כל כך נכון, שמשהו היה חייב להיות לא בסדר
"יש לי בעיה", אמרתי לה, "לא מזמן סיימתי קשר של שנה וחצי, ואני לא ממש בטוח שאני מוכן למשהו רציני שוב". והיא השיבה: "דווקא מתאים לי משהו קליל". כמעט האמנתי לה
כל מה שהצלחתי לזהות, בחושך של הבר ועם כל האלכוהול בדם, היה תלתלים ג'ינג'יים ומבטא אמריקני. יותר מזה לא הייתי צריך. כמו בכל פעם שאני שיכור, גם את הערב הזה אני זוכר רק במקטעים: אני שותה עם החברים, אני רוקד איתה, היא לוחשת לי באוזן משפט לא חשוב במבטא סקסי, אנחנו מתנשקים.
אחר כך התחלנו לצאת. זה היה שינוי מרענן, לצאת עם מישהי אחרי שכבר שברתם את הקרח. לוותר על הדייט-הראשון השנוא עליי כל כך ולעבור ישר לשני. לבלות ערב שלם בליטופים קלילים ונגיעות אקראיות, תוך כדי שיחה באמת נטולת פוזה. להיפרד בנשיקה ארוכה, ואז להחליט להישאר עוד קצת וגם לעלות אליה הביתה - הכל מרגיש כל כך נכון שחבל להפסיק את זה. כל כך נכון, שמשהו חייב להיות לא בסדר.
"יש לי בעיה", פתחתי בקול הכי רך שאני יכול, בליווי פני-כלבלב תמימים. "לא מזמן סיימתי קשר של שנה וחצי, ואני לא ממש בטוח שאני מוכן למשהו רציני שוב". היא הסתכלה עליי בעיניים בוחנות, והייתי בטוח שאני עומד לרדת את שלוש הקומות מהדירה שלה בקו אווירי, כשלפתע החלה ללטף את הפנים שלי בעדינות. "זה בסדר. גם אני אחרי קשר ארוך, שהסתיים הכי רע שאפשר, ודווקא מתאים לי משהו קליל". כמעט האמנתי לה.
אותו לילה היה יריית הפתיחה לאחת התקופות המוזרות בחיי. בהתחלה לא שמתי לב לזה: בסך הכל היה לנו טוב - יוצאים, אבל לא זוג; מבלים יותר זמן ביחד מאשר עם כל שאר החברים, אבל דואגים להזכיר שאנחנו לא רציניים; שוכבים ומתחבקים, אבל לא ישנים יחד. לאט לאט התחלתי להרגיש שככל שהגבולות האלה מתחדדים, כך היא מתקרבת אליי יותר, רוצה יותר. לרגע לא קישרתי בין אינסוף הסיפורים על היחס ההפוך בין ההתעניינות שאתה מראה להתלהבות שאתה מקבל לבין מה שקרה בינינו. הרי כאן מדובר בבחורה רצינית, בוגרת, חכמה, לא איזה ילדה בת 20 שמחפשת מניאק ששם עליה זין, "שבעצם מתחת לחזות הקשוחה שלו מסתתר ילד פגוע שמחפש אהבה אמיתית". היא בטוח לא אחת שתאמין לשטויות האלה. ובכל זאת, ככל שניסיתי לשמור על סטטוס קוו ביחסים שלנו, לשמור על הקלפים פתוחים בכל הנוגע לרגשות שלי - היא התאמצה יותר.
השיא הגיע כאשר, בעיצומו של ערב רומנטי, הטלפון שלי צלצל ומבט אחד במספר שעל הצג גרם לי לקפוץ מהמיטה ולחמוק לסלון לכמה דקות.
"מה היא רצתה?" היא נקטה בדרך הישירה.
"סתם, לשאול מה שלומי. לא משהו מיוחד", ניסיתי להסתיר את מלחמת העולמות שהשתוללה אצלי בבטן.
"אתה רוצה להיות לבד?" שאלה בעצב.
"לא, מה פתאום. אמרתי לך, סתם שיחה מטופשת, אני בכלל לא יודע מה היא רוצה ממני פתאום באמצע החיים. וגם לא מעניין אותי בכלל".
היא השתתקה, הביטה בי לכמה שניות ואז לקחה את ידי ומשכה אותי אחריה לחדר, למה שבדיעבד היה הסקס הטוב ביותר שהיה לנו, וגם נקודת המפנה בקשר שלנו.
בפעם הראשונה מאז הכרנו נשארנו לישון יחד
החודשים בהם לא דיברתי עם האקסית יצרו הילת קדושה סביב דמותה, הילה שהתנפצה עם שיחת הטלפון ההיא ופקחה את עיניי למה שהיה מולי כל הזמן. כעת יכולתי להתקרב באמת, ולתת את כולי לזאת שרצתה וניסתה במשך כל כך הרבה זמן. בפעם הראשונה מאז הכרנו נשארנו לישון יחד והתחלנו לצאת עם החברים, ממש כמו זוג אמיתי. בפעם הראשונה מאז הפרידה התחלתי להרגיש שוב מאושר.
אהבתי לראות את המבט הישנוני בעיניה כשקמה ללימודים "שעה מוקדם מדי", לא משנה מה היתה השעה. אהבתי את השם שלה מהבהב על צג הפלאפון, את התלתלים האדומים שלה על הכרית הלבנה שלי. אבל יותר מכל שמחתי לתת בחזרה את כל האהבה שקיבלתי ממנה. אהבה שהציקה לי כמו פרס שקיבלתי בטעות ולא הגיע לי. עכשיו הייתי באמת ראוי לה.
כל כך שמחתי, שהחלטתי לעשות צעד נוסף. בסופו של ערב סוער שכבנו מחובקים, כיבינו את האור והקשבנו ל"שתיקת הכבישים" בגלגל"צ.
"אני חושב שאני מתאהב בך", לחשתי כמה סנטימטרים מאוזנה.
דממה.
"נו מה, עברנו ל'שתיקת הג'ינג'יות?'" ניסיתי לשבור את הקרח, אחרי 20 שניות שנראו כמו נצח.
"תקשיב", היא הדליקה את מנורת הלילה שליד המיטה והסתובבה אליי, "אתה זוכר מה אמרתי לך כשהתחלנו לצאת? שאני עדיין לא מוכנה לקשר רציני?"
"הייתי בטוח שאמרת את זה רק כי אני אמרתי לך, לא חשבתי שבאמת התכוונת לזה. לא עם איך שהתנהגת במשך כל התקופה".
"התנהגתי ככה כי אתה מתוק ובאמת מגיע לך, ובגלל שלא רציתי שהעבר שלי יפגע באווירה בינינו. אני עדיין לא מוכנה להתאהב מחדש, וחשבתי שאתה יודע את זה".
לא ידעתי.
קשה לי להיזכר בתקופה שבילינו יחד. אני לא זוכר את הימים הרגילים שמילאו את החלל בין הערב שבו הכרנו לערב שבו נפרדנו, פרט לרסיסים של מה שגרם לי להתאהב בה: הסרט המטופש שראינו אצלי בדי.וי.די, הערב שבו היא סיפרה לי על האקס שלה ועל איך שנפרדו, הפעם שהיא בכתה כששכבנו – עשרות מקטעים שמתערבבים לי בראש כמו חלום. ככה זה כשאתה שיכור.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
