולרי בלבד, בזמן העבודה הסכים לתקשר איתה רק באמצעות אימייל והתחמק מלהכיר לה חברים שלו, למרות שכבר הכיר חלק מחברותיה. אז היא הריצה חיפוש
לפני כמה חודשים נפגשנו אצלי, כמנהגנו פעם בחודש, כמה חברי ילדות - ירון, אמיר, אתי ומיכל - אחרי סרט אחד עם חמש הפסקות פיפי, פופקורן, קוקטיילים, גלידה ושוב פעם פיפי. אתי קיטרה שבעלה לא מתעורר אף פעם כשהילדים בוכים, שהוא עדיין לא יודע להחליף חיתול, שהוא התקשר כבר ארבע פעמים במהלך הערב לשאול מתי היא חוזרת כבר הביתה. ואנחנו, כמו תמיד, ירדנו עליה שהתעלמה מהעצות שלנו והרגילה אותו, ושעכשיו תאכל את הדייסה שבישלה.
למיכל היה סיפור קצת יותר פיקנטי. היא סיפרה שהכירה את דודי בבית קפה. בן 32, גר לבד ברמת-גן, סמנכ"ל שיווק בחברת סטארט-אפ, תואר שני, ראש צעיר – בדיוק מה שמיכל, עם הדרישות הקצת מוגזמות שלה, מחפשת.
לאחר חמישה שבועות של היכרות, כשהעננים עליהם ישבה החלו להתפזר, הצליחה לראות קצת קרקע ולחשוד שדודי מתנהג קצת מוזר. במשך כל הזמן שיצאו יחד, הוא מעולם לא הזמין אותה לביתו, דיבר איתה מהסלולרי בלבד, בזמן העבודה הסכים לתקשר איתה רק באמצעות אימייל והתחמק מלהכיר לה חברים שלו, למרות שכבר הכיר חלק מחברותיה (כולל אותי).
חשבתי על זה ואמרתי לה שאם הוא יוצא איתה באופן די חופשי למקומות ציבוריים, נראה שהוא לא נשוי. אבל ההתנהגות שלו אכן מחשידה, ומיכלי כבר נפלה על שני נשואים ששיקרו לגבי הסטטוס שלהם.
אני חייבת לציין שסמנכ"ל השיווק נראה מעולה
נכנסנו לאתר החברה בה דודי אמר שהוא עובד, ובקישור "מי אנחנו" מצאנו את שמות אנשי המפתח בחברה, עם תמונותיהם. אני חייבת לציין שסמנכ"ל השיווק נראה מעולה, אבל ממש לא קראו לו דודי והוא גם לא היה דומה לו במיוחד. אז גיגלנו אותו. כלומר, עברנו לגוגל והקלדנו את השם שלו. מצאנו קודם כל תוצאות שלו ממרוצי אופניים בהם השתתף (לא רעות בכלל), אחר כך מצאנו את הבלוג של דודי, עם תמונות והכל.
אז דודי גר עם ההורים עדיין, בגיל 32. סליחה, הוא לא בן 32, תמונה מלפני פחות מחודשיים מראה את מסיבת יום ההולדת ה-25 שלו. לגבי השיווק, הוא סטודנט לתואר ראשון בשיווק ולמחייתו עובד בשימור לקוחות בחברה סלולרית וגם מחלק עלונים של העסק של אח שלו.
לאחר שמיכל התגברה על ההלם ונרגעה בעזרת כוס מים, שלוש וודקות ושיחת פרידה נזעמת, היא הציעה שנגגל את בועז, הבחור החדש שאני יוצאת איתו. לא הסכמתי. עד היום לא יצאתי עם שקרנים (כך לפחות אני בוחרת להאמין), ואני לא מתכוונת להעליב את האינטואיציה שלי בכך שאפקפק ביכולותיה.
כעבור שני מפגשים, הפעם בבית של אתי (בעלה יצא לשחק כדורסל והבית היה לרשותנו), אתי שאלה אם יש למישהו מאיתנו איזה סיפור הזוי. הפעם התנדב ירון לבדוק חשדות לגבי בחורה שהכיר. גיגלנו וגילינו שהיא מסתירה - ילדה! ירון אמנם מת על ילדים ומת לילד, אבל שונא שקרניות.
אולי אגלה איזה תחביב שטרם שמעתי עליו
יום ההולדת של בועז ממש מעבר לפינה, ועדיין לא הצלחתי לחשוב על מתנה מקורית, כנראה מפני שאני לא מספיק מכירה אותו. אני שוקלת לגגל אותו, אולי אגלה איזה תחביב שטרם שמעתי עליו, או פרט אחר שיכול להועיל.
האימייל של נטע
לפנייה לכתב/ת 
