שתף קטע נבחר

מהי הטרדה מינית בעבודה?

פרשת הנשיא קצב העלתה למודעות את נושא ההטרדות המיניות של נשים במקום העבודה ובכלל. ד"ר נויה רימלט, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מבהירה מהי הטרדה מינית, מה ניתן לעשות כדי למנוע אותה, ואם אירעה - כיצד מגן החוק על המוטרדת

הטרדה מינית במקום העבודה על ידי הבוס הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהן של נשים רבות בישראל. פרשת הנשיא קצב היא רק קצה הקרחון של אלימות פיסית ונפשית מצד גברים ישראלים רבים המנצלים את כוחם ומעמדם בתפקיד ניהולי ומנגד הנשים המנוצלות, לרוב צעירות החוששות לאבד את מקום עבודתן.

 

נורית, כיום עו"ד, עבדה כסטז'רית אצל עורך דין מפורסם. "במקרה כל העובדים במשרדו הן עובדות צעירות ויפות", היא מספרת ל-ynet. "הבוס לא הפסיק להטריד את כולנו. הוא היה נוהג להעיר לנו כל יום על אופי הלבוש שלנו, על 'החזייה המבצבצת', על 'אירועי הלילה החולף' ועוד. למזלי סיימתי את סטאז' ועזבתי".

 

מה מקובל כהטרדה מינית? איום בפיטורים אם העובדת מסרבת לקיים יחסי מין, בוס שנוגע בעובדת לשם גירוי מיני או חושף את עצמו בפניה בלא הסכמתה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסות חוזרת למראה חיצוני של העובדת, למרות שהבהירה שהדבר מפריע לה. 

 

ד"ר נויה רימלט, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מסבירה כי "הטרדה מינית עוסקת בשתי צורות של התנהגות פיסית ומילולית: האחת, אסור שתהיה התניה - דרישה לטובת הנאה מינית בתמורה להטבה שקשורה למקום העבודה, והשנייה, הטרדה מינית שיוצרת סביבת עבודה עוינת - למשל באמצעות שימוש בתכנים מיניים, לתלות תמונת פורנו על הקירות, בדיחות שובניסטיות וכולי".

 

ואם זה קורה מחוץ למקום העבודה?

 

"אין חשיבות פורמלית למקום ביצוע העבירה - החוק מתייחס לכלל המרחב הציבורי. גם אם הבוס מטריד מינית מחוץ למקום העבודה חלים כל דיני העונשין הרלוונטים".

 

מה אפשר לעשות?

 

"ניתן לפעול בשני מישורים: בהליך פלילי: הגשת תלונה במשטרה או בהליך אזרחי: דיני נזיקין במקום עבודה ולדרוש סעד מבית הדין לעבודה. כמו כן זו עשויה להיות עבירה על פי חוק שירות המדינה בהתאם לקוד המשמעת של עובדי מדינה. תקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית בעילות של הטרדה מינית, התנכלות או חובת מעביד, היא 3 שנים מהמועד האחרון בו הוטרדה".

 

כמה כסף משלמים פיצויים? 

 

"החוק קובע רף של 50 אלף שקל בלי להוכיח נזק ספציפי - רק מתוקף העובדה שהעובדת תוכיח שהוטרדה מינית. אם היא מוכיחה נזקים מעבר - הפיצוי גבוה יותר, אין מקסימום".

 

מה קורה אם העובדת נענית להצעה המינית?

 

"גם במקרה שהעובדת נענתה בהסכמה, נשאלת השאלה האם היענותה היא תוצאה של חוסר יכולתה להגיב או החשש שאם תיסרב תפוטר או שיתנכלו לה.

 

"במקרה של מערכת יחסים המוגדרת כמערכת יחסי מרות, למשל בין מעביד לעובדת או בין מרצה לסטודנטיות,  אין צורך בהוכחה ספציפית שהמוטרדת סירבה. מדובר במסגרת של חוסר שיוויון, גיל צעיר או מעמד נמוך (מזכירה לעומת בוס) והמחוקק הבין שהעובדת לא יכולה להגיד לא".

 

מה מותר ומה אסור להעיר? 

 

"מותר לחזר ולומר לעובדת: 'את נראית טוב היום', אך אסור להטריד: 'למה איחרת, מה עשית אתמול בלילה?', הערות בקשר לחזה, נעיצת מבטים ממושכים בחזה, משלוח אתרים פורנוגרפיים במייל, הרמת חולצה לראות את הבטן, נגיעות, ליטוף או עיסוי. עם זאת, יש לבחון דברים ומעשים אילו בהקשר ובטיב מערכת היחסים, האם הם פולשים לגבולות האחר ופוגעים בכבודו. צריך להשתמש בהגיון בהתאם לנסיבות".

 

מה לגבי נשים שמתלבשות באופן חשוף?

 

"זה נובע מתפיסות סטריאוטיפיות שמקשרות בין לבוש של אישה לבין הזמינות המינית שלה. זאת תפיסה שוביניסטית. למה אישה צריכה לחשוב שש פעמים מה היא לובשת למקום העבודה שמא יחשבו עליה שהיא זונה? הקישור העמוק הזה מכשיר להתיר את דמן של נשים, זה כל כך מושרש אצלינו שאפילו נשים אומרות זאת על נשים אחרות שמתלבשות באופן חשוף. תחשוב איך זה משפיע על הדימוי של נשים".

 

האם נשים צריכות להבהיר באופן ברור את עמדתן?

 

"בקטגוריות מסוימות (כמו בוס לעומת מי שכפופה אליו)  נשים אינן צריכות להראות שהן לא מעוניינות, בגלל פערים ביחסי הכוח. במקרים אחרים, צריך להיות איזשהו 'סימן חיוני' - כל דבר שיש בו כדי להעביר לידיעתו של הצד השני אקט גלוי של חוסר רצון. צריך להיות לכך ביטוי חיצוני".

 

תעדי את ההטרדה ואת תגובתך

בארגון ויצו מסבירים לנשים שרצוי כי הסירוב להטרדה יהיה מתועד ומציעים מספר דרכים: "כתבי למטריד מכתב ושמרי עותק ממנו. במכתב תארי בפירוט ובדיוק את ההטרדה, מתי והיכן התרחשה וכיצד היא פוגעת בך והבהירי כי את מתנגדת להתנהגות זו ודורשת כי היא לא תישנה. פני למטריד בנוכחות עדים והבהירי כי התנהגותו אינה מקובלת עלייך. נהלי תרשומת מדויקת של ההתנהגות המטרידה, מתי התרחשה וכיצד הגבת. במידה וההטרדה מתבצעת במקום עבודה ספרי לחברות לעבודה או ללימודים על ההטרדה. ייתכן כי ישנן מוטרדות נוספות. במידה וההטרדה הינה מילולית ניתן להקליטה". 

 

למי אפשר לפנות?

סטודנטיות באוניברסיטת תל אביב יכולות לפנות לקו מידע ותמיכה בקמפוס בטלפון 03-6407868, מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בטלפון 1202.

 

בפני חיילת מוצגות מספר אפשרויות לטיפול באירוע: קו פתוח במשך 24 שעות ביממה ברשות קצינת פניות הציבור בטלפון 03-5691000, במשך שעות היום ניתן לפנות למוקד הטלפוני של יוהל"ן לקבלת סיוע והדרכה בטלפון 03-5699038 או להגיש תלונה במשטרה הצבאית חוקרת בטלפון 03-7374540. בנוסף, ניתן לתת את הסמכות לטיפול באירוע למפקד היחידה, לא לפני שעירב פרקליט צבאי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב גלאי
א'. המתלוננת נגד קצב
צילום: יואב גלאי
מומלצים