בג"ץ: לפרסם בהקדם פרוטוקולים מוועדת וינוגרד
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש, קובע כי יש לפרסם בהקדם פרוטוקולים מוועדת וינוגרד, עוד לפני הגשת הדו"ח לממשלה. בייניש: "טענת בא כוח המדינה, לפיה פרסום החומר טרם הגשת הדו"ח הסופי יציג בפני הציבור מידע חלקי ומעוות, היא טענה שאין לקבלה"
בג"ץ דחה אמנם את עתירתה של ח"כ זהבה גלאון ממרצ, שביקשה לפתוח את דיוניה של ועדת וינוגרד, אך קובע שיש להעניק חשיבות רבה לעקרון פומביות הדיון, ולפרסם את העדויות ואת הפרוטוקולים עוד לפני הגשת הדו"ח הסופי לממשלה, מלבד פרטים סודיים, שיש בהם פגיעה ממשית בביטחון המדינה. בג"ץ דחה את עמדת המדינה לאורך כל פסק הדין.
בעקבות הפסיקה, מסרה ועדת וינוגרד שתקצה כוח אדם מיוחד שיבחן את פרסום הפרוטוקולים "בהתאם לעקרונות שהתווה בג"ץ בתוך זמן סביר". בהודעתם הביעו חברי הוועדה סיפוק מכך שבג"ץ קיבל את עמדתם בכך שהשאיר להם שיקול דעת בפרסום הפרוטוקולים.
העתירה של גלאון נדחתה מטעמים טכניים בלבד של העיכוב בהגשת העתירה, לאחר שכל העדויות כבר נשמעו. המדינה טענה כי פרסום הפרוטוקולים והעדויות בזמן אמת יפגע בדו"ח הסופי. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, קבעה: "אנו מניחים, אפוא, כי ועדת וינוגרד תפעיל את שיקול עבודתה בהתאם לאמור לעיל ובהתאם לעמדתה המוצהרת תיערך לפרסום חלקי הפרוטוקולים שגילויים הותר במועד סביר ועוד בטרם הגשת הדו"ח הסופי לממשלה".
לדברי בייניש, "ייאמר מיד כי הטעמים האמורים שהעלה בא כוח המדינה אינם משכנעים. עמדנו בדברנו על חשיבותם הרבה של פומביות הדיון ושל זכות הציבור לדעת. ציינו כי זרימת מידע הינה תנאי בלעדיו הן לגיבוש דעות ותנאי שאין בלעדיו למימוש המשטר הדמוקרטי... נוכח החשיבות הלאומית והעניין הציבורי הרב שמעוררות הסוגיות הנידונות בפני ועדת וינוגרד".
לדברים הללו הצטרפו המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, והשופטת איילה פרוקצ'יה. בייניש: "טענת בא כוח המדינה, לפיה פרסום החומר טרם הגשת הדו"ח הסופי יציג בפני הציבור מידע חלקי ומעוות, היא טענה שאין לקבלה. אם הפרוטוקולים כוללים חומר שגילוי מותר לפי הדין, ראוי לפרסם את המידע ואין לומר כי מוטב לציבור שהפרסום יידחה למועד כה רחוק. בהקשר זה יש להדגיש כי אם וכאשר תחליט הוועדה בעתיד לזמן עדים תחת אזהרה, ממילא יועבר החומר הרלוונטי לעיונם. אין חשש שפרסום חלקים מהפרוטוקולים בטרם הגשת הדו"ח הסופי של הוועדה, יוביל לשיבוש עדויות או לפגיעה קשה בניהול עבודתה התקינה של הוועדה".
"לפומביות הדיון יש מעמד-על"
בייניש הסבירה מדוע יש לדחות את העתירה, למרות הדברים: "העתירה שבפנינו הוגשה בשיהוי ניכר שיש בו כדי להשפיע על יישום אמות המידה בנסיבות המקרה... השיהוי האמור הביא לכך שמרביתן המכריע של העדויות כבר נשמעו בפני הוועדה. בשלב זה הסתיימה שמיעת העדויות, אלא אם כן תמצא הוועדה לנכון לאפשר שמיעת סבב נוסף של עדויות לקראת בחינת מסקנות אישיות". נשיאת בית המשפט גם אמרה שיש להניח שניתן למצוא כוח אדם מיומן שיוכל לערוך את הבחינה הביטחונית הנדרשת לצורך פרסום הפרוטוקולים.השופטת איילה פרוקצ'יה קבעה: "בתפיסה החוקית השלטת בשיטת המשפט בישראל ניתן לעיקרון פומביות הדיון מעמד-על. פומביות הדיון היא חלק מחובת הגילוי העומדת ביסוד המשטר הדמוקרטי. עניינו של הגילוי בהבטחת זרימה חופשית של מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי המשפיעים על חיי הפרט והכלל... מטבע הדברים וועדות חקירה מתמנות לעיתים לצורך בחינת עניינים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת, או בעלי גוון מדיני מיוחד המחייבים סודיות". הקו המנחה, לדברי פרוקצ'יה, הוא פומביות, גילוי וחשיפה. והחריג לו - החסוי והסודיות - "יוחל רק מקום שהדבר נדרש, בבחינת הכרח בל יגונה".
השופטת הוסיפה כי קרבתה ודמיונה של ועדת וינוגרד לוועדת חקירה ממלכתית מביאים לתוצאה מתבקשת, כי על אף העובדה שפומביות הדיון שחלה על ועדות חקירה ממלכתיות אינה חלה באופן ישיר על ועדת וינוגרד, העיקרון חל על דיוניה במידה דומה לוועדת חקירה ממלכתית.
חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) הביעה סיפוק רב מהחלטת בג"ץ. "העובדה שבג"ץ הדגיש כי עיקרון פומביות הדיון הוא הכלל וחיסיון החומר הוא החריג, ובכך דחה את טענות המדינה, היא החלטה מבורכת וכך בג"ץ שם לנגד עיניו את האינטרס הציבורי והסיר את האיפול מדיוני הוועדה", אמרה גלאון.
